כבכל שנה בתקופת המסיק, אנו עדים לתופעת "קצף" על מימיו של נחל אלכסנדר, מי הנחל נצבעים בצבע שחור ומפיצים ריח חריף.

מדובר בתוצאה של זיהום הנגרם מ"עקר" (בעברית:מוהל) פסולת אורגנית נוזלית הנוצרת בתהליך עיבוד שמן הזית. העקר מוזרם ליובלי נחל אלכסנדר מבתי הבד ברשות הפלסטינאית וגורם לזיהום הנחל בשל היותו בעל ריכוז אורגני גבוה המרעיל את החי והצומח.

מוצאו של נחל אלכסנדר בהרי עיבל וגריזים המשקיפים על שכם והוא נשפך לים בין מכמורת ובית ינאי כשהוא מנקז את אזורי שכם, מרכז השומרון וחלק משפלת החוף.

קיימות שתי גרסאות למקור שמו של הנחל: אחת היא על שמו של המלך אלכסנדר ינאי מבית חשמונאי (על שמו נקרא בית ינאי) שכבש את האזור בו זורם הנחל במאה הראשונה לפני הספירה.

ביקור וועד המועצה במט"ש יד חנה

לפי ההסבר השני, קראו ערביי הארץ לנחל "וואדי איסכנדיר" על שם אסכנדר אבו זבורה, בעל קרקעות עשיר וסוחר אבטיחים מצליח בן המאה ה-19 אשר ייצא אבטיחים מאזור שכם למצרים.

אבו זבורה היה משיט את האבטיחים ברפסודות ששטו לאורך הנחל עד לים ובסמוך למושב מכמורת של היום, היה "מינת אבו זבורה" (נמל אבו זבורה) ומשם נשלחו האבטיחים באוניות למצרים. בנתיב זה שוכנת גם חירבת סמארה, אשר שימשה את השלטון העות'מאני כתחנה לגביית מכס על אבטיחי עמק חפר.

גלית שאול, ראשת המועצה, היא האישה הראשונה העומדת בראש רשות הניקוז והנחלים של השרון. המועצה האזורית עובדת בשיתוף פעולה קרוב עם רשות הניקוז מכיוון שלנחל אלכסנדר יש את אגן ההיקוות הגדול ביותר באזור וחשוב שנמשיך להוביל מהלכים בנושא זה.

הרשות אחראית על שיקום נחל אלכסנדר, נחל חדרה ונחל פולג, תוך שמירה על איכות המים וניקוי מזהמים, פיתוח סביבת הנחלים, טיפול באגני הניקוז, שיקום, חידוש ופיתוח מפעלי מים לשמירת מי שטפונות ושמירת מתנות הטבע.

לאחרונה השתתפתי בסיור לחברי מליאה וחברי ועד מטעם המועצה. ביקרנו במט"ש (מתקן טיהור שפכים) ביד חנה ועמדנו על האתגרים והקשיים בהפעלת המתקן המיושן.

המתקן שהוקם על-ידי החברה הכלכלית של עמק חפר בשיתוף קק"ל והמשרד להגנת הסביבה החל לפעול בשנת 2003, אך אינו עומד בכמות הפסולת המוזרמת לנחל מכיוון הרשות הפלסטינאית. כבר שנים שהמדינה אינה עומדת בהתחייבויותיה להשקיע כספים בהקמת מתקן טיהור גדול בהרבה.

מימון מתקן חדש (כ-300 מיליון שקלים) נשען על כספי המדינה וכספי מדינות אירופה כחלק מהסכמי אוסלו.

המועצה השיגה תקציב מיוחד מהמדינה ובשיתוף עם המנהל האזרחי מתבצעת פעולה של טיפול במקור הזיהום על-ידי הצבת מיכלי איסוף בבתי בד מרכזיים בשטח הרשות הפלסטינאית בטרם הזרמתו לנחלים שהם יובלים של נחל אלכסנדר (נחל שכם ונחל תאנים). עד כה נאספה כ-10% מפסולת העקר העונתית הממוצעת והובטח שהקצב עוד יוגבר.

החומר שנאסף מפוזר בשטח הרשות הפלסטינאית בהתאם להנחיות איכות הסביבה. במועצה האזורית ובמנהל האזרחי מעוניינים שפסולת אורגנית זו, תגיע לטיפול בעמק חפר ב"מטב"ח" (מתקן טיפול בוצות חקלאיות) משום שמהפסולת האורגנית של העקר ניתן לייצר גז מתאן לצורך הפקת חשמל בדיוק כשם שמטפלים בפסולת הבוצית המגיעה מהרפתות. נעשה נסיון לממש זאת כבר בעונה הנוכחית ובעונות הבאות.

כיוון שמהלכים אלה מצמצמים אך אינם מונעים לגמרי הזרמה של עקר לנחל משטחי הרשות, נבנה סכר במפגש נחל שכם ונחל אלכסנדר, כך שניתן ניתן להזרים מים אלה למעגן העוגן ומשם, כשבשלים התנאים לכך, בהזרמה "שטפונית" (הזרמה מהירה לים כדי שהחומר לא ישקע לקרקעית הנחל).

ענין אחר הקשור לאיכות המים בנחל אלכסנדר: מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות והמלצות שגובשו בבית-הספר למדעי הים של רופין, מצביעים כי בניגוד לתפיסה בעבר, שיטת הזרמה של "מים מושבים" לנחל אלכסנדר פחות מיטיבה עם הנחל ולכן החלה המועצה, בתכנון תכנית מים חדשה לנחל אלכסנדר, בהשתתפות אנשי מקצוע מרשות המים ומרשות הטבע והגנים וזו נמצאת בתהליך גיבוש מקצועי.