הקיץ גווע מתוך זהב וכתם / ומתוך ארגמן / של- שלכת הגנים ושל – עבי ערביים / המתבוססות בדמן (ח.נ.ביאליק)

עלון חדש בימים לא קלים ועוד קיץ אדום מתרגש עלינו.

מצד אחד, חשש כבד לגורל יקירים וחברים בצבא או ביישובי הדרום והלב והעיניים נמשכות למרתוני שידורים חיים שלא אומרים הרבה ולאתרי החדשות הממלאים דפים באותן מילים, שוב ושוב ושוב. מצד שני, החיים ממשיכים לכאורה במסלולם הרגיל, לפחות אצלנו בעמק, שנדמה שעומד ממש מעבר לטווח הטילים והאזעקות.

עם זאת, אשליית השגרה לא צריכה להסתיר מאתנו את אלו שחייהם בימים אלו הם הכול מלבד שיגרה. האם שבעלה גויס והיא ממשיכה בעול גידול הילדים, ההורים שבנם מגויס והלב מתפוצץ מדאגה, וגם אורחינו, משפחות מהדרום שנטשו ביתם והם עקורים, פליטים בארצם. זה הזמן להתבונן סביבנו, לשכנים, מכרים, חברים בשבילים. להציע עזרה, דאגה ותמיכה. לא לתת לאף אחד להשתרך מאחור.

נראה כי לצד הדאגה ותחושת העצב הכללי, יש גם מקור לגאווה מחודשת במותג קיבוץ. בעזרה ההדדית בין הקיבוצים השונים, בהתגייסות לטובת החלש, בבנינו, ואחינו שהלכו כשקראו להם ומעל לכל, במחיר הנורא שאנו נדרשים שוב לשלם, כלאום וכתנועה.

תום קולייר עם החבילה מהקיבוץ שנתרמה לגדוד 50

רוב רובו של העלון הזה נכתב לפני המבצע ועיקרו שגרה וחיי קהילה, עם זאת, מעטפתו – הדי מלחמה: בשער, תום קולייר עם החבילה לגדוד 50 שנאספה בעזרת חברי הקיבוץ במרץ רב ובשער האחורי, מכתב תודה ממשפחה מהדרום שהתארחה אצלנו.

עוד נקודת השקה לציבוריות הלאומית היא ההתדיינות בין דפי העלון על אופן הוויכוח הראוי. עד כמה ראוי ורצוי להכיל דעות שונות, גם כאלו שאינן ניתנות לבליעה בקלות? שאלות אלו עומדות בפנינו, העורכים, לעיתים קרובות. והתשובה, כמו בדיון הציבורי בימים אלו, איננה פשוטה. מצד אחד, החשיבות ביכולת לדעת ולהכיל קולות שונים, חורגים ואפילו קיצונים. מצד שני, היכן עובר הקו בין הבעת דעה להשמצה? בין פעילות למען הטוב הכללי ובין הריסת המרקם ההדדי העדין של הקהילה? על כך בכתבתו של גידי ובהתייחסויות אליה. תגובות נוספות ניתן למצוא בעלון האינטרנטי.

אנו מבקשים שתקדישו מספר רגעים לקריאת ההספדים המרגשים ליהודית אשד, ולתומר פלבר על מותו בטרם עת. זה עצוב-עצוב שהורים קוברים בנים.

תמשיכו להיות אתנו בקשר דרך העלון האינטרנטי, ונתראה בקרוב, מקווים בימים שקטים יותר.

היידי ואמיל

*צילומים: טלי סופר, ליונל מייקלס