קבעתי פגישה עם “הפרלמנט”, פרלמנט המים. "איך מגיעים"? שאלתי. "תלכי מכיכר הטרקטור מזרחה, מתחת לתחנה", אמרו לי. התברברתי, הגעתי למקום אחר שמטפל בדשאים לספורט. כשהגעתי לבסוף וסיפרתי שהתברברתי, אמרו לי שזה בסדר – יש אנשים שחיים המון שנים בקיבוץ ועדיין לא הגיעו לאזור הזה… התפאורה: יושבים מסביב לשולחן, שותים קפה, אוכלים עוגה. בצד זרוקים הרבה […]
ויכוח המזוזה בגן ילדים (של נכדי), עד כמה שהוא הזוי, הוא כמובן המשך ידוע מראש של הדיון שהתקיים לפני כשנה על בית כנסת, והוא בטח יצוץ גם בעתיד. לביאה אומרת לנו – תחת כותרת של כתבה אולי אחרת – כאיש חינוך, שחשוב שלכל מעשה תהיה מטרה, משמעות וכו'. נשאלת השאלה: מה מטרת הדיון על המזוזה? […]
שלום לכל קוראי העלון. אנו, ילדי קבוצת פטל, מציינים השנה את שנת בר-המצווה שלנו. אתם זוכרים שבכל סוף שנה בקיץ יוצא עלון, או שמופיע באתר הקיבוץ סיכום וברכות לילדי בר המצווה, ומתחילים לשאול של מי זה וזה? ומרגישים שהקהילה מתרחבת, וחלקה מתבגרת, ואנחנו כבר לא מכירים כל כך… מכיוון שהחיבור לקהילה חשוב לנו, חשבנו לחרוג […]
חנוך בן אור, 8.5.1940- 30.10.2014, ו' בחשוון תשע"ה – יהא זכרו ברוך. תמונה אבא עובד, עומד כפוף, סיגריה בזווית הפה, עין אחת עצומה, ראש מוטה הצידה שהעשן לא יפריע, ואנחנו, ילדים בני 16, מחכים ביראה שיקרא לנו להצטרף. סימן שהתקבלנו לעולם של מבוגרים. אבא, איש חזק וחכם, הכי חכם שאני מכיר, אידיאליסט שהתנגד לכל מה […]
ילדי היו "ילדי אורווה". ילדי אורווה הם בעצם ילדים שגדלים אצל יפתח באורווה, אחרי הלימודים – ישר לאורווה. חוזרים הביתה בחושך, משולהבים, מלאי סיפורים על סולוויג וזוהרה, רעילה, ונעה הבת של סולוויג וכו'. ויפתח כאן ויפתח שם, לאט לאט הצטרפתי גם אני – תחרויות, אירועים, טיולים ואין ספור פעילות סביב הסוסים. איני יכול לראות את […]
שיחה מתמשכת עם תמר לנג שמחתי על תגובתה המפורטת של תמר בנושא המזוזה – כולל ההסבר המלא מה היתה המזוזה בעם ישראל לאורך הדורות – ואני מבקש לתרום את חלקי לשיחה המתהווה בנושא זה. כשהוזמנתי לועדת חינוך לא נרתעתי ולא אמרתי "מי שמני", ו"מה פתאום אני", ו"אין לי ילדים בגיל הרך", ועוד כהנה וכהנה תירוצים […]
מאחר שגיליתי שבעלון "בתוכנו" לא הייתה התייחסות לפתיחת שנת הלימודים, הלכתי לביה"ס משגב, "התפרצתי" לחדרה של המנהלת – הילה, שנענתה ברצון לשאלותיי, והפנתה אותי גם לאתר ביה"ס במחשב. קצת היסטוריה: ביה"ס היה מקומי של גבעת חיים איחוד, אליו הצטרפו במשך השנים ילדי משמרות, מגל ומשמר השרון. בשלב מסוים הציע ראש המועצה עמוס דגני לאמץ את […]
כשבועיים אחרי תום מבצע "צוק איתן" פגשתי שלושה מהמילואימניקים העסוקים שלנו אחרי שחזרו הביתה לשיחה על החוויות והמחשבות בעקבות השירות. תארו בקצרה את היחידה שלכם ומה עשיתם במבצע "צוק איתן"? יונתן מירון – אני הייתי חלק מחטיבה שתפקידה היה לאבטח את גדר הגבול. הקצינים שלנו כבר קיבלו פקודה כחודשיים מוקדם מאתנו על המשימה. היה ברור […]
"מנדרינות מבשילות בפרדס במועדן, המורות משתעלות והולכות לישון מוקדם … כבר ראיתי נחליאלי, ואולי זה רק נדמה לי. עוד חמסין נשבר אתמול, תם החופש הגדול מה יקרה ומה יחלוף? שואלים הכתבים, כשלאורך כביש החוף מתייצבים החצבים." (שיר תשרי, רחל שפירא) עלון של "אחרי המלחמה" שמביא קולות משם, של חברינו ששירתו, וקולות מכאן של משפחות […]
ראשית, יובהר כי כל הנאמר מתייחס לשיוך הקרקע מול מנהל מקרקעי ישראל והמדינה, ולא בשיוך הפנימי החוזי שנעשה כבר ובו שויכו הבתים לחברים ונרקמו יחסים חוזיים בין החבר לקיבוץ שביססו את זכותו של החבר לביתו והעניקו לו את הזכות להוריש את הבית לצאצאיו. השיוך הקנייני מתקיים בין החבר לבין מדינת ישראל, במסגרתו "קונה" החבר את […]
ברכות ליו"ר הנבחר וליו"ר היוצא. ולחברים שלמרות חששות על חוסר עניין ו"הצבעה ברגליים" מצאו לנכון להגיע ולהצביע. מבלי להוריד מהישגו של ברוך, לפני הבחירות ניתן היה להרגיש ריח קל של אכזבה באוויר, מכך שהיה רק מועמד אחד, ומהעובדה שהדור הצעיר לא נענה לקריאה להחליף את השורות. ברוך עצמו ביטא את האכזבה הזאת, וגם אחרים. אני […]
אהוד פרויד נולד בוינה כילד שביעי מתוך שמונה ב-5.5.1923. עול המשפחה נפל בעיקר על דבורה, אמו של אהוד מאחר ואהרון האב נפטר כשהילדים היו צעירים. בבית הייתה "אווירה ציונית" ואהוד היה פעיל בתנועת השומר הצעיר. שושה, האחות הבכירה, עלתה ראשונה לארץ ישראל ב-1931. אחריה עלו עוד שתי בנות. בתחילת 1937 הגיעה לארץ סבתא דבורה עם […]
לפני שתסכם את עשר השנים האחרונות בהן עבדת, ספר למי שלא מכיר אותך על עבודתך בשנים שלפני כן. אני בן מחזור א' של גבעת חיים איחוד, הורי, ראובן ומרים הישראלי ז"ל, היו ממייסדי הקיבוץ. את מרבית חיי חייתי בקיבוץ גבעת חיים, פרט לשליחות ולימודים של שלוש שנים בארה"ב. אחרי השחרור מהצבא הוצע לי לכהן כמזכיר […]
בתם של טובה וליונל מייקלס כותבת לסבתא שבקנדה הרחוקה. סבתא שלי. כשהייתי ילדה קטנה את היית לי רחוקה, התראינו רק פעם בכמה שנים. את (וסבא) בקנדה או פלורידה (תלוי בעונה) ואנחנו כאן בישראל. כשבאתם לבקר, מאוד אהבתי לבלות אתכם בבריכה של הקיבוץ, בים בחופי נתניה- תמיד אהבתם את החופים שם… זוכרת שפעם הלכתי לכם לאיבוד […]
תודה גדולה לסמדר זעירא ולצוות הרגיש להוצאת החוברת "אל תרחק". בגאווה גדולה ובהרבה כאב סיפרתי את סיפור נפילתו של יורם אחי והתחושות הנלוות. ערה דניאל ברגישות רבה שמעה והתרגשה איתי. אפשר להגיד שאני חיה בגבעת חיים 27 שנה – מקום שהוא בהחלט הבית שלי, ליוזמה זו ייחלתי. בהתרגשות גדולה נויה לס בים בם בם סיר […]
מרואיין צעיר: עומר שילה בן תשע, בנם של אילת (בר ניב) ואמיר שילה. גר בהרחבה הראשונה. אוהב לטייל, לעשות ספורט (שלא נגמר מהר) ולקרוא. הערת המראיינת: לא שיניתי כלום מהשפה, הכול במקור. בתור משפחה אתם מטיילים הרבה? כן, הרבה טיולים בנחלים יפים. סבתא (עירית) אוהבת את הצפון ואת המדבר. מה חשבת לפני הטיול? הטיול הקודם […]
גילוי נאות – לשיחה עם ניב אני באה קצת משוחדת. ניב ויונתן, בני, גדלו ביחד מגיל אפס, ועד היום הם חברים טובים ביותר. הבית של ניב בקיבוץ מהווה כעין מרכז ומוקד עלייה לרגל של חברים וחברות, הוא שומר הגחלת עבור רבים מבני כיתתו. טוב, זה מה שקורה לילד שכבר בגיל פעוטון פתח את שער הגדר […]
בעלייה למגדל המים מצד ימין, צד את עינינו בית צבוע בתכלת עם גינת צמחי בר מקסימה. דפקנו. נכנסנו. הבית של לאה שחר (במקור בית ההורים ששופץ). צילמנו. בהחלט יכול להופיע במגזין עיצוב הבית. מה דעתכם?
