שאלה אחת – ארבע תשובות. הסיפור היום משחק בנושא השאלה, ומציע לנו להשאיר את השאלות כשאלות.
קיבוצנו לא מפסיק להשתנות בתחומים רבים וחשובים: תכנון, קליטה, קהילה ועסקים, והדים לשינויים אלו ולתהליכים הסובבים אותם ניתן למצוא בגליון הנוכחי של העלון.
"פתאום אני מוצאת שאני נהנית מדברים קטנים כמו אפיית עוגיות, חזרתי לנגן בפסנתר, לצייר ועוד דברים רבים ממתינים."
נפטרנו מהמטלה, הבה לא ניפטר מהכרת התודה, ומההיכרות עם אלו שעדיין שומרים בשער ומפטרלים על הגדרות, כל לילה, שישה לילות בשבוע.
לחץ על התשבץ ועל ההגדרות לקבלת גירסאות להדפסה כ"מ = כתיב מלא כ"ח = כתיב חסר
שנת 2012 התחילה ביום ראשון 1.1 – שבוע ראשון בחודש ראשון בשנה החדשה. הזדמנות להתחלה חדשה, לכל מי שמעוניין.
אבא שלה התנדב באליכין ואמא שלה הייתה מלווה אנשים וכך זה נספג בה. ההתנדבות נותנת לה תחושה של משמעות ושבעצם העשייה היא עושה שינוי.
בחדר האוכל עובד במסירות רבה אדם בשם אלכס. מעטים יודעים שאותו אלכס הוא דוקטור למוסיקה, וברוסיה ניצח על תזמורות, איתן הופיע ברחבי אירופה.
נגמר הקיץ, המלפפונים כבר לא במבצע והנה מתחילה הישורת האחרונה לקראת האוסקר. נכון שיש עוד הרבה זמן, אבל אפשר לשמוע את צליל התחלת צחצוח הפסלון המוזהב.
שוכחים מי הקים בעמל מפרך ובתנאים שהצעירים היום אפילו לא מביטים לעברם את הנכס הזה, הקיבוץ, שכולם עכשיו נהנים ממנו. האומנם עשו זאת רק נערים בני 14 שעבדו כמו שני מבוגרים???
יש אנשים כאלו, אך איפה הם?
יש אנשים כאלו, אנו זכינו באחד.
יום שישי, שמונה וחצי בבוקר , יום שישי שהוא "גשר". שקט, שקט שמפריע לך באוזניים. קיבוץ שלם נם את "מנוחת הגשר". אני זורק עיתונים ישנים ופתאום קורע את הדממה קולו של טרקטור קטן.
הפתרון הנכון והטוב מגיע אלינו תמיד בתחפושת. בהתחלה אנחנו לא מבחינים בו, ולפתע הוא צץ. כמו בסיפור שלפנינו.
בגינה של כריסטופר נמצא צמחים טרופיים (דקלים, מטפסים, שרכים ועוד), אלמנטים של מים ואווירה של ג'ונגל ומיסתורין.
בעקבות רשימתה של נורית וולף, יצאנו לשטח לבדוק מה דעתם של חברים נוספים בנושא המחסומים.
אין צורך לסבסד את המים החמים או הקרים, יש מספיק כסף שנגבה מהחברים כדי לממן את כל ההוצאות כאשר ענף המים יהיה מאוחד.
"עיר ללא רחמים", זה מה שאנחנו. בשפה עילגת, מתנשאת, אלימה ומשתלחת, נרמס כבודם של חברי קיבוץ וגם כבודנו.
אתה נמצא בשדרות הפילוג. סע עד צומת המקלחת המשותפת, משם תפנה ימינה אל כביש סדרן העבודה ותעבור את כיכר המטפלת ואת כיכר סדרן העבודה, ואז תפנה שמאלה אל סמטת הדולב ותחנה בחניית גני- הילדים…
נפרדתי מדוריס עם הרבה סנטימנטים למקום וביציאה נתקלו עיני בחדר מספר 13 שבעברו היה חדרו של ריק פרקר (אח של סוזן לברון) שלמד באולפן. ריק הגיע מארה"ב עם ציוד יקר ערך ואחרי תקופה קצרה נשאר בתחתוניו.
אצלנו בבית יש חלוקת תפקידים מאוד ברורה – יש אחד שכותב. אז זהו, זה שאני הפעם כותבת זה רק בגלל שהגיעו מים עד נפש.
יש להעלות במהירות, דרישה לקבלת אשור להרחבת השטח המותר לבניה בגבעת חיים וכמובן בכל התנועה הקיבוצית. אם לא נזדעק עתה נבכה דורות.
כל שנה סביב חגיגת הבר-מצווה אני תוהה לאיזה מצוות מתחנכים הילדים שלנו. פעם כינו את ילדי הקיבוצים ילדי שמנת. היום מן הסתם הם ילדי קצפת.
