מיכל אלדר רסיס נולדה בעין-כרמל, חיה כאן כבר כ- 20 שנים, נשואה לטל והם הורים לנופר (11) יוגב (9) דפנה (5) ויערה (2) וגרים בשכונת בנים ב'. היא סיימה לימודי רו"ח במכללת רופין ותואר שני MPA במנהל ובמדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה והייתה כלכלנית בקופ"ח ובביה"ח שער-מנשה, רו"ח עם התמחות במיסוי במשרד פרטי בחדרה וממשיכה לעבוד בתחום בפריגת. עוד לפני שנבחרה להנהלת קהילה היא הייתה מעורבת בתפקידים אחרים – יו"ר ועדת ביקורת, חברת מועצה ונציגת גח"א בוועדת הביקורת בגרנות.

"אני חושבת שנסיוני בארגונים ציבוריים, העניק לי כלים לעשות את עבודתי כאן טוב יותר ולשאוף לשיפור מתמיד תוך קיום עקרונות מנהל תקין", היא אומרת.

היא מרגישה טוב לתרום ולקחת חלק בקבלת החלטות הקיבוץ ויישומן ומדגישה כי כל אחד יכול לתרום בתפקיד, בוועדה, בצוות או בתורנות בחגים.

עם התפקיד, באה האחריות. "יש בהחלט תחושה של אחריות, כאשר אתה נבחר על-ידי הציבור. מצד אחד נועדת לייצג את פלח הקהילה אליו אתה משתייך (הורים צעירים, שכונת הרחבה) להעביר את רצונותיו ומסריו בהנהלה ולהשפיע לטובתו. מצד שני, כחברת הנהלה חובתך לראות את כלל הציבור והאינטרס הרחב, לעיתים יש התנגשויות בין הדברים ולא תמיד כל ההחלטות מובנות ומקובלות על כולם, כך שלפעמים יש ביקורת או אכזבה וזה חלק מהעניין. צריך להכיל, לקבל ביקורת וללמוד ממנה".

היא חושבת שאין אחד שלא מגיע לסיטואציה כזו כאשר הוא יושב בוועד הנהלה. "חיינו שזורים זה בזה באופן שקשה להפריד בין הדברים ויחד עם זאת, בכל מה שקשור במשפחה, אני וחברי הנהלה אחרים נמנעים מלהשתתף בדיונים או להצביע בנושאים הקשורים למשפחותיהם, על-מנת שלא להיות בניגוד עניינים".

להתקדם כמקשה אחת

שאלתי את מיכל על "הנושאים הכבדים" עמם מתמודדת הנהלת הקהילה בתקופה זו והאם קיים פער בין נושאי התפקידים ובין נציגי הציבור.

היא חושבת כי הנושאים המורכבים הם השיוך ובניית שכונה ג' ואומרת כי חשוב להבין שהשיוך מורכב, הרבה מעבר לבירוקרטיה מול המנהל ותשלומי הכספים. התקופה מביאה איתה שינויים ואתגרים רבים בהתאמת אורחות החיים לעידן שאחרי השיוך (אחת הדוגמאות היא הבריכה).

צילום: לילך יגודה

"אני מאחלת לנו שנדע לצלוח זאת כקהילה, נצליח לראות את כולם ולהתקדם כמקשה אחת, למרות אי-ההסכמות העלולות להיווצר בדרך. לגבי שכונה ג', מבחינתי זה הישג שהצלחנו להגיע לשלב תחילת עבודות הפיתוח לאחר שנים רבות של המתנה".

שאלתי את מיכל על תפקידה כרכזת ועדת ביקורת ונושאים המחייבים תיקון והאם היא מוצאת עצמה פועלת לתיקון אותם הדברים כחברת הנהלה.

"הדו"ח המשמעותי שנעשה בוועדת הביקורת בתקופתי, היה דו"ח חוצה ענפים בנושא הרכש. ההמלצה העיקרית הייתה לכתוב נוהל רכש שיכתיב את אופן ההתנהלות בענפים בנושא זה והנוהל אכן נכתב בהנהלה ומיושם בשטח במרבית הענפים. כמו כן, בפרויקטים גדולים אין יותר מצב של 'קבלן בית' ויש חובת מכרז ובדיקת מספר הצעות מחיר. אני חושבת שהדברים מתבצעים כעת בצורה טובה יותר".

בעמק השווה

שאלתי את מיכל על התקופה שלפני כניסתה להנהלה, שהתאפיינה בלא מעט חוסר אמון ועימותים שגלשו גם לערכאות משפטיות. האם כעת אנחנו ברגיעה מסויימת?

מיכל חושבת שההנהלה הנוכחית מאוזנת יחסית עם נציגים של הצעירים, המבוגרים יותר, חדשים, ותיקים, נשים, גברים וההרכב טוב מבחינת הציבור וקבוצות האינטרס השונות. שנית, היא מאמינה מאוד בליאורה ובאופן בו היא מובילה את הקיבוץ.

"מגיע לה יישר כוח גדול על העשייה שלה ויש לי הערכה רבה אליה. נושא השיוך שלא הצליח לעבור בשתי הצבעות יצר מתחים רבים וכעת אנו אחריו. נעשתה כאן עבודה רבה של חשיבה, הסברה, בחירת צוות שיוך מחושבת ומאוזנת מאוד כשהדבר העיקרי, לדעתי, היה דגש על שקיפות והסברה. כך יוצרים אמון. לא הייתי בהנהלות קודמות ואני יכולה להגיד לגבי הנוכחית: אני מרגישה שכל החברים פועלים לטובת הכלל ומכל הלב. גם אם לא תמיד כולנו מסכימים בדיוק על הדרך – מצליחים למצוא את עמק השווה ב-99.9 אחוזים מהמקרים". יש גם מה שמפריע לה בתפקוד ההנהלה, למשל כאשר "מכופפים" את התקנון, כדי להתאים החלטות לנסיבות אישיות במקום לשנות את התקנון ולפעול לפיו.

איכפת לי

שאלתי על נושאים אחרים שהעסיקו את הנהלת הקהילה והיא מעלה את נושא הכלבים שנדון בצוות שריכזה והעביר המלצות להנהלה.

"התייעצנו עם מחלקת הווטרינריה של המועצה, מנהל התפעול של המועצה ועו"ד הקיבוץ, כדי לנסות ולהסמיך מישהו מהקיבוץ לטפל במקרים ללא זימון פקח מטעם המועצה. הסתבר כי אין סמכות לעשות כך אך הובהר לנו כי ניתן להגביר את הפיקוח, כך שהפקח יגיע לכאן באופן שוטף ולא לפי קריאה, אבל כנראה שאנחנו עדיין לא שם. המטרה אינה לפגוע בכלבים ובבעליהם, אלא לוודא שהכלבים קשורים ולא מאיימים על ילדינו וחברינו. נכתב תקנון והוחלט שהוא בגדר הצהרת כוונות ובנוסף הוחלט על הקמת גינת כלבים הנמצאת בשלב ביצוע. מי שנפגע מוזמן להתלונן אצל יוני, מנהל הקהילה, המטפל במקרים פרטניים ואם המצב יתדרדר הוא יאלץ להגביר את האכיפה בתיאום עם ההנהלה".

צילום: ניב יגר

היא מקווה להמשיך ולתרום. "אני חושבת שהידע שלי כרואת חשבון וכלכלנית, עם נסיוני בארגונים ציבוריים ובוועדת הביקורת, תורמים לי במילוי תפקידי בהנהלה ביכולת להבין מספרים ונהלים. זאת לצד אכפתיות רבה ורצון להרמוניה בקהילה, מובילים אותי לקבל החלטות שאני חיה איתן בשלום, למרות שזה לא תמיד פשוט".