בני לנג (63) מסכם חמישה עשורים של כדור-מים ועם שובו לענף המקומי, ביקשנו ממנו לשתף אותנו בפרק חשוב זה בחייו ובחיי הקיבוץ. בשיחה עמו הוא נזכר בקבוצות המיתולוגיות של גבעת חיים איחוד ומביט לעתיד בתקווה

בני לנג (עם הבקבוק) עפר פרידמן ואיתן רותם ז"ל

 איך הגעת לכדור-מים ומה הן נקודות הציון בקריירה שלך?

אנחנו דור שגדל לקבוצה אלופה שכללה, בין השאר, את ראובן וגרשון שפע, נמרוד דרייפוס, יואל סמואל, דובי קרול, יורם מנדלבאום, גדי ורד, אברהמל'ה קורין ז"ל ואחרים.

בכל משחק בית הבריכה הייתה מלאה באוהדים מקומיים נלהבים ובתור ילדים שהתאמנו בשחייה, בילינו כל דקה פנויה בבריכה, זורקים לשער ומשחקים. בשנות ה-70 הוקמו ליגות הנוער ובאופן טבעי התחלנו להשתתף בהן וכמובן לנצח במשחקים.

באותה תקופה נבחרתי לשחק בנבחרת ישראל ובמקביל לאמן את ילדי הקיבוץ. בשנת 1975 התגייסתי ורק בשנת 1977 חזרתי לשחק בסופי שבוע כשהקבוצה הייתה בנויה על דור חדש של שחקנים/שחיינים שגדלו בקיבוץ: איתן רותם ז"ל, ניר שמיר, עופר פרידמן, אייל קניץ, זוהר רהב וטל סנונית כשיותר מאוחר מצטרפים עוזי הדר, שי בר-און ולירון לנג ז"ל. בגיל 15 עליתי לסגל הקבוצה הבוגרת. באותן שנים גח"א הייתה השליטה הבלעדית בענף הכדור-מים בישראל והקבוצה זכתה ב-22 אליפויות המדינה ו-18 פעמים בגביע המדינה. הכדור-מים היה גאוות המקום כשמיקי הדר ניהל את הקבוצה במשך עשרות שנים וזכה להוקרה כאן ובריכוז הענף בארץ במשך תקופה ארוכה.

באותן שנים עבדתי בקיבוץ (בהודיה) ובמקביל התאמנתי בקבוצת הבוגרים ואימנתי את קבוצות הנוער. ההצלחה של אותן קבוצות הייתה גדולה עד אמצע שנות ה-90. הצלחות אלה לא נעלמו מעיני ראשי הענף שמינו אותי למאמן נבחרות ישראל, בוגרים ונוער.

אם כך, מדוע עזבת את ענף הכדור-מים בגבעת חיים?

כל השנים עבדתי בקיבוץ במקביל לאימון כאן ובנבחרות ישראל. כשנבחרתי להיות מנהל מש"א בקיבוץ הפסקתי לאמן והקיבוץ הביא מאמן זר שאימן את הקבוצות השונות (בתשלום נאה כמובן). כשסיימתי את התפקיד לאחר כארבע שנים ורציתי לחזור לאמן כאן, הוחלט בקיבוץ להפסיק להשקיע בקבוצת הכדור-מים המקומית ולכן קיבלתי את הצעת תפקיד מאמן קרית-טבעון והאיגוד ולאמן שם. לאחר ארבע שנים עברתי לאמן באס"א ת"א, שם עבדתי כ-13 שנים במקביל לאימון באיגוד (נבחרות ישראל) והקמת קבוצת הנשים של ישראל, עליה אספר בראיון אחר. באס"א הבינו שצריך לבנות את קבוצות הכדור-מים על איתנות כלכלית ובמקביל על הרמה המקצועית. באמצעות עבודה נכונה הגענו לבי"ס לשחייה עם כ-1,500 תלמידי שחיה ובנוסף כ-400 שחקני קבוצות כדור-מים של ילדים, נערים, נוער, נערות ובוגרות/בוגרים, כאשר כל אלה משחקים ב-13 קבוצות גילאים שונות כשלרוב הן גם אלופות לגילאים השונים.

ומה הביא אותך לחזור לכדור-מים בגבעת חיים?

תום שפע שלקח את ניהול הכדור-מים עם שרון בר שלום ואחרים כאן, פנה אלי מספר פעמים שאחזור לאמן בקיבוץ וכעת הבשילו התנאים לחזרתי: התשתית הקיימת בגבעת חיים בנוסף לנכדי שגדלים כאן ואני רוצה להיות חלק מעולמם, הכשירו את הקרקע למהלך.

הצבנו מספר מטרות לשנים 2019/20:

השנה הזו מיועדת להחזיר את ילדי הקיבוץ לכדור-מים /שחייה, נמשיך את לימודי השחייה לגילאי גן וכיתות א'–ב'.  נמשיך בלימוד המשחק לילדי כיתות ג'-ד', ה'-ו', כל זאת בשיתוף מערכת החינוך של הקיבוץ ובמקביל נעבוד עם קבוצות הנוער השונות, נחזק את קבוצת הבוגרות בה משחקות גילי הדר ועידית בר-שלום והיא מחכה וזקוקה לעוד שחקניות מהקיבוץ וכמובן, קבוצת הבוגרים שגם היא מחכה לחזרת שחקני הקיבוץ מהעבר הקרוב.

לסיכום: עם מסורת + בריכה + מאמנים + קהילה תומכת, נוכל להחזיר את תקופת הזוהר של גבעת חיים איחוד בכדור-מים הישראלי.

קהל במשחק כדורמים בגבעת חיים איחוד. שנות השבעים