לפני הבאת העלון הנוכחי לדפוס, התבשרנו על מותה בטרם עת של סיוון רזמוביץ', הגננת המסורה והאהובה של גן זית אצלנו. סיוון, אם לשלושה ילדים, בת מצר, שחייה עם משפחתה באליכין, נפטרה במפתיע כשלושה ימים לאחר שנאלצה לעזוב את העבודה עם כאב ראש נוראי.

"סיון, אחת הגננות הנערצות במערכת; ההודעה הנוראה נגעה בכל-כך הרבה אנשים – ילדים, הורים, סבים, עובדות המערכת בעבר והיום … אין אחד שלא את האובדן כאישי". (מתוך ההספד שכתבה אנטה, מנהלת הגיל הרך). כולנו משתתפים באבל המשפחה ומקורביה.

לא פעם, הלוויות הן הזדמנות ראשונה לחברים ותושבים רבים לקבל מידע ותחושות מעמיקות לגבי חברים שכבר לא איתנו. כך הדבר גם הפעם, כאשר אנו קוראים על עליזה שילר ז"ל, שזכתה לחיים ארוכים, אך רבים מבינינו לא הכירו אותה. כאן ובארכיון, מופנה הפנס אליה ואל אחרים שרבים מהם לקחו חלק בהקמת הקיבוץ שלנו.

בהמשך למהלכי ההפרטה והשיוך, אנו שוב מתקדמים לקראת הכרעה חשובה, ללא הסכמה רחבה די הצורך ותוך עימותים רעיוניים משמעותיים, הנוגעים לכל חברה וחבר בקבוץ. קשה לקבל החלטות כאשר כל-כך הרבה נתונים שנויים במחלוקת או נתונים לפרשנויות שונות. לצד זאת, ניתן לציין בסיפוק שנעשים מאמצים רבים מצד הנהלת הקיבוץ והמועצה, להגיע הפעם להסכמות רחבות כדי לצאת ממצב של חוסר הכרעה בשאלה לאן אנו פונים. הדים לדעות וללבטים תמצאו גם בעלון זה, בנוסף לפייסבוק ולדיונים הערים בהנהלת הקהילה, במועצה, בציבור ובמסגרות חברתיות ומשפחתיות שונות.

כשנשאלתי אם גם הפעם יהיה העלון כר להתבטאות בנושאים הרגישים האלה, הערכתי ואמרתי שהפעם לא יהיה ויכוח בנוגע לגודל חלקת המגורים על גבי העלון. אך הסתבר שחברים היו מעוניינים להעביר את המסר לא רק בפייסבוק אלא גם כאן ואנחנו לא רשאים או מעוניינים לסתום פיות. אנו מקווים שמה שנכתב כאן יעזור לחברים לקבל החלטות ולא יהווה פורמט מבלבל נוסף בדיונים הממושכים המתנהלים כאן כבר תקופה לא קצרה.

לצד הכתבות על הסדר הביניים והשיוך, אתם מוזמנים לקרוא כתבות הנותנות פתח להיכרות מעמיקה יותר עם חברינו הוותיקים והצעירים ונושאים אחרים בעלון.