את העלון הגדוש שלנו אנחנו פותחים בקורות חייה של רות פיינברג. בבית של רות בזמן השבעה, שוקי בר ניב סיפר שהבוקר אמרו בקיבוץ ש"נפטרה האישה הכי נחמדה בקיבוץ".
רות ביקשה לאחרונה לפגוש אותי (היידי) ואני עניתי שבטח, נקבע בשמחה, אבל לא קבעתי… והנה תם הזמן. מה שמלמד אותנו שהאמרה הבנאלית – "מה שאתה יכול לעשות היום אל תדחה למחר" רלוונטית מאד. קורות החיים העשירים והשירים הנהדרים של הנכדים מלמדים הרבה על רות וכדאי לכם לקרוא.

ובנושא אחר. כבר רבות דובר בעבר על התגובות שחברים כותבים לכתבות בעלון המודפס והאינטרנטי וגם בפייסבוק של הקיבוץ. לפני שאתם כותבים – תעצרו רגע. תחשבו: אולי ניתן להגיד את הדברים החריפים (והלגיטימיים) בצורה יותר מכובדת ופחות פוגעת? חשבו האם הייתם אומרים אותם גם פנים מול פנים לאותו אדם? מה אתם רוצים שיחשבו הילדים והנוער שנחשפים לתגובות הללו? פעם אישה חכמה אמרה לנו לא לכתוב עם מספר סימני קריאה בסוף משפט. זה כמו ללכת ברחוב ולצרוח את מה שאתה רוצה להגיד. אם ננסח היטב את מה שאנחנו רוצים להגיד לא נצטרך סימני קריאה מרובים… אולי יספיק רק אחד, להדגשה.

ובאותה הרוח בהקשר אקטואלי יותר – אנחנו נכנסים כעת לתקופה של דיונים מעמיקים בנושא שיוך הדירות. הדיונים הללו מורכבים, כיוון שמשלבים ידע רב שנידרש ללמוד יחד עם רגשות רבים שיכולים לצוף בתהליך. השיחות תתקיימנה במספר מפגשים רחבים וגם מעל דפי העלון והאינטרנט. חשוב מאוד לזכור כי אנחנו נכנסים לתהליך כקיבוץ חזק ורוצים גם לעבור אותו יחד באופן הזה. גם אם דעתכם תהיה בעד חלופה כזו או אחרת זכרו שלגיטימי שחבר אחר יעדיף חלופה שונה משלכם. אין זה אומר שהקיבוץ לא חשוב לו או שהוא רוצה לפגוע באחרים, אלא פשוט שיש לו דעה שונה. אפשר להתווכח, לשוחח, לנסות לשכנע – אך בואו נשאף לעשות זאת בדרכי נעם שתכבדנה אותנו.

רגע לפני הדפוס נודעה לנו הבשורה העצובה על פטירתו של מישה חרסונסקי. אנו נקדיש לו את תחילת העלון הבא ומשתתפים בצער המשפחה.

צילומים: שער העלון – ענבל סמית מתוך ההזמנה למפגש השיוך, מור נואמה, היידי עפרון, אייר רום (איור), אלכס קראוס, יוסי רום, שוש צביון, עמרם נבו, אורי ורפל