Currently viewing the category:
"אמנות ושירה מקומית"
המראה הכי פשוט שאנחנו נתקלים בו כשאנחנו יוצאים מהבית, יכול לגרום לנו להיעצר ולחשוב עליו, וביום אחר בכלל לא נבחין בו – נהיה עיוורים לו.
אין דבר המעיד יותר על משבר היצירה של הקיבוץ יותר מההיסוס והרגשת חוסר האונים בכל מה שנתפס ציבורי, חברתי או פוליטי.
אישה כחולה. פשוטה, שעלתה מריגה ומשפחתה נעלמה כמעט לגמרי בשואה. שמצאה לה את החלוץ המופנם, השתקן אתו החליטה לבנות את ביתה. שבמהרה הפכה לאם, וקישטה את ביתה ללא הרף, במפות, פרחים וכלי-כסף קטנים. היא בישלה במטבח הילדים את הקציצות הכי טובות שיש, וגזר מבושל וכוסמת. הסבתא שרבה עם כולם ושמרה טינה וכעסה, ובעיקר החמיצה לאיטה […]
בערב יום כיפור, עלינו כל המשפחה לבית הקברות, לציין 46 שנה למותו של סבא שלנו, ראובן הישראלי ז"ל. הייתי בת חודשיים כשהוא נפטר. לא זכיתי להכיר אותו, אבל את הסיפורים אני מכירה היטב. סבא שלי נהג לצום ביום כיפור. הוא נהג לצום בסתר, כי בקיבוץ יום הכיפור היה יום עבודה רגיל ולא שבתון. בתקופה […]
פגשנו את אסנת רחמני ומרים לביא בסטודיו של מרים על אבטיח צונן כדי לשמוע קצת על מאחורי הקלעים של התרבות בקיבוצנו. האם רוב אירועי התרבות במשך השנה נסובים בעיקר סביב החגים? מרים: בהחלט. אנחנו נפגשות כל הזמן עם צוותי תרבות מקיבוצים ומושבים באזור תחת קורת הגג של מועצת עמק חפר, ועם קיבוצים במסגרת מפגשי תרבות […]
נעים מאוד, מאוד נעים
מאיפה באו הצבעים
אתם ודאי אינכם יודעים…
ב- 13.2.1955 אישרה האסיפה הכללית את השתתפותה של נורית רפאלי בקורס לציירים באורנים. הקורס, ימשך חודש ימים, עלותו: 35 ל"י. מזכירות האיחוד החליטה להשתתף ב-25 ל"י.
הציורים והמורשת האמנותית יישארו לנצח, כמו שראוי לצייר כמוך. אבל אתה חסר, לי, לנו, לנוף המקום.
חורבן הבית בא
על בית שפרירים
תשעה באב תשע"א
ואנו, אנא אנו באים.
הקשת בענן (1) (נא ללחוץ על מנת לראות את השיר עם הצבעים) אדום : דם המכבים, כלניות ונוריות. "לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". צהוב : שמש זורחת, חמנייה פורחת, אור וחום, יופי ופריון. כחול : עד עד ומרגנית , השמים מעל והמים מתחת, רוגע, שלווה, סבלנות וסובלנות. […]
בשבת 19/4/2014 נפתחה בגלריה בקיבוץ תערוכה חדשה של האמנית יעל בלבן. הפעם אצרה את התערוכה אוצרת אורחת: רותי חינסקי אמיתי, והתערוכה מלווה בטקסט מרתק שנכתב ע"י רותי ומציע כלים לקריאת יצירתה של יעל בלן. כתמיד, גם הפעם, השיחה עם יעל באה להשלים מידע על האמנית ולתת לצופים שמבקרים בגלריה מידע משלים. יעל נולדה בברית המועצות […]
ראיון עם סמדר זעירא, ערב פתיחת תערוכתה 'שתינו' בגלריה ורד: כמה זמן את מציירת? סמדר: לפני שש עשרה שנה התחלתי להכין לעצמי תיק עבודות על מנת שיקבלו אותי ללימודי טיפול באמנות. גם במהלך הלימודים מסוג זה מציירים. אבל בעיקר כל מיני "תרגילים". אני יכולה להגיד שבעצם התחלתי לפני 7- 8 שנים, כשהתחלתי ללמוד אצל דפנה […]
מדור חדש מזמין את כולכם להצטרף: שלחו אלינו את תמונת החודש שלכם (הפעם – לינואר 2012), ואנו נבחר ונפרסם מבין כל התמונות את תמונת החודש של העלון.
כללי המשחק:…
כאשר באנו לסדרן העבודה וביקשנו עזרה, התשובה הייתה, "ישנם ענפים שצריכים יותר, ובכלל, מה אתם רוצים, הנוי כל כך יפה, הכל נקי ומטופח, למה אתם צריכים עזרה?!"
"אח יקר" מחזה מאת גדי ענבר, בבימויו של עודד קוטלר בתיאטרון הקאמרי. חלקנו מכירים את עבודותיו מלאות הצבע, התנועה המוסיקה והאור של גדי. המחזה "אח יקר" המוצג בקאמרי מביא רובד נוסף בהתמודדות של גדי, שאיבד את אחיו יאיר במלחמת יום הכיפורים ומאז לא מוצא מנוח לנפשו. עלילת המחזה עוקבת אחרי משפחה שכולה ערב יום השנה […]
אלוהים ברא את הטבע לפני האדם… אולי כי העוצמות שלו בלתי נתפסות על-ידי האדם, והוא פשוט החליט לשלוח נציג – הטבע. הוא הכניס לטבע את החוקים, את הכוח, ובעיקר את היצירתיות האין סופית שלו. אני אישית פוגשת את אלוהים ואת אמונתי בו, ביצירתיות שלו. אני מאמינה שהמכנה המשותף שלי ושלו הוא יצירתיות. כי אלוהים […]
ההכרות בין האמנית הדר גד וביני נמשכת מאז 2008, זהו קשר שבמהותו מבוסס על הפן המשותף לשתינו – הציור. הדר היא ציירת שבראה את עצמה בעצמה, בדרכים צדדיות, לא במסלול השגרתי, והפכה לציירת נוכחת בציור כאן ועכשיו. היא מציגה בקביעות בגלריה לאמנות רוטשילד. כשפוגשים את הדר, פוגשים ציירת, במובן הפשוט והטוב. אמנית שמציירת, כל הזמן, […]
רשמים בעקבות ביקור בתערוכה של האמנית נעה יקותיאלי "1952" שמוצגת בימים אלו בגלריה: התערוכה עוסקת בנושא הפילוג, שהתרחש ב-1952. נעה יקותיאלי, שנולדה בשנת 1989 בקליפורניה, נחשפה לסיפור המקום בשיחותיה עם חנוש. היא חיפשה אחר חומרים שיטעינו את עבודותיה ברוח המקום. מה בעצם מביא אמנית, ילידת מקום וזמן אחר, להתחבר אל סיפור שטבוע בDNA של […]
