הסתיו הגיע. הרגשתם? לא, לא במזג אוויר וגם לא בחגים שמבלבלים לנו את השגרה. טקס פרסי אופיר! חלוקת הפרסים השנתית ליצירה הישראלית הנהדרת (ברובה…) בקולנוע ומופע האימים העכשווי של מירי רגב! וממש לפני הטקס, כשבוע לפני, יום הקולנוע הישראלי. כל בתי הקולנוע מקרינים רק סרטים ישראליים! אז השנה פספסתי אותם… את שניהם… לטובת פורטוגל. תגידו (ותצדקו…) – תכנון קלוקל! נכון… אבל, לא יקרה שוב!
את מירי רגב ותגובותיה ה"חכמות" האחרונות לסרט (רגע, רגע, רגע, רגע…) פספסתי ב LIVE אבל בהחלט נהניתי לשמוע ולראות שוב ושוב את דעתה על הסרט שלא ראתה (הפעם…*) "פוקסטרוט". אני כן ראיתי ויכולה לספר לכם שלא כ"כ הסכמתי אתה… אכן סרט קשה לצפייה, אגרוף בבטן. מתח רציני עד הסוף המפתיע (לא כ"כ, האמת…) ומשחק מצוין של כל מי שנמצא על המסך. אפילו הגמל… סיפור ב-3 חלקים. הראשון – משפחה המקבלת בשורת איוב. השני – כמו סרט מחול מודרני הזוי במציאות אפורה המצטלמת נפלא. בכלל, הסרט מבויים, מועמד ומצולם בצורה אמנותית יפהפייה! החלק השלישי חוזר למשפחה וסוגר את המעגל.
קשה לומר על סרט כזה נהניתי, אבל – נהניתי! זו יצירה מיוחדת במינה, חזקה. לא רוצה לפרט יותר מידי כדי להימנע מספוילרים אבל לדעתי שווה לגמרי! עם כל הקושי כדאי מאד! סרט מקורי, נוקב וחד פעמי. בכלל, אם מירי קוטלת תדעו שזו הביקורת החיובית הכי טובה!

בוידיאו השבוע יוקרן הסרט "פרנץ". אמנם לא ישראלי אך נושא דומה, אנטי מלחמתי, שכול וכאבם של הצדדים השונים הנפגעים ישירות או בעקיפין. סיפור ב-2 חלקים ב-2 ארצות.
אמנם הסרט הוא מונוכרומטי (שחור לבן), דן במקרה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, אבל בהחלט מתאים לכל תקופה. בטח שלתקופתנו… סיפור של אהבה בעייתית, מיניות מבולבלת, נאמנות מבלבלת וסודות אפלים. סרט עדין, רגיש ועם זאת – עם הרבה נפתולים. גם זה סרט יפהפה מבחינה קולנועית ולא פלא, פרנסואה אוזון הבמאי הוא גאון קולנועי! אל תחמיצו!