מאוד שמחתי, ששוב נקדיש ערב ליום האישה.
המועדון היה מלא וגדוש, נשים, כמובן, ותיקות ומנוסות, צעירות וחדשות גם יחד ואווירה מבטיחה.
הפעם היה ערב יותר סולידי, פחות צחוקים מבעבר, אבל מצב רוח עליז.
נקראו קטעי שירה ופרוזה מתאימים שבחרו בחורות בטעם רב, וגם יצירות עצמאיות – גם הן בטעם רב.
קצת רצינות, הרבה הומור, והמון נוסטלגיה.
בלהה בן-אהרון, המנחה, טענה – סיפרה, כי בבואה לפני שנים לגבעת חיים, נתקלה במושג כלל לא מוכר לה, "מקהלת כיס". מה הם שרו, לדעתה? קנונים.
ומקהלת כיס כזאת בערב זה, אכן הדגימה זאת, בניצוחה של נירה פארן בתפקיד חנה אבלס, ושרה אי אילו מהם, להנאת כולן.
ואני. חובבת קנונים מושבעת, (קנונים ו"קול שני"), נסחפתי.
אינני זוכרת את הנסיבות או את המקום בו ישבה מקהלת הכיס ההיא, אולי הייתה זו חזרה למסיבה כלשהי, חג הביכורים למשל, ואולי סתם שרו להנאתן, ומה שרו? קנון כמובן, את "ובנו בתים וישבו, ונטעו כרמים ואכלו פריים". ושלא כרגיל, פרץ שם ויכוח, ממש מחאה. איזו מין עברית זאת, הווים האלה. פעם וּ, פעם וְ. יקים קפדנים. זה לא יכול להיות נכון! ובעיקר לא יכול להיות נכון ה"וּבנו" הזה. בתים בּונים, לא בונים.. ויכוח של ממש. כנראה במקרה עברתי במקום, וגרטה יחיאלי, שהשנה מלאו שלושים שנים למותה, וגם זה הוזכר, קראה לי וביקשה שאכריע. אני מקווה שלא דיברתי על בומ"ף ועל בג"ד-כפ"ת, ואמרתי שהעברית נכונה פה. אבל הנימוק ששכנע, היה שכך כתוב בתנ"ך…
ויש לי עוד סיפור על קנון, ואין לי ברירה אלא להפכו לחידה. אינני זוכרת אף מילה ממנו, וקשה לי לחשוב ששרנו קנון ב-לללה. אבל, ידיד ותיק של קיבוצנו, אדם יצירתי מאד, כתב מילים משלו לשיר. אינני יודעת לכתוב תווים, אכתוב את הטקסט בפיסוק לפי הקצב שאנחנו שרים אותו, ונראה מי יזהה.
"שים, לב, שים, לב, לקנון בש-לושה קולות; השני מתחיל, והוא רודף אחר הראשון, בלי ה-פוגות. ה-שלישי אץ-רץ-נחפז-לתפוס-את שתי ה-ארנבות…
שים, לב… וגו'.
והסיום כמיטב המסורת – ריקודן המקסים של האחיות ברי. לא להאמין! החן, הגמישות, ההומור – כאילו לא עברו עשרות שנים. כן נזכה לשנה הבאה.
ציור של יהודית ירון, מתוך עבודת גלויות שיזמה רקפת מוהר
שיר ליום האישה 2015 / מיכל מורג
רציתי לכתוב שיר על נשים
כי נירה ביקשה והיה לי לא נעים
ואם אתה גדל בקיבוץ מגיל קטן
אז ה"לא נעים" רק גובר עם הזמן
אז ניסיתי לכתוב שיר על נשים
יפות מבחוץ, חכמות מבפנים
חופשיות, חזקות, נאורות, מתקדמות
בדרך הנכונה לשיווין הזדמנויות
השיר הידרדר למבול תשבוחות
על נשות קריירה שבערב גם מבשלות ארוחות
ועוד כהנה וכהנה קלישאות לפי משקל
עד שהבוקר היה לי פנצ'ר בגלגל
Share this post
