יצאת מחוזקת

תודה נטליה . האמת ? אין לי שום סיבה להשתתף במימון ועזרה כל שהיא למי שאיננו צאצא שלי . את 54.000 שח אשמח " לתת לכל אחד מהילדים שלנו .
סליחה אבל הערבות ההדדית נגמרה . טוב לי למות בשלווה להוריש את דירתי הצנועה ללא תוספות 120 מ"ר לילדי שלי .

נראה לי סה"כ אירוע די פשוט…
עלות השינוי בחלקת המגורים למשפחה: 54,000 ₪. סה"כ: 54,000×275 = 14,850,000. ללא השינוי בחלקת המגורים בשכונה ג' 20 מגרשים בהנחה של 33% ו-40 ב-91%.
אם מחברים ביחד זה: 0.716 = 60/(20×0.33 + 40×0.91) או 71.6% למגרש באיזון פנימי. השינוי בחלקת המגורים מאפשר הנחה של 33% על כל 60 המגרשים. ההפרש בין 71.6% ל-33% הוא 38.6%. 38.6% מערך קרקע של 1,800,000 ₪ כפול 60 מגרשים זה 41,688,000 ₪. כלומר, בעלות כוללת של כ-15 מיליון ₪ קונים הנחה כוללת של כ-42 מיליון ₪ על כל שכונה ג'.
בחלוקה ל-60 מגרשים כל מגרש מאזן את השכונות הוותיקות בכ-247,500 ₪ (14,850,000/60). ההורים של מי שבונה יכולים כמובן לוותר על הפיצוי ולהעביר לילדים שלהם כך שבקיזוז יצא 193,500 ₪ (247,500-54,000). כל זה בתמורה להנחה בקרקע שמקבל כל מגרש בשכונה ג' בשווי של כ-695,000 ₪ (41,688,000/60). ככה כולם מרוויחים.

קיצר, לא הכול מסובך וזה כל מה שצריך לעשות. זה צודק והגון ומבטל מראש כל סיבה להתנגדות. בתנאי שעושים את זה מראש וגלוי כתנאי למהלך כולו. לעומת זאת, עושק בהמתלה של סיסמאות חלולות כמו "ערבות הדדית", "קהילה" וכו' ואמירות מקוממות שזה (54,000 ₪) "לא הרבה כסף ולכן לא נורא" זה כבר סיפור אחר…

Well said.

מי יתן ונקבל החלטות רציונאליות, ולא מתוך היסטריה ואובססיביות.
אני מקווה שהמסר החשוב שלך יחלחל, ושגם בוני שכונה ג׳ (שמשפחתי נמנית עמם, כך שאי אפשר לחשוד בי כמי שלא מעוניינת בבניה) – יתגברו על הנטיה הכה ישראלית, ויתאזרו בסבלנות.

כתבת יפה נטליה.
ראשית ברצוני להוסיף שקיימת עוד חלופת שיוך, חלופה שבה נמצא הקיבוץ שנים רבות.
הסדר תשלום רב דורי, ( 100 שנה ).
בהסדר זה חייבים להמשיך מפני שלרמ"י אין שום עניין להגיע להסדר בנייה בקיבוצים.

ליאם יקרה, קורע לב. יש רצון להתחלק אתך, גם עם עדן ועם אור, לקחת מכם לפחות חלק, קצת מהכאב שלכם, וזה לא אפשרי – רק שתדעו

אני מסכים עם תמר ואף פעם לא הבנתי את הנוהג בגח"א שלא לפרסם תוצאות מלאות של בחירות מסוג זה. לא מדובר בצנעת הפרט, מדובר בשקיפות ותוצאות של אנשים שבחרו להעמיד את עצמם להצבעה. מי שלא מסוגל לעמוד בפרסום התוצאות בוודאי לא יהיה מסוגל להיות חלק מההנהלה. אני מקווה שהחל מהפעמים הבאות לפחות יוחלט ויובהר מראש שהתוצאות המלאות מפורסמות בשקיפות. אני יודע שהמניעים להחלטה הם טובים ולא חושד באף אחד בנסיונות הסתרה, אבל זה לא מתאים לחברה דמוקרטית.

תמר, הנושא מעט יותר מורכב. ההחלטה לא לפרסם מעבר לרשימת 8 הנבחרים אינה נובעת מהרצון להסתיר מידע, אלא שאם חברים ידעו שכישלונם להיבחר יפורסם ברבים הם לא יגישו כלל מועמדות.
בשיטת הבחירות שלנו אי אפשר לזייף או לייצר קומבינות.
אי בטוח שאם תבקשי מהיידי לדעת כמה קולות קיבלת, בטח היא תגיד לך בפרטי.

הי תמר
אני חייבת לומר שממש לא תרבות השושו….
בניגוד לשנים עברו עוד במעמד יצירת הקשר עם המועמד.ת הוא\היא קבלו את כל הפרטים – מיקומם ברשימה ומספר הקולות.
כל מי שפנה וביקש לראות את כל הרשימה הוזמן למזכירות לבוא לראות אותה ואף נמסרו בטלפון התוצאות המדויקות למי שביקש ואני יודעת שלא מעט אנשים עשו זאת. הרשימה לא חסויה! אבל השאלה איך נכון לתת פומבי למידע כזה שיש לו גם נגיעה אישית ופרטית. לא צמר גפן אבל כן צנעת הפרט וכבוד לזולת הם שהנחו אותנו.
יש אנשים שפרסום פומבי למיקומם ברשימה עלול לפגוע בהם באופן אישי (בין אם כאלו שבמקום גבוה ברשימה ובין אם כאלו במקום נמוך). לא הייתי רוצה שעניין פרסום רשימת הקולות באופן אוטומטי ימנע מאנשים לגשת לתפקיד ההנהלה בקיבוץ ( וזה בהחלט עלול לקרות). אנחנו חיים מקום קטן לא מדובר על רשימות למפלגות, מי שמגיש את מועמדותו אינו איש ציבור – אלא חבר קהילה שרוצה להיות מעורב.
הנושא הנ"ל נדון מספר פעמים ונבחנו כל מיני חלופות.
לעניין פרסום קלפי זה נפנה לכל 23 המועמדים ונשאל אותם אם הם מאשרים את פרסום הרשימה בפומבי. אם כולם יאשרו פה אחד את הפרסום – אין לנו שום בעיה שהרשימה תפורסם באתר באופן רשמי.
אנו נשמח לכל הצעה שתסייע לנו בהתמודדות עם נושא מורכב זה.
ליאורה

ותרבות השו-שו נמשכת…
כמי שהציגה מועמדות לוועד ההנהלה החדש, ביקשתי לדעת איפה פורסמה רשימת התוצאות המלאה. זכותי לדעת מה מיקומי החברתי, לא? אז מסתבר שלא. הרשימה המלאה לא תפורסם, אומרת היידי, כדי לא לפגוע באלה שקיבלו רק קולות מעטים. נראה לכם? מי שמציע את עצמו לתפקידו יודע שהוא עלול לא להיבחר. מה אנחנו, חממה שעוטפת בצמרגפן? מדברים על כך שאחד הדברים שגורמים לא אמון בהנהלה הוא חוסר שקיפות. חוסר שבמצב הנוכחי מעלה חשש לקומבינה. אז איפה השקיפות? ועוד שאלה מתבקשת: מי נתן את ההוראה, האם יש לו מה להסתיר? אני מחכה לתגובה.

ראובן היקר
תודה על התפוח וההערכה. אני חושבת במלוא הכנות, שעזרה לזולת היא זכות גדולה ותרומה לנותן לא פחות מאשר למקבל. אז תודה על ההזדמנות

שמחתי לקרוא כתבה כה מפורטת עליכם,נכדי האהובים ,יחד אתכם מתגעגעת לראותכם בקרב כל 12 הנינים שלי.בינתים נוספה בת לדגן וגל, בשם ירדן. מתגעגעת. סבתא מרים.

משפחתי האהובה, היה תענוג לקרוא את הכתבה שפתחה חלון לחיים שלכם בניו ג'רזי ובהזדמנות הזאת, אני רוצה להודות לדבורה שפנתה אליכם. מתגעגעת אמא/סבתא.

כל כך נכון שביט, כל סעיף וסעיף בכתבה. תמיד כדאי לחשוב למי מאד נח שהכל מתנהל בכזה כאוס.
בדו"ח ביקורת הפנים שנעשה לפני כ 5 שנים על ענף ההשכרות, נכתב בריש גלי שיש להטמיע מערכת מידע לניהול הענף. בתמימותי נרתמתי במרץ לבצע סקר שוק, לבצע ניתוח ואיפיון של מערכות המידע, להוציא מכרז עם דרישות טכניות מפורטות, לאסוף הצעות מחיר, לנסוע לספקים לקבל הדגמות על המוצר שלהם, ועוד אין סוף מטלות הקשורות למכרז.
למרות שנתתי המלצה ברורה ומחיר להטמעת המערכת, העניין התמוסס לאיטו על ידי מנהלי הקהילה והעסקים של הקיבוץ.

יואב יקר, גם עמית יקר, תודה לשניכם על ראיון מעניין ומחדש שיש בו גם חיוך, זיכרונות ואהבה

אני לא מתביישת להודות, שכותרת הראיון עשתה לי יותר מאשר פגיעה קלה בכנף. שביט לא מבהיר מהו בעיניו קפיטליסט, ואמירתו היא מעין תקיעת אצבע בעיניהם של מי שהמציאו את אורח החיים שנקרא קיבוץ. באוזני קפיטליסט עדיין מתחרז עם "נצלן" ו"רודף בצע", וממש רע לי עם זה שיורשי המייסדים רואים בה שיטה שלא רק אפשר לחיות איתה, אלא אפילו רצוי להשתלב בה, השתלבות שמגחיכה את המאמצים לשמור על המושג קיבוץ בהקשר של יישוב כמו שלנו. אבל קודם כל אולי כדאי להגדיר, מה שלא נעשה בראיון, מהו קפיטליסט ומהו קפיטליזם. בלי להיכנס להיסטוריה של כלכלה מדינית, החלופה העברית לקפיטליסט הוא "בעל הון", וקפיטליזם הוא שיטה המבוססת על עיקרון מיקסום הרווח כתכליתו של השימוש בהון. אין בעיקרון זה כשלעצמו שום התייחסות מוסרית או מצפונית או שאלה הקשורה לחלוקה צודקת של העוגה. ואכן, אפשר להבחין בין הקפיטליסטים בכאלה שכל פעילותם הכלכלית מכוונת להגדלת אוצרם הפרטי, לבין כאלה שרואים בהונם אמצעי להגדלת הרווחה של האנושות על-ידי פיתוח וקידמה.

ועוד: מאחר שהקיבןץ הוא קהילה שיש לה גם הכנסות משותפות, שחלקן בא מהמס שמשלמים החברים, הרי אופן פרנסתם משליך על כל חברי הקהילה. לדוגמה, אם יש חבר שמתפרנס מהביביתון ישראל-היום, או מחברת כוח-אדם הרי בדיעבד הוא גורם לכלל החברים ליהנות מאותו כסף, אם נרצה ואם לא..ואם שביט הטא קםיטליסט, הרי של לרצוני הוא עושה גם אותי לקפיטליסטית. ואפשר לפתח את הנושא עוד ועוד. נראה לי שבזאת אני מספקץ חומר ל"תהליך ההסכמות". והעיקר שתהיו בריאים.

שביט,

מסכים עם כל מילה. אני מקווה שדברים באמת יתחילו לזוז ולהשתנות לטובה, לצערי הרב, אני לא מאוד אופטימי, יש לנו עוד דרך ארוכה.

חלק גדול מהציבור עדיין נטוע בחינוך שקיבלנו "בקיבוץ השיתופי". תפיסת עולם בה חברי הקיבוץ הם ווסלים, ההנהלה מורמת מעם, אין תחום בחיי החבר שהוא "מחוץ לתחום" וכל החלטה שעוברת בהצבעת אספה כשרה וסופית. עיקר האתגר היום הוא ניפוץ תודעה זאת שאין לה יותר אחיזה במציאות והיא מביאה עלינו רק ריב ומדון.

עלינו להפנים את רוח הזמן ולשרטט מחדש את גבולות המחנה, איפה מתחילה ואיפה נגמרת סמכותו של הקיבוץ בהתערבות באורחות חייו של החבר והתושב. גבולות אלו אינם תוצר של החלטה, תהליך הבנות או הצבעת אספה אלא הגבולות המעשיים של מגבלת הכוח לכפות על חבר החלטות המשפיעות באופן מהותי על אורחות חייו בניגוד לרצונו. מהות זו נגזרת מההחלטה לסיים את פרק הקיבוץ השיתופי בגבעת חיים, החלטה שהתקבלה לפני שנים ועיקרה העברת האחריות של החבר/ה לכלכלה עצמית. מהות זו התחזקה והשתרשה ביתר שאת בקליטת משפחות רבות (אנו ביניהן) שבאו לגור כאן בשביל איכות חיים, לא מתוך אידאולוגיה ולא כדי לקחת חלק בקומונה/קהילה סוציאליסטית.

על כך נכתב בתלמוד הירושלמי (מסכת ברכות): "יום תעזבני יומיים אעזבך" או בעיבוד קצת יותר עכשווי של מאיר אריאל: "תעזבהו יום יעזבךּ יומיים. העגלה נוסעת אין עצור. קפצת ממנה היום, חלפו שנתיים והנה נשארת מאחור"… אומר, העניין עובדה מוגמרת, צריך להסתכל קדימה איך עושים הלאה יותר טוב ולא מה היה, מי קיבל, מי הבטיח ומי אמר למי מה. על ההיסטוריה לא ניתן להשפיע, רק על ההווה והעתיד.

מקומה של גבעת חיים כקיבוץ מתחדש הוא לתת שירותים לתושבי המקום ולנהל את הנכסים המשותפים, זהו, כאן עובר הקו! הימים בהם הקיבוץ ניהול את חיינו עברו (לטוב ולרע). ההבנה שביום שהקיבוץ הופרט חשבון הבנק שלנו, הילדים והבית הם מחוץ לתחום טרם חלחלה והוטמעה אצל רבים והיא בעוכרינו, לא שום דבר אחר. עד שהבנה זאת לא תוטמע נשאר תקועים. החלטות הפולשות לקניינו של החבר שלא ייעצרו כבר באספה ייעצרו בבתי המשפט או בחוסר נכונותם של חברים לשתף פעולה, "לקחת חלק במשחק" ולקיים החלטות. זאת אינה נבואת זעם אלא תיאור המציאות והשתלשלותה כפי שראינו בשנים האחרונות. אם נדע להפנים זאת, נדע גם לפתור את יתר הבעיות לרבות קליטה, בנייה ופיתוח כלכלי. זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נראה, הכול בראש.

שנה טובה וגמר חתימה טובה.

לראובן מגיע פרדס שלם.
הרצון שלו לעזור, לאמר מילה טובה, לזכור יום הולדת , בקיצור איש יקר לי…
רק בריאות ….

בדיוק בשביל זה באתי לכאן, לכתבה, עוד פעם.
לתשומת לב – אורי מירון, דוד שרון וחברים אחרים.
זה לא שניתן לבטל את הנחת הצינור. אבל כל המידע לגביו ודווקא בגלל שזה צינור גז ולא מים, אז כל המידע לגביו צריך להיות מפורסם וידוע לחברים.
המידע והנתונים שאת השאלות לגביהם העליתי כאן בתגובה הקודמת.
הפרטים שהביאה ההנהלה בבותככנו לגבי הצינור הם מנהליים גרידא. למעשה מסך-עשן.
אני מקווה שמישהו יפתח את הנושא בדף הפייס של המשק.
ושוב – אין הכוונה לבטל כי זה כבר אבוד מראש.
במאבק כנגד הקמת *אסדת-ליוויתן* בלב עמק-חפר כבר אמר רה"מ-המואשם שמתווה הגז הוא *קרב-חייו*.
אגב – השדה המערבי שבשבילי הוא רכיבת-סוסים, תלתן, אספסת, פרחים, פטריות ותנים ואהבתי אותו מאוד, אז השדה הזה נפיץ מאוד.
די נזק יש בשלושת קווי המתח-גבוה שעוברים בו ואחד מהם מתח-עליון. (עוצמה חשמלית אדירה) עד שבלילות לחים שומעים את הניצוצות מהלחות הפוגעת בחוטים.
וכאן לסיום דבר קשה מאוד – עוד כשהייתי במשק סברתי שכתוצאה מריכוז קווי המתח האלה – כמות מקרי הסרטן בקרב הדיירים בשכונה המערבית גדולה מאשר בכל אזור אחר במשק. אגב – גם לי היו שתי תופעות סרטן שהתגברתי עליהן. גרתי במערב.
אין לי הוכחה. לזה צריך מחקר ואף אחד לא יעשה אותו. אבל זו תחושה חזקה מאוד אצלי.

אני עוקב יחסית באדיקות אחר הפרוטוקולים של גופי הקיבוץ השונים ולא זכור לי אזכור כלשהוא לפרוייקט הנחת צינור גז מסביב לקיבוץ.
במידה ואני טועה אז אבקש מערד סלוצקי להעיר את עיני הקיבוץ ולהסביר באיזה פורום התנהל דיון בנושא ולהראות לנו את הפרוטוקול מאותו הדיון. תודה.