במסגרת המדור "כן, גם היא משכונה ג'", אנחנו מביאים לכם את טל מלצקי-מירון.
"ותוציא אותי טוב בכתבה, שמעת?" הייתה ההנחייה הבסיסית אחרי שסופסוף הצלחנו להתארגן על מפגש שהתקיים באתר הראיונות הקבוע של העלון, בקיטון האחורי של המעדנייה אותה מפעילה גיסתה, אלה זיו-מירון.

אז כל מי שמכיר את האנרגיה, תלתלי הבלונד הזועקים למרחוק, החיוכים, התנועות הרחבות ושאר הסמלים המסחריים שלה, מבין מראש שאין דרך אחרת – היא תצא טוב בכתבה.
הראיון, כאמור, מתקיים באימפריה של גיסתה, אותה גיסה שגם סייעה בעקיפין בשידוך עם יוחאי, אבל רגע בואו נחזור קצת אחורה, אל הילדה-טובה-הרצליה שבילתה את כל החופשים אצל קרובי המשפחה בבית אלפא. "כבר מגיל צעיר היה לי ברור שהחלום זה לגור בקיבוץ, שלא לדבר על למצוא לי קיבוצניק", היא משחזרת וזה לא שהיא חיכתה. "היו לי שנתיים של נדודים וטיולים בהודו ואז, אחרי שחלק מהפרפרים בראש נעלמו, מיכל מירון (בסיוע אלה) הכירה לי את יוחאי והיום אנחנו הורים לאיתמר (16) ונעמה (12)".
הם עברו לחרב לאת. "כל חיי רציתי ללמוד טיפול, אבל התגבשה לי התובנה שאני לא רוצה לפגוש אנשים במקומות הנמוכים שלהם, אלא דווקא ההיפך – איפה שהם נהנים ועושים כייף".

בינתיים היא למדה להיות אסיסטנטית של וטרינר. "אבל בשנת 2017 אבא שלי נפטר ואז בא חבר שאמר שאני חייבת להירשם לקורס מורי דרך במכון וינגייט והלימודים שם באמת היו מהדברים הטובים שקרו לי. כל חיי אהבתי לטייל, מכיתה ה' אני במחנות העולים, בצבא רציתי להיות מדריכה בחברה להגנת הטבע ובקורס מורי הדרך הבנתי שמצאתי את מקומי. אני אוהבת לדעת והקורס נוגע בתחומים רבים – היסטוריה, טבע, דתות ובכלל מקבלים כמויות של ידע מעשיר. זה קורס אינטנסיבי של שנתיים, כאשר בכל שבוע יש יום סיור וגם יום לימודים. למרות האינטנסיביות ולמרות שהייתי בתקופת גידול ילדים צעירים – הייתי בשיא שלי".
את מבחן הסיום היא עברה בהצטיינות יתירה, אבל קיבלה הוכחה ניצחת שטיימינג, זה הכל בחיים. "הקורונה פרצה והכל קרס לפני שהתחיל. שנה שלמה בלי כלום ולמרות הקושי, עבורי זה היה פרק זמן של התפתחות פנימית. הייתי בבית, גידלתי ילדים וגידלתי ערוגות ובמבט לאחור, זו הייתה תקופה טובה עבורי".
אחרי השנה המאתגרת היא החלה לעבוד ולהדריך ישראלים. "התחלתי להדריך פנסיונרים ואת מיטיבי הלכת של 'אסכולות' ולאט לאט התחלתי לצבור נסיון, ידע ולקוחות. כך נפתחו לי השמיים לשנתיים וחצי של עבודה בלתי פוסקת".
היא הדריכה תיירים בקבוצות קטנות ולא פעם גם משפחות ואני שואל איך נראית הדרכה של שבוע טיפוסי כזה. "אם ניקח טיול לדוגמה של שבוע עד 10 ימים, אלו ימים שאני צמודה אליהם ולא נמצאת פה. אנחנו עוברים במסלול שבניתי להם ונוגעים בדרך בתחומים מגוונים של היסטוריה, תרבות, טבע, נופים וקולינריה. אני עצמאית ועובדת גם עם סוכנויות וכאמור עבדתי בטירוף ולמרות שאני יודעת שאני טובה, לא פעם יש איזו חרדה כזו שמציצה מלמטה וגורמת לי להרהר – איך אני באמת?".

למרות החרדות המזדמנות הללו, היא לא הביטה לאחור. "זו הייתה הפעם הראשונה בה הבנתי בעוצמה שאני במקום שלי. הבנתי שנולדתי לזה ואחרי הזמן הארוך שביליתי בבית, לא נחתי לרגע ולקחתי עוד ועוד ועוד הדרכות. אחד הדברים המופלאים בעבודה הזו הוא הגיוון, כי בכל שבוע ובכל הדרכה, אני עם אנשים אחרים. אני נוודית באופי ולא יכולה לעבוד בעבודה שגרתית של 9 עד חמש בישיבה במשרד ומעל הכל – אני אוהבת אדם".
זו נקודה חשובה. "גיליתי בעבודה שאנשים מכל המקומות ומכל המעמדות, רוצים בסופו של דבר לספר למישהו על עצמם ולשמוע אותו מספר על עצמו. כל זה קורה במסגרת שנועדה לעשות כייף וכך אני פוגשת אותם במקום הכי טוב שלהם והצירוף של כל אלו גורם להדרכה של שבוע כזה להפוך לחוויה נהדרת עבורם ועבורי. צריך לזכור כי בהדרכת תיירים כזו, יש ממש חיבור קרוב, למרות שבסיום שבוע או 10 ימי הסיור, הולך כל אחד לדרכו. כשפוגשים אנשים כייפיים, זה ואוו. יש קשרים שנשארים עד היום וכשזה קורה בול כמו שהתכוונתי, זה חלום".
אבל המציאות, כן המציאות, בעיקר זו של ארץ זבת חלב ודם. "ואז הגיע 7 באוקטובר. מעבר לכל מה שקרה, נוצרה אצלי תחושה שמשהו בסיסי מאוד התערער בבטחון הקיומי. במשך חודשיים התנדבתי בעוטף ובהמשך הייתה לי תקופה קשה מאוד, שאחריה התחלתי 'להתאבד' על עבודות, אמרתי כן לכל מה שהציעו לי, כי אני עובדת במשהו שהוא בין הדברים הראשונים שיורדים בתקופה כזו".

מאז יש עליות וירידות. "אני מגדירה עצמי כמי שרואה שחור ומתנהגת באופטימיות", היא אומרת בחיוך. "עבודות באות והולכות, אבל הנה הגיע משהו נהדר – עברנו לבית החדש בשכונה ג' ועבורי זו תקופה נהדרת. יש לי את הזמן והאנרגיה לטפח ולעצב כל פינה בבית".
היא מסכמת באופטימיות. "אני עובדת בעיקר מפה לאוזן ואנשים שמטיילים איתי, מעבירים את החוויה לאחרים. אז אני רוצה להזמין גם אתכם – בואו לטייל איתי".
טוב, כבר סידרתי לה טיול עם משפחה שאני אוהב מאוד ואם גם אתם רוצים – אתם במרחק של שיחת טלפון מחוויה אמיתית.
052-2584756
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- 7 באוקטובר (37)
- אמנות ושירה מקומית (187)
- בטחון (26)
- בטיחות (37)
- ביקור בית (10)
- בנות ובני משק שחזרו (13)
- בנות ובני משק שעזבו (19)
- בריאות ורווחה (52)
- גינון (69)
- דבר המערכת (164)
- הנהלה (383)
- הפרטה (198)
- הקיבוץ של פעם (17)
- התנדבות (74)
- וידאו (22)
- ותיקים (195)
- חברות (80)
- חגים (15)
- חדר אוכל (7)
- חו"ל (2)
- חוגים (11)
- חיות (17)
- חיילים (30)
- חינוך (238)
- חירום (23)
- חניה (20)
- חקלאות (59)
- חשמל (27)
- טור דיעה (57)
- טיולים (49)
- יהדות (31)
- ילדים (152)
- כללי (1,034)
- לזכרם (240)
- לילדים (15)
- מועצה (12)
- מועצה אזורית עמק חפר (100)
- מזון (79)
- מחזורים (10)
- מטפלים/ות (13)
- מילה טובה (100)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מקום העבודה שלי (22)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (208)
- מתכונים (102)
- נדל"ן בקיבוץ (21)
- נוסטלגיה (263)
- נעורים (46)
- סביבה (169)
- סיפורים (132)
- ספורט (51)
- ספרים (25)
- סרטים (85)
- עובדים זרים (8)
- עיצוב הבית (7)
- ענפי הקיבוץ (77)
- עסקים (110)
- פוליטיקה (39)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (15)
- צעירים (104)
- קהילה (553)
- קורונה (39)
- קליטה (172)
- שיוך ונושאים קשורים (165)
- שכונת בנים (180)
- שנת שירות (5)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (11)
- תכירו (33)
- תכנון (177)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (73)
- תקשורת (35)
- תרבות (120)
מצא כתבות לפי תאריך פרסום
נובמבר 2026 א ב ג ד ה ו ש 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
תגובות אחרונות
- בועז על אבא / בועז ארזי
- ענת אופיר על חדשות המחלבה / דנה ותמיר פרץ
- אופירה לוי הישראלי על חוויה מתקנת / ברוך גשן
- אורן על המנהל (רגרסיה) / שני הגלילי
- גדי ענבר על אבא / בועז ארזי
- רעיה מירון על כלבולית בתנועה / שלמה כהן
- יגאל מוהר על הנוי שאיבד את פניו / נמרוד ידיד
- יואב על אני אוהב את הנוי בגח"א / ליאור פלג
- נדב דרך על אני בעד / ענת ברנע
- צביקה על על דו"חות ומידע / שמעון הישראלי
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / תמר שגיא מעבירה ל…
- בביתו / ליאור אסטליין
- חדשות המחלבה / דנה ותמיר פרץ
- נעים להכיר – שכונה ג'
- חוויה מתקנת / ברוך גשן
- גיל הוא לא רק מספר / שלמה כהן
- כושר לגוף ולנשמה / שלמה כהן
- אבא / בועז ארזי
- רון היקר לי מכל / מיריה פיקילה
- דברים על רון / גדי ענבר
- טיפוסים בגבעה / חנוש מורג
- המנהל (רגרסיה) / שני הגלילי
- צ'יפס נפוח / בלהה זיו
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / גילי הדר סגל מעבירה ל…
- דו"ח יעקב / ליאור אסטליין
- מנהל תשתיות יחסוך או יוסיף מיליון ?/ אלכס קראוס
- תמונות מעבר לים / שלמה כהן תופס אמריקה
- מה למדת היום? / שוש צביון
- נעים להכיר / שכונה ג'
- טיפוסים בגבעה / חנוש מורג
- ביום הכיפורים / גידי שקדי
- קציצות עדשים כתומות / בלהה זיו
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / גל רסיס מעביר ל…
- לדבר, לשמוע ולהקשיב / היידי עפרון
- הנה עוד שנה / ליאור אסטליין
- סוף ההמתנה לשכונה / שלמה כהן
- על המפה / ליאור אסטליין
קטגוריות
7 באוקטובר אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים תכירו תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות

