האם יודעים אתם שהסיפור של פורים (מגילת אסתר) – לפי אחד הפירושים המרתקים ביותר, בעיני – הוא סיפור חנוכה בתחפושת? וגיבורי פורים הם גיבורי חנוכה בתחפושת?

תחת הרושם הזה בחרתי את השיחה בין שני העוברים התאומים כסיפור בתחפושת, וכל אחד ואחת מוזמנים להבין, לפרש, להתנגד כרצונם.

להלן הסיפור –

שני עוברים תאומים חביבים מעבירים את זמנם בנעימים, בשיחה, ובחילופי דעות ורשמים ביניהם, בבטנה של אמם. אין להם עוד שמות. לכן נקרא להם: א. ו-ב:

 א. שמעת שיש אנשים שמאמינים בחיים אחרי הלידה?

 ב. בוודאי. ברור שקיימים חיים אחרי הלידה. אנחנו נמצאים כאן רק כדי להתחזק ולאסוף כוחות לקראת החיים האמיתיים שמחכים לנו. אתה לא זוכר שאמרו לנו?

א. איזה שטויות. אין חיים אחרי הלידה. הלידה זה הסוף. יש לך, בכלל, מושג איך יכולים להראות חיים אחרי הלידה?

ב. אני לא יודע פרטים, אבל כפי שהבנתי, ואני מאמין בכך, יש שם יותר אור.

והדברים שם מתנהלים אחרת: הולכים על הרגליים…. אוכלים עם הפה….

א.איזה קשקושים. זה בלתי אפשרי ללכת על הרגליים ולאכול עם הפה. זה ממש מצחיק. הרי יש לנו חבל טבור כדי לאכול! ברור לי שהחיים שלנו תלויים בחבל הטבור, ושהם קצרים מאוד. אלה הן עובדות ברורות. למה אתה מסכים להשלות את עצמך על משהו, שאין לך עליו צל של מושג?

ב. אני בטוח שאפשר לחיות גם מחוץ לרחם, אבל זה לגמרי שונה מהחיים כאן. אפשר רק לדמיין איך זה יהיה. אבל זה יהיה. הרבה עוברים מאמינים בזה, וקשה להניח שכולם טועים.

א. אבל אף אחד לא חזר משם לספר על מה מדובר…. רוב העוברים לא מאמינים לזה, ובצדק. ההיגיון מחייב שהחיים מסתיימים בלידה. עד אז אנחנו חיים כאן, בחושך. זה מה שיש.

ב. לא מסכים. נכון שאני לא יודע איך בדיוק ייראו החיים בחוץ, אבל אני יודע בוודאות שסוף סוף נראה את אימא שלנו והיא תשמור עלינו ותדאג לנו.

א. אימא? אתה מאמין ב"אימא"? אז איפה היא נמצאת?? למה לא רואים אותה ולא מרגישים אותה?? עזוב. זה סתם סיפורים. איך אתה מאמין לשטויות האלה?  אני מאמין רק בעובדות.

ב. אלה לא רק סיפורים. אני בפירוש מאמין שהיא נמצאת, שאנחנו נמצאים בתוכה, שהיא מקיפה אותנו ושומרת עלינו. בזכותה אנחנו זזים וחיים. בלעדיה לא היינו יכולים להתקיים אפילו רגע אחד.

א. שוב קשקושים. אני לא רואה שום אימא, ומובן מאליו שהיא לא קיימת.

ב. אני לא מסכים איתך. אתה לא שם לב שכאשר הכול רגוע… כשמקשיבים… אפשר לשמוע אותה? אפשר לחוש שהיא חושבת עלינו, שהיא דואגת לנו, ואפילו לפעמים להרגיש שהיא מלטפת אותנו? תפתח עיניים…תתחיל לשים לב… אני מאמין באמונה שלמה  שגם עכשיו יש לנו אימא, ושאחרי הלידה היא תחבק אותנו, ואז יתחילו החיים האמיתיים שלנו.

 ואתם? במה אתם מאמינים???