כרגע בגד"ש אנחנו ארבעה עובדים, נדב וקנין שגר בפרדס חנה, אלעד אייזנר שגר פה בקיבוץ, עוזי לס ויוני אייל המנהל שגר בכפר חיים. כמו-כן בתקופת החופשים אנחנו מעסיקים בני נוער מהקיבוץ ויב'ניקים בין הבחינות. אנחנו חושבים ומאמינים שהעסקת בני נוער בחקלאות תורמת רבות לנערים (מוסר עבודה וערכים), לנו ולעתיד הגד"ש שצריך לכלול הרבה יותר בני […]
חשבנו 'לשבור שגרה', להפתיע ולצאת באמצע מרץ למשימה שכל כך מצפים לה, טיול בר מצווה למצדה. כי למצדה יש הרבה מה להציע – היסטוריה, ארכיאולוגיה ומעל הכל אוירה קסומה ועוצמתית. הפתענו אותם? – כמעט… (עד היום לא עלינו על עקבות ה'דליפה'). אבל שטויות, נהנינו מאד. יצאנו לדרך ביום חמישי באחת בלילה 'לתפוס' את הזריחה במצדה, […]
"הרוח נושבת בחריגים, ריחות בשמים נפוגים וחולפים מועדים וחגים…" הצלילים של חגי תשרי עדיין מהדהדים בראש, וכבר מפנים את מקומם לקולות החזרה לשגרה. "אחרי החגים" כבר כאן וזו הזדמנות נוספת להודות לכל מי שפעל וטרח להפוך את רצף ראש השנה-יום כיפור-סוכות שלנו למהנים ומשמעותיים כל כך. את ראש השנה הקדשנו לתקווה שמעגלי האלימות והשנאה סביבנו […]
נשאלתי, האם אוכל להמשיך ולהעביר בשם רובי, את "תפוז הזהב" שנמסר לו זה לא מכבר, רק שבועות ספורים קודם לכן. חשבתי, שממש "לא קשה" לעשות זאת בשמו, ובעצם בהרהור שני, צצו ועלו במוחי מספר לא קטן של חברות וחברים, צעירים ומבוגרים שללא היסוס היו ראויים להיכלל במעגל הזה, ולכן ה"לא קשה" הפך לקשה מאוד, והבחירה […]
יש ספר שאלונה ואני מאוד אוהבים, בטח גם הרבה מכם מכירים אותו, כתב אותו סופר עם השם המצחיק ד"ר סוס, וקוראים לו "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים". הוא כותב שם: "בהצלחה! הגיע היום, אתה יוצא למקומות נפלאים, אז שלום… המקומות נפלאים! זה היום שלך, העולם מחכה, אז צא לדרכך!" ילדה שלי, ילדים שלנו, אתם מתחילים, […]
לא ברור מתי ואייך הגיעה לכאן הטעות הזאת, ואף הכתה פה שורש. זה קרה כנראה לפני הרבה שנים, ועדיין יש – אולי פחות מבעבר – מי שמחזיקים בה ומתחזקים אותה. העץ שמתהדר בפריחה ורודה מרהיבה, שהסתיימה לא מזמן, ומתכסה בעלווה אדומה, נפוץ למדי ברחבי הקיבוץ, בין היתר שלישייה יפה בחצר של יואלה וקובי באוואר. העץ […]
טאה גוטקינד, 9.10.1913- 16.9.2015, ג תשרי תשע"ו, יהי זכרה ברוך סבתא, נולדת כדורוטאה מינצר ב-1913 בברלין שבגרמניה, לאבא מקס, שהיה חייט ולאמא הדוויג שהיתה עקרת בית. בבית ולטר כבר היה בן שנה וחצי בהולדתך. הייתם משפחה מלוכדת ששמרה על צביון יהודי אבל לא ציוני. קראו לך דורוטאה אבל כולם הכירו אותך כטאה, ואנחנו כסבתא טאה. […]
הכל התחיל מראובן ומרים הישראלי. דור ראשון של חולמים עם חזון, שבנו, יצרו והקימו בית, משפחה. עמרם היה הראשון. בנם הבכור – שסלל את הדרך לשלושת אחיו בני הדור השני. בתו אילת היא הנכדה הראשונה – שסללה את הדרך לעוד 14 נכדים, בני הדור השלישי. לירון בנה, הוא הנין הראשון – שסלל את הדרך למי […]
לאחרונה נעלם מנוף הקבוץ עוד מבנה היסטורי שהוקם בשנותיו הראשונות (מי יידע מתי בדיוק?). שר ההיסטוריה יספר, מן הסתם, שבמהלך תקופת חייו, היו לו שלל שימושים ומשתמשים. עם הקמתו אכלס את משרדו של האדריכל אלכס קסטן, ושתי עוזרותיו הנאמנות – רביבה שמיר וליביה בר-און. כעבור זמן שודרג לסטודיו עבור הציירות שושנה פניגר ונורית רפאלי, שנתנו […]
מזה כשנה אני מבלה חלק מזמני במקום שהיה מבחינתי זר ומוזר – המקום הוא נווה נועם. מזה כשנה אני מבקרת את אמא שלי השוהה בנווה נועם – אמא שלי חולה באלצהיימר. ההחלטה להביא את אמא לבית הסיעודי הייתה בהחלט לא פשוטה עבורי. אולי מפני שלא היכרתי את המקום, אולי מהפחד מהמקום. ברגע שנפלה ההחלטה, גיליתי […]
את טוקר, אני מכירה לבוש רק בחולצה כחולה. כזו עם שרוך אדום. וחתימת "בני המושבים" על הכיס. טוקר, (המכונה לעיתים רחוקות – נועם), הוא איש יקר. לב ענק ואישיות מיוחדת. במהלך השנים האחרונות פגשנו את נועם – משפחתי ואני, במסגרת פעילותן של רתם ויסמין בתנועת "בני המושבים". ואף אני במסגרת היותי בצוות החינוכי של משגב […]
מרגש ומשמח, אבל גם חם, מחניק וצפוף מאוד היה היום הראשון לשנת הלימודים. צפוף בכיתות, ובמסדרונות וצפוף גם בדרכים. צפוף ל-160 זוגות הורי כיתה א' בכביש הצר לבית הספר, לעשרות האוטובוסים שמסיעים כ-800 תלמידים (פי שניים מהמתוכנן), ומאוד צפוף ומסוכן לנו, שגרים לצידי הכביש הזה שהפך מזמן למפגע תחבורתי, אקולוגי, אסטתי ומה לא. מה הפתרון? […]
אחת המדינות אותן אני יותר אוהבת היא ניו זילנד. כחלק ממסעותיי חרשתי אותה בטרמפים במשך חצי שנה (שכללה גם עבודה בחבורת גז כ-10 שבועות), מה שהביא אותי להתארח הרבה בבתי המקומיים האדיבים ומקבלי הפנים. אז ישראל עוד הייתה נחשבת ואהודה וישראלים היו מצרך מבוקש, אהוב מאד ונדיר מאד במדינה הקטנה, יפהפייה, מנותקת ומרוחקת זו. אחד […]
שמענו שחגי דור ויפתח שביט עושים כל מיני דברים מעניינים אז קפצנו לבקר. מהון להון מסתבר שהם מציינים עשור ליציאתם לעצמאות כלכלית, וכ-25 שנים של עבודה משותפת. קצת היסטוריה בתחילת שנות ה-90 הם התחילו לעבוד יחד על התכנית "גלי גבעה" יחד עם יוסי רום, בוצי ברות, יוני פרינץ ורבים אחרים. "גלי גבעה" היותה חלק מהפעילות […]
"הבית של מיץ פטל עמד בקצה החורשה…" זו כמובן המחשבה הראשונה שעולה כשפוגשים את הבית של משפחת ורדי הותיקה. איזה אומץ צריך כדי לצבוע את קירות הבית בצבעים כל כך חזקים ונוכחים (מסתבר שחיימקה אפילו לא חשב על הסיפור כשבחר את הצבעים). אין ספק שזהו בית שחיים בו אנשים יצירתיים מאד, שאת החוש לאמנות ולאסתטיקה […]
אם יש משהו שמלווה את העלון הזה זה החיוך של גארט. חיוך רחב, נעים, משתף. חיוך אמיתי מהלב. חיוך כזה שנשאר גם אחרי… עצוב. עצוב. עצוב. בעלון תוכלו לקרוא את ההספד שהקריא אלדד ורדי, בלוויית השיר המקסים שגארט אהב ורוברט הקריא. את שאר ההספדים המרגשים תוכלו לקרוא באתר ההנצחה האינטרנטי שלנו. זו פעם ראשונה שאני […]
זה לא היה מובן מאליו, אבל ההרכב שנבחר להתארח כאושיפיזין של קיבוצנו בערב סוכות הוא "החצר האחורית". יעקב (יענק'לה) רוטבליט, פזמונאי ותיק ומוערך, שכבר מזמן קנה את מקומו בהיכל התהילה של הזמר העברי, הגיע חמוש בשותפיו ליצירה בשנים האחרונות: המתופף תומר יוסף, המוכר ביותר מבין החבורה (בעיקר הודות להשתתפותו בצוות הקומדיה המיתולוגי "פלטפוס" ובלהקת ה"בלקן […]
גארט סטיוארט, 26.05.1958- 7.7.2015, כ תמוז תשע"ה – יהא זכרו ברוך גארט איננו גארט נולד בבית הוריו בבריסטול שבאנגליה בתאריך 25.06.58. ילד שביעי לתשעה אחים. ילדותו עברה עליו בעיקר במשחקים מחוץ לבית, זה הדור שלפני הטלוויזיה והאינטרנט. בגיל ארבע הלך כבר לביה"ס ומגיל צעיר הלך לטיולים עם אביו ביער. מגיל 14 החל לעבוד בעבודות שונות, […]
הקדמה קצרה: לאחרונה מלאו לסימה שלנו 90 שנים. המחשב של סימה מלא כרימון בסיפורים והצלחנו להוציא ממנו קטע קצר שכתבה בעקבות המדור "הלך רוח המקום" (שאתם כמובן יותר ממוזמנים לכתוב אליו). לפני תקופה, שנדמית כלא ארוכה, דפקה על דלתי קבוצה של חבר'ה צעירים. מובן, שקבלתי את פניהם בסבר פנים יפות, אך לצערי, כשעזבו, ראיתי על […]
