צילום: היידי עפרון
הנחה שלי: אחת מהנקודות העיקריות אשר הניעו את החברים להצביע בעד הפיכת גבעת חיים איחוד למה שנקרא "קיבוץ מתחדש", היא המחשבה אודות החירות הפיננסית אשר להנחתם מצפה להם מעבר לקשת הזו.
אלא שדינה של כל קשת להיעלם בתום תקופת חייה הקצרה ובסוף כל חירות פיננסית, אמורה לעמוד הפנסיה אשר תבטיח את הצד הכלכלי של חיי חברות וחברי "הקיבוץ המתחדש" בערוב ימיהם.
"נכון ששינוי אורחות חיים בקיבוץ מאפשר הרבה יותר חופש לחבר תחת מגבלות אותן מאפשר רשם האגודות השיתופיות שהוא, למעשה, הגוף המפקח על הקיבוצים", אומרת קרן רוט, מנהלת הכספים של גח"א. "ולכן, בתקנות לקיבוץ המתחדש, הדגיש הרשם מה הוא המינימום לו זקוק החבר כדי להתקיים בפנסיה ועל הקיבוץ מוטלת החובה לבדוק, בכל שנה מחדש, שאכן כל החברים מפרישים מספיק לפנסיה והקיבוץ עומד בהתחייבויות ואין צורך ליצור התחייבות בדוחות הכספים".
התרגום המעשי של ההוראה, כך מסבירה קרן, היא העובדה שהקיבוץ חייב לדעת כמה צברתם לפנסיה שלכם במקום עבודתכם וכי אתם עומדים בדרישות הרשם. "זה לא שהקיבוץ מתעניין בחסכון לפנסיה שלכם או רוצה לדעת כמה הרווחתם – זו הוראה שהונחתה עלינו מלמעלה בידי רשם האגודות", היא מדגישה.
צילום: היידי עפרון
נו, חלקכם בטח מהנהנים כעת, מה יקרה אם לא? אז זהו, שיש שוט שכבר מונף על הקיבוץ ועליכם כבעלי המניות בו, אך נגיע אליו בהמשך.
הבעיה העיקרית הניצבת כיום בפני הקיבוץ, היא העובדה הפשוטה שלא כולכן וכולכם מעבירים לחברה חיצונית (שנבחרה לבדוק את נושא החסכון לפנסיה) את המידע אודות הפנסיה שצברתם עד כה, אם כהרשאה או כמסמכים שאתם מקבלים מקרנות הפנסיה. פעולה זו לא אמורה להוות עבורכם טרחה גדולה, כפי שמדגישה קרן.
"לחבר זה לא עולה כלום", היא אומרת. "אין גם איזו משמעות לחבר במידע הזה, שהוא צריך לשמור לעצמו. נהפוך הוא – מהמידע נוכל להבין האם להציע לחבר לפנות לקרן לעזרה הדדית שיש בקיבוץ ולהסתייע בה, באם אינו מצליח לעמוד בדרישות הצבירה לפנסיה. יתרה מזאת – חברים רבים שחתמו על ההרשאה נהנו מיעוץ חינם וייעלו את החסכון שלהם באמצעות הקטנת עלויות אותן גובות קרנות הפנסיה. לאורך זמן, הקטנה זו יכולה להיות משמעותית מאוד".
צריך לזכור כי כל חברה וחבר המוגדרים "עובדי חוץ", קרי אינם עובדים באחד מענפי הקיבוץ, צריכים להעביר להנהלת החשבונות את תלושי המשכורת מדי חודש ובסוף שנה את טפסי 106, כשגם כאן, אין מטרה של מעקב אחר הכנסות.
"אני ממש לא מתעניינת בהכנסת החברים", מציינת קרן. "פשוט, הקיבוץ חייב לדווח על הכנסות החברים כהכנסות הקיבוץ ולכן יש להעביר תלושי משכורת, מכיוון שמבחינת רשויות המדינה, הכנסות החברים הם הכנסות הקיבוץ אשר נדרש לשלם בגינם מקדמות למס הכנסה. חלק מהמקדמות כבר שולמו על ידי החברים כמס הכנסה וניתן לראות זאת בתלוש שכר".
צילום: היידי עפרון
והשורה התחתונה היא, שאם לא יגיע המידע הפנסיוני לקיבוץ, אז משלמים על זה מחיר. "הקיבוץ נמצא היום במצב כלכלי טוב", חוזרת קרן על מה שאמרה לי בראיון איתה לפני כמה חודשים. "אין חובות או התחייבויות משמעותיות ואנו נמצאים לפני מהלך של לקיחת הלוואות בסדר גודל של עשרות מיליוני שקלים לצורך פיתוח מתחם המרכז המסחרי העתידי. אלא מה? לדו"חות הפיננסיים המצוינים של הקיבוץ מוצמדת הערה של רו"ח המציינת כי הקיבוץ לא דיווח על תמונת המצב הפנסיוני של חבריו בצורה מלאה. הבנקים, כמעניקי הלוואה, לוקחים בחשבון הערה כזו בדו"ח בעת הצעת מחיר לכסף שהם מלווים ויתכן בהחלט שהתנאים הנוחים להלוואות עבור קיבוץ במצב של גח"א, יהיו גרועים יותר דוח שכזה".
זהו, כעת הבחירה והברירה – בידיכם.
Share this post
