בעוד כחודשיים תסכם "המחלבה הקטנה" חמש שנים לקבלת רישיון הייצור, מה שמסמן עבורנו בעצם את שנות פעילותה ולכבוד המעמד, החלטנו לשתף קצת את הקיבוץ בנעשה אצלנו.

בשנה האחרונה חווינו קפיצת גדילה רצינית: הוספנו למגוון הגבינות שלנו ריקוטה, הגדלנו את איזורי ההפצה ברחבי הארץ, רכשנו רכב קירור נוסף ושיפרנו את הציוד בחלל הייצור. בהתאם לכך, גדל גם כוח האדם שלנו והיינו צריכים להתאים את המבנה הארגוני. הוספנו תפקידים כגון מנהל הפצה (תמיר חלאווה שהצטרף לאחרונה לקיבוץ) ומנהל תפעול (עדן נבון שהצטרף כבר די מזמן לקיבוץ) ומנהלי ייצור שהם לא תמיר (וגם לא מהקיבוץ).

גם האתגרים איתם אנו מתמודדים, השתנו: אנחנו מנהלים לא רק צוות גדול אלא גם מלאי גבינות גדול. הגבינות הקשות מתיישנות במקררים והן לא מתנהגות כמו בגד על המדף. לגבינות הללו צריך להתייחס יום יום, להבריש, לשטוף להזיז לפי תאריכים ולוודא שאין תקלות כמו התנפחויות או פיצוצים. כך, בכל יום, עובד מישהו מהצוות במקררים ודואג לטפל היטב במלאי ולעדכן את הצוות המנהל במידה ויש משהו יוצא דופן שצריך להתייחס אליו.

אתגר נוסף הוא המקום בחלל הייצור. אם בשנים שקדמו היו בחלל הייצור תמיר ועוד 2-3 עובדים, הרי שהיום יש יותר אנשים ולכן פחות מקום. אנו מוגבלים ביכולת ההתרחבות שלנו, היות ואנחנו עדיין חלק מאיזור הרפת וזה מצריך מאיתנו להבין איך אנחנו מגדילים את החלל רק על חשבון השטח הקיים.

לכן, אחד המהלכים הגדולים שאנחנו מתכננים בשנת 2027 הוא הרחבה של חלל הייצור מבלי להוסיף אף קיר בטון. המשרד הקיים (שהוא גם פינת עובדים) נמצא היום בתוך חלל הייצור ובחודשים הקרובים, המשרד ופינת העובדים עומדים לצאת החוצה  לשטח התפעולי שלנו ולהיות במבנה דמוי מכולה. במקומם אנחנו נגדיל את חלל הייצור ובמקום בו עומד כיום המשרד, תהיה עמדת אריזה מסודרת. כך נרוויח גם עוד מקום בחלל הייצור וגם ״נבודד״ את האריזה משאר התהליכים, מה שיגביר את הסניטציה והסטריליות.

מהלך נוסף שאנחנו מתכננים בשנת 2027 היא הוספת ייצור חמאה. רכשנו מחבצה קטנה ממחלבה בגילון שעובדת פחות ובקרוב אנחנו מאמינים שנתחיל להכין חמאה. אנחנו עוד לא יודעים בדיוק מתי ואיך זה יהיה, אבל אנחנו כבר לא יכולים לחכות לתת לכם לטעום אותה!

אה ואיך שכחנו לספר את הדבר הכי חשוב שקרה לאחרונה, בטח מאז הכתבה האחרונה בעלון: מאז הקמתה של המחלבה הנתח המרכזי של הלקוחות הוא מסעדות ומעדניות, בעצם לקוחות עסקיים. בעקבות המלחמה הארוכה והמבצעים החוזרים, תקופות שבהן המסעדות פחות פעילות, צונח הביקוש לגבינות דרמטית. הסיכון בו אנו מעמידים את עצמנו בתקופות שכאלה, הוא גבוה מאוד. מאידך, בתקופות מלחמה הביקוש לגבינות בקרב צרכנים פרטיים עולה או לפחות נותר זהה.

לכן, החלטנו שאנחנו רוצים להרחיב את הפעילות בשוק הפרטי ופתחנו חנות בתל אביב! בנכס שמצאנו התאהבנו מיד, ראינו עוד כמה נכסים אחריו ומהר מאוד הבנו שזו הכלה המיועדת.

החנות, בבעלות אדם איטלקי (אין מתאים מזה) נמצאת על רחוב שלמה המתחדש, צמודה למאפייה הכי נחשבת בעיר- חגי והלחם. בנינו אותה במעט מאוד זמן, אבל התוצאה הייתה פשוט מדהימה ואנחנו כל כך מרוצים. את החנות מנהל נעם אופנהיימר (הבן של אמיר, המציל מהבריכה) שעובד אצלנו כבר שנתיים והחליט שמתאים לו לעבור לעיר ולנהל את המקום. יש לנו כבר קהל לקוחות נאמן ונשמח שתבואו לבקר מהקיבוץ ולספר לחברים שלכם בעיר. הכתובת היא שלמה 61.

לסיכום – אנו חושבים שהכי חשוב להודות לסיזל היקר שמסיים את תפקידו בקיבוץ והיווה דמות משמעותית עבור המחלבה שלנו. תודה סיזל שגרמת לרעיון להפוך ממה שהיה רק בראש של תמיר לדבר שהוא היום. שמך ודמותך יהיו על קירות המחלבה לתמיד. חבל שקוראים לך יעקב וזה שם קצת בעייתי לגבינה 🙂

שנדע רק להמשיך לצמוח וגם להנות מזה.