חמוטל עמית

לכבוד חג הפסח, כשהטבע מסביבנו בשיא פריחתו, בחרנו להביא את צוות הנוי, ובהזדמנות זו גם להביע הערכה רבה ותודה גדולה על עבודתם המושקעת הניבטת אלינו מכל פינה.

אריק סיוון – אני באתי מאשדות יעקב לגבעת חיים בעקבות אשתי, כי בד"כ האשה קובעת איפה גרים… אבל נוצרו לי פה מעגלים חדשים: בהתחלה נקשרתי למקום בזכות קבוצת הכדורגל שאימצה אותי, ובעקבותיה התעסקתי בספורט. אח"כ התחברתי לעבודה והמשפחה כמובן גדלה.

גבעת חיים תמיד היתה יפה בעיני. רב הנוי שבה תוכנן על-ידי אדריכלי נוף ובינוי, בראשותו של חיימקה כמובן. הפינה האהובה עלי היא כל המעטפת הסובבת את חדר-האוכל. אזור החיילים גם הוא יפה למרות שהיה אפילו יותר בעבר. מה שכיף בעבודה זה שאפשר כל הזמן ליצור דברים חדשים, ותוך כדי להתאים עצמנו למציאות המשתנה.

גילי צנגן – הגעתי לגבעת חיים בהיותי בן חמש, עם הוריי אשר בעקבות הפילוג עברו מהגליל לפה. עבדתי 17 שנה במג"ח ועוד 17 ב"גת". למרות שהצבעתי בעד, מאוד אהבתי את גבעת חיים שלפני ההפרטה… מצד שני אני חושב שאין ברירה אחרת.

הפינה האהובה עלי הוא החוץ הסובב את ביתי – המיקום של הבית, הגינה והמרחב שלו. אני חושב שגבעת חיים מאוד יפה ומטופחת, וניכר שאנשים משקיעים איש איש בגינתו.

יורם פארן – אני במקור מבית השיטה, והגעתי לגבעת חיים בעקבות נירה. בדיעבד הסתבר שמבחינת החברה והאווירה, הן מאוד דומות, וחשים זאת היטב בפגישות המחזור, כשהזיכרונות דומים. אבל לגבעת חיים יש יתרונות:

המיקום והאקלים שלה, ובנוסף – בבית השיטה תמיד הכל היה "קשה". בהלוויות, כשקוברים שם את המתים, האדמה קשה ובזלתית, ושומעים את הרגבים נופלים על הארונות. פה זו אדמת חול רכה. וזו גם מטאפורה לאווירה הקיבוצית.

במשך הזמן ניקשרתי למקום, ולמשפחה שגדלה. הפינה האהובה עלי היא מרכז הקיבוץ. אני מאוד אוהב את התרבות שלנו. אני מאמין שהיינו חייבים את ההפרטה, שטוב שעשינו אותה, ושהמצב אף ילך וישתפר.

גואל האזרחי – אני לא מהקיבוץ, אבל לפני 14 שנה הייתי מורה לנגרות בשפרירים, ובהמשך הציעו לי לעבוד פה בנוי ומאוד שמחתי. נקשרתי לצוות ואני אוהב את העבודה. אהובות עלי במיוחד עגלות הפרחים הפזורות ברחבי הקיבוץ.