*בקשנו את ברוך גשן בן ה-78 לסכם את עבודתו בתור יו"ר ועד ההנהלה.

ארבע שנים בתפקיד יו"ר וועד ההנהלה הן עול לא פשוט. נשאתי אותן ברצון.

בעת קבלת התפקיד קבעתי לעצמי יעדים:

• שמירת הקוד החברתי המאפיין את התנהגות החברתית של הקיבוץ שלנו: פתרון של חילוקי דעות בישיבות, בהן ניתנת האפשרות לכל צד להביע דעתו, תוך כבוד הדדי.
• יצור מקורות הכנסה שיאפשרו לקיבוץ להמשיך להעניק לחבריו אותה איכות החיים הקיימת היום.
• להגיע לשיווי משקל התנהגותי עם רשויות המדינה והמועצה האזורית, תוך הקפדה על שמירת החוק.
• סיום תהליך הפיכת הקיבוץ ל"קיבוץ מתחדש" מוכר על ידי הרשויות, ומיסוד היחסים בין הקיבוץ לחבריו והחברים לקיבוץ.

שפר מזלי, וזכיתי לעבוד עם מנהל קהילה טוב ומנוסה המסיים בסוף השנה ועם מנהל עסקי מקצועי, זהיר ומנוסה.

ההנהלה, הצעירה ברובה, היא הנהלה מעולה ודעתנית, והרבה הושג בקיבוץ בזכותם, אך גם ההנהלה מתחלפת בנובמבר השנה.

הצוות המקצועי במנהלה עושה ככל יכולתו והדברים ניכרים.

 עתה הזמן לסכם ולהצביע קדימה.

אני מאמין באמונה שלמה שנקים שכונות חדשות לבני המקום – ג' ד' ה', ולכן אכתוב כאילו כבר התקבלה ההחלטה לבנות.

לפני כשנתיים וחצי החלטנו להתקדם ולבסס את שיוך הבית והזכאות לשימוש בקרקע לכל החברים, דבר שיבסס את מה שהתחלנו בסוף 2002: להפוך את גח"א ל"קיבוץ מתחדש".

הבנו שהתהליך מורכב, ועלול לגרום לסדקים בקהילה. לפיכך מינתה ההנהלה בברכת המועצה את "צוות השיוך". הצוות בניהולם של אייל וציון ובעזרתם של חברים נוספים שהתנדבו (באישור המועצה), טרחו ימים וערבים, על מנת שנצליח – להם התודה.

בתחילת התהליך הצבנו בפני הצוות את היעד הראשון: הסברת פירוש "השיוך" על האופציות השונות שלו, הן מבחינת החבר והן מנקודת הראות של הרשויות. מתן הסברים בחוגים, מפגשים ועוד.

הגדרת משימת ההסברה הייתה שלא יהיה מצב בו יגיד חבר: "הצבעתי בגלל הלחץ החברתי, אבל לא הבנתי על מה הצבעתי".

קבענו לא להשאיר "פצועים מאחור", כלומר לאפשר לכל משפחת חברים, וגם כאלו הנמצאות בקשיי תקציב להיות חלק מהנהנים מפירות השיוך.

הצוות בליוויי פורום כספים, הכין תכנית מקורות למימון ה"משא ההוני" הגדול. כיצד נשלם את השיוך של הקיבוץ, נתמוך בחברים מתקשים כלכלית ולא נסבך את הקיבוץ לשנים ארוכות.

חמניות אפרת אשל

משימות הניצבות בפני יו"ר וועד ההנהלה הנבחר:

השיוך

• לגרום למתנגדים להחלטת השיוך לחוש שייכות ולהצטרף לתומכים.
• לעקוב אחרי היכולת הפיננסית של הקיבוץ – האם באמת יש מקורות כספיים, הן לתמיכה בחלשים והן לרכישת הזכות לשימוש בקרקע לחלקות הקיבוץ (100 חלקות).
• ליצור מנגנון החזרת הלוואות.
• לדאוג לסיום תהליך קבלת התב"ע החדשה שהיא תנאי ראשון להקמת שכונות העתיד. ידיעה ברורה שאכן נוכל לבנות את שכונות ד', ה' היא כוח גדול בשכנוע המתנגדים.
• להתחיל בהקמת שכונה ג' על כל המורכבות בנושא.
• לקלוט כ-60 משפחות בהרחבה ועוד משפחות הרוכשות דירות יורשים. כלומר לקלוט כ-120 חברים חדשים שלחלקם יש כבר ילדים. בבת אחת נמצא עצמנו בקיבוץ של כ-650 חברים. כלומר, תוספת של כ-24% לאוכלוסיית החברים בפעימה אחת.

הסדרת השימושים מול רשות מקרקעי ישראל

אחרי שסגרנו עם ר.מ.י את "הסדרת השימושים" בעבר אנו צריכים להסדיר את השימושים לעתיד.

התנהלות לפי החלטת הרשות 1472 המאפשרת לנו:

• לקבל חזרה חלק מהכספים ששילמנו עבור שימוש חורג בעבר, בהתאם ל- 1472.
• להחליט איזה נכסים להוון ואיזה לבטל בתנאים משופרים המתאימים לאורח חיים קיבוצי.
• לרכוש את הזכות לשימוש בקרקע בפיתוח אזור התעסוקה, בקצב המתאים ליכולות שלנו.

 פיתוח אזור התעסוקה

הדרך הכמעט היחידה לשמור על איכות החיים בגח"א ולתת שירותים הולמים לקיבוץ (מעל 650 חברים), היא יצירת מקור הכנסה נוסף. התשובה היא ללא ספק אזור התעסוקה.

פיתוח מלא של אזור התעסוקה כרוך בהשקעה של כ-200,000,000 ש"ח.

משימה ענקית ועל כן צריך לקבל מספר החלטות:

• האם להוון את כל השטח כ-49 דונם בבת אחת או בשלבים. העלות של רכישה בבת אחת היא גדולה מאוד אך הערכה היא שערך הקרקע יעלה הרבה יותר מהמדד הצפוי.
• איך לגייס את המימון הנדרש? האם הלוואות (דמיוני) או בסוגים שונים של שותפויות.
• הצורה הנופית-אדריכלית של המתחם.
• פעילויות שיהיו במתחם.
• שמירה על צביון הקיבוץ והפרדה בין הקיבוץ ואזור התעסוקה.
• תחבורה לאזור התעסוקה.
• התאמת התכנון והתאמתו להערות הציבור, בדיוני "שיתוף ציבור".

חמניות אפרת אשל

 פיתוח כללי, חקלאי ועסקי

על הפרק פיתוח ושיכלול המשק העסקי / חקלאי:

• ללמוד מה הן הפעילויות החדשות שלקיבוץ יכולת ל"עכל" ולהרוויח מהם:
  1. "קנביס רפואי".
  2. הגדלת האורווה לאורווה מסחרית עם צוותים רפואיים וכו'.
  3. העברת והגדלת "לגעת בחיות".
  4. הגדלת שטחי מטעי האבוקדו על חשבון הפרדס או שטחי הגד"ש.
  5. הרפת: נוכח המדיניות של משרדי הממשלה ולנוכח התב"ע החדשה: האם להזיז/לצאת/להגדיל? מה לעשות עם סוגיות הנוגעות לאיכות הסביבה ופתרון לפרש.
  6. הכשרת בני קיבוץ לניהול מערכות חקלאיות ועסקיות.
• לבדוק התכנות ((Feasibility study של פעילויות שונות כגון:

פוטו-וולטאי: בישראל שטופת השמש זה חטא מוסרי לא להשתמש באנרגיה פוטו-וולטאית. יתר על כן ליצירת חשמל בעזרת קרני השמש תועלת כלכלית.

מניסיון העבר אנו מבצעים בתחילה בדיקת "התכנות".

בחרנו אחרי בדיקה את "מעגן פרויקטים" מקיבוץ מעגן מיכאל לבצע עבורנו סקר התכנות.

המשימות של עורכי הסקר הן:

• האם יש טעם בכניסה לפרויקט עתה כשתנאי העסקות מורעים – ירידה בתשלום שמקבלים על כל קילו-ווט שמיצרים.
• מה גודל המתקנים שאנו רוצים ויכולים לקבל עבורם מכסת יצור.
• איזה סוג חוות והיכן?
• סוג ההתקשרות האם "שימוש נטו" מצב בו אנו מיצרים חשמל לשימושנו או אפשרות שאנו נמכור את כל החשמל שניצר ל ח.ח.י (חברת החשמל לישראל). כמובן בפיקוח ובניהול חברת אנרגיה של הקיבוץ.
• האם לעבוד עם יזם שהוא שותף או עם קבלני ביצוע כך שהיזם הוא הקיבוץ?
• כתיבת מפרט למרכז ניתוח ובחירת ספקים.

התאמה להרכבת מערכות על בתי החברים שיבקשו זאת.

פיתוח פני הקיבוץ

• שיפוץ כבישים קיימים.
• שיפוץ מבנים ישנים (בעיקר בתחום סילוק אסבסט ישן).
• כניסה מערבית – כניסה בטיחותית ממדרגה העליונה.
• כניסה מזרחית מסודרת שהיא תנאי לפיתוח אזור התעסוקה והבטחה לדיירים באזור.

 בנייה פראית לא מתוכננת ולא מאושרת

מיום כניסתי לתפקיד, ניסיתי להקטין את תופעת השכרת חדרים והוספת דיור להשכרה.

פיצול דירות ללא היתר הוא עברה פלילית אך הסכנה הגדולה של צמיחה פראית, ללא תכנון היא איבוד היכולת לתכנן את הקיבוץ קדימה ומגדילה את הצורך להתמודד עם בעיות שצצות לפתע. כמות גדולה של תושבים שאינם חברי הקיבוץ (האגודה) יכולה לגרום לכך שנאבד את היתרון הגדול של "זהות וועדים" כלומר וועד הנהלה אחד ולא מצב שבו יש וועד מקומי וועד של האגודה.

לסיכום

בהצלחה ליו"ר הנבחר.

תודה לכם בני משפחתי, ממלאי תפקיד וחבריי בקיבוץ אותם פגשתי בשבילים ושענו לברכת השלום שלי, בחיוך מעודד. עזרתם לי לישר את הכתפיים גם כשהנטל היה כבד.