כל הכבוד לך נורית שדחפת והזזת אותנו לפעילות .
יגעת והגעת (ומצאת ) – תאמיני בכוחך וברוחך, ביכולת הנדירה לשנות ולהשפיע על אנשים. שאפו! חיבוק והצדעה

ללאה שלום
חשוב שהגבת
מצער אותי שלא מגיבים
לעצם הענין
ועדת איתור קימת הוקמה ע"י ההנהלה.
חברים בועדה: אילת וולובסקי מנהלת משאבי אנוש.
ברוך יו"ר וועד ההנהלה.
יאיר אסטליין נציג ההנהלה.
נציגי ציבור: יהושע זיו, יפעת זילבר, נילי חלבין ברות.

מה שלא פחות חשוב. מה שעושה את הצד המקצועי לעוד יותר מופלא.
זה הקבלה החברית מהצוות, ההסבר המלא לשאלות. העצה לשיפור ופתרון בעיות. כל זה ללא עלות נוספת.

יישר כח. שנוכל להנות מהשרות מהחיוך וההסבר לזמן ארוך ומלא הנאה.

רוני.

אני מצטרפת לאסתר נתיב בבקשתה. מבקשת שהצוות המוצע יובא לאישור ולבחירה בקלפי או במועצה. הצורך להחליף מנהל קהילה לא קשור באופן תפקודו של אדם זה או אחר אלא בדרך הנהול הנכונה והמקובלת בעולם ובייחוד בחברה דמוקרטית בה השקיפות היא חשובה ולכל נבחר ציבור ברור מה היא תקופת הכהונה שלו,
זה חשוב לשני הצדדים גם לממלא התפקיד וגם לאלו שתלויים בתפקודו הציבורי . אסור להתמהמה ולמשוך ולמזמז את ההליך. בוחרים צוות . הוא יתחיל לעבוד . אם יידרש זמן נוסף של מספר שבועות לא נורא. יש פה מספיק בעלי תפקידים שיכולים לעסוק בשוטף …אבל אין סיבה. לדחות את ההחלטה. תודה לאה

קראתי בעיניין את המאמר של ברוך . אני שמחה שברוך שבע רצון מכל ההישגים. אם כי לדעתי המידע שנמסר הוא חלקי ביותר . מבקשת לדעת מי הם החברים בצוות האיתור של מנהל הקהילה החדש – שיובא לבחירה מול אייל ניסן בעוד כחצי שנה. לדעתי יש לבחור ולהרכיב צוות כזה לאלתר כדי שלא נגיע שוב למצב של אין ברירה…כי לא בחרנו בזמן. אמנם ברוך כותב ש"חברים רבים"…. וכד' אבל לטעמי שש שנים זה זמן בו כל אדם ממצה את היכולת שלו לחדש ולהיות יצירתי,ובייחוד בתפקיד כזה בו השחיקה בין אישית היא רבה, וגובה מחירים גבוהים. לכן שינוי הוא הכרחי . מה עוד שלפחות 90% מחברי הקהילה הם ממש אדישים , ואני מניחה ש 10 האחוז האחרים נחלקים ביניהם בשאלה אם להחיליף את אייל . .
כדי להיות בצד של "נאה דורש- נאה מקיים" אני מתנדבת לאלתר להיזכר בלימודי מתקופת עבודתי ב"משאבי אנוש" ולהצטרף כחברה בצוות האיתור של מועמד/ת חדש/ה לניהול הקהילה. . הנה תפסתם אותי במילה. ((-: תודה ושנה טובה לכולם .

אני מציע "סברה היידי"

אסתר שלום
אני מברך על הדיאלוג.
דיאלוגים בנושאים עקרוניים, הם מתכון של חברה לשמור על "בריאותה הציבורית".
אנו בהנהלת הקיבוץ, אמונים על שמירת הנוהלים וההחלטות שקיבל ציבור החברים.
לכן ההנהלה עוסקת בנושא של מנהל הקהילה.
ברגע שיהיה לי מה לידע אכתוב.
הנושא חשוב ומתנהל כפי שנקבע -מסלול הבחירה מתחיל בהמלצת ההנהלה, עובר להמלצת המועצה ובחירת הציבור
כך היה וכך יהיה.
ברוך

ברוך שלום,
שמחה ומודה שהגבת למה שכתבתי,
שמחה לבשורות טובות ומשמחות ומאחלת לכולנו רק נחת ובריאות.
הפתיח היה רק "אפרופו" והסביר מדוע בחרתי להעלות את הנושא עתה (וטוב לדעת שבעניין זה טעיתי).
לגופו של עניין – לא הגבת.
אני מאד-מאד מצפה.
תודה
אסתר

הדברים שנכתבו לא הגיעו מתוך ״סערת רגשות״ ואלה אינם ״הגיגים ריגשיים״. אף אחד, ובודאי לא אני, מנסה להשתיק דעות אחרות אולם התחושה היא שבמקום לעשות מאמץ עמוק ומובן לפרטיו בזמן הנתון, מנסים למשוך את הזמן… הניסיון הקיבוצי מראה שדיונים ארוכי טווח, כינוסים ביתיים לא הביאו להשגת מטרות ושינויים משמעותיים. אני מסכימה שצריך צוות הטרוגני שיעזור להגיע להחלטות מצד אחד ושיתן אפשרות לחברים להבין על מה הם מצביעים אבל מכאן ועד לקרוא לנו ״קבוצת אינטרסנטים״ המרחק גדול ואפילו מעליב… הקמת השכונה החדשה אינה ״חלק קטן מדיון ענק״. עבור חלק גדול של האנשים שחיים בקיבוץ זו משאלה גדולה לראות את ילדיהם ונכדיהם גדלים לידם והדיעות הלגיטימיות האחרות מוטב שיעזרו ולא יניחו אבני נגף.

אפרתוש, אפרתוש,
תמיד ידעתי שאת מיוחדת, כבר אז בימי הפעוטון הרחוקים, כשהיית בטיפולי מיומך הראשון ועד המעבר לגן. רבים החיים פה היום שאינם מכירים אותך ואני אספר להם שהיית כל כך מתוקה, שואלת, סקרנית, איכפתית למצוקה של ילד שקשה לו. תראי אותך היום! איזו אשה מדהימה את! כל כך מתאים לך המיזם הזה שלך שיש בו מקוריות,נתינה, טוב לב וחכמה ויכולת ביצוע כה מרשימה. "אימפריאליסטית" שכמותך. מהפזורה הבדואית שבנגב עד לבית שאן, לירושלים ולאור יהודה. את באמת משהו. אני מעזה לומר שאנחנו פה כולנו גאים בך. נשיקות ממני

קיבלתי את ההסבר עודד. תודה.

אני מקווה שגם שאר הציבור הבין.

אשמח בהזדמנות לשוחח.

חג חנוכה שמח.

השבוע התחיל ליד השולחן בארוחת בוקר בסקירה של איזה חוגים יש השבוע במרכזון… אני חושבת שהחוגים הם דבר נפלא, כל הכבוד על היוזמה, על ההתגייסות של הצוות, והתנדבות ההורים.

אין ספק שרבין חסר מאד,
במיוחד לאור האירועים האחרונים גם בתחום הטרור העולמי הטרור בארץ אבל לא פחות לאור המצב המשפיל הימין שבא לביטוי בכנסת ועל גבי מסך הטלוויזיה בכל הזדמנות. הדבר בולט במיוחד עקב חוסר אלטרנטיבה לאופוזיציה כשאנחנו רואים ושומעים את חברי הכנסת מהימין אנחנו לא מופתעים ויודעים שליבם ופיהם שווים ולנו נותר להתמודד עם המצב ללא מנהיגות "נושכת" אמיצה ומובילה לשינוי. שני אירועי משבר היסטוריים משפיעים אלי ועל רבים בחברה הישראלית. הראשון מלחמת יום הכיפורים שבאה אחרי מצב של יהירות ושאננות של מנהיגינו שבאה אחרי האופוריה של מלחמת ששת הימים. האירוע השני רצח רבין שהיה תוצאה של הסתה מתמשכת.

תפקיד של מנהל-קהילה מוכרח להיות קדנציאלי, ואסור שייארך מעבר לשתי קדנציות. מן הסתם אייל בעצמו מרגיש מדי-פעם, שהוא נאלץ, לפחות בדיני נפשות, ואלו רבים במהלכה של קדנציה, להחליט באופן, שאין מוצא בו אלא לפגוע במישהו, או ביותר מחבר אחד. ובפועל, אני אישית שמעתי מכמה וכמה חברי קיבוץ טענות כלפיו וכלפי בחירותיו בנושאים שנגעו להם. גם אם החלטותיו היו, בגדול, נכונות – הרי היו נפגעים מהן. אפשר, שרק בגלל כך – לא ייתכן, שאדם אחד ישמש כאן באותה פונקציה לכל כך הרבה זמן. אבל – ישנו פן נוסף: אסור, שבידי אדם אחד יהיה יותר מדי כוח לאורך זמן. יותר מפעם אחת אפשר היה לשמוע מפי בעלי-תפקידים אמירה כמו "זה עניין שרק אייל יכול לעשות",

כמו בכל שנה, לי כואב הלב בתקופה הזו. ממש נמחץ עד דמעות… ועכשיו בני בן משרת בחברון, מפריד בין הניצים חדורי המוטיבציה הדתית… ולי כואב הלב. כואב כי רבין היה תקוה וכרגע היא איננה. נעלמה יחד איתו. כמו שאמרה חוטובלי ב"גב האומה" לליאור שליין: אנחנו מנצחים וננצח!.. ועמוס גיתאי, בסרטו על רבין, התקווה מתה לגמרי… והרשה לי תיקון אחד, יזהר. בערב ההוא, ב5.11.05, הוקרן "קרוקדיל דנדי". הבלתי מנוצח… עם שורה שרצה למעלה: מיד נעבור למבזק חדשות מיוחד…..

בפליאה רבה קראתי את דבריו של עודד. "מועצה כלכלית שתיפקדה בחושך", "תיסמונת המטפלת", "אי וודאות מהיכן בא הכסף השוטף של ההפעלה של הפאב" ועוד אמירות שאולי עוררו אותי מתרדמתי.

אני בטוחה שבעלון הבא אוכל לתת לעודד את התשובות המתאימות על הקיבוץ שאליו הוא הצטרף לאחרונה.

שמחתי לקרוא בסיכום ישיבת וועד ההנהלה 20.10.15 דיווח של ברוך:
"דיונים ציבוריים בנושא המתווה נבחר של שיוך דירות. תוקם באישור ההנהלה "וועדת היגוי להכנת ותאום הדיונים." (מי יהיו חברי הועדה?) נודע לי שהועדה אמורה להגיש את המלצותיה באפריל, מאי 2016. ואכן אז נוכל להגיע לדיונים והחלטות חשובות, כאשר מירב המידע החדש והמתחדש יהיה ברשותנו.

מרגש מאוד אני רכבתי בשיעור עם המורה יונה קירשנבאום ז״ל מרגש אותי לקרוא כתבה זאת

מרגש מאד יפתח.

הדס, אני מסכים במאה אחוז עם הגישה שלך. מוזיקה תופסת חלק נכבד מאוד בחיי, וככזאת, אני בטוח שאנחיל את אהבתי אליה גם לילדיי שיבואו לעולם בעתיד, ואקפיד לחנך אותם על האמנים והשירים שעליהם אני גדלתי. כמוך, אני מתכוון למוזיקה שהיא לא ילדותית, אלא למוזיקה שהיא לטעמי טובה ואיכותית: שלום חנוך, אריק איינשטיין, דני סנדרסון, יהודית רביץ, והרבה אחרים, וגם אמנים מחו"ל כמו הביטלס, הדורז, ניל יאנג, ועוד… כמובן ששיריו הגדולים של יענק'לה רוטבליט נכללים ברשימה הזו.
את הביקורת לא אני השמעתי אלא שמעתי מהורים אשר לדעתם המוזיקה של החצר האחורית לא התאימה לילדיהם, אבל תרשי לי לחזק אותך ולומר שזה לא רק "לא נורא" לחשוף את הילדים למוזיקה שלא נחשבת "ילדית", אלא גם רצוי במידה מסוימת.
אני עדין לא חוויתי כיצד זה להיות הורה, אבל אני רוצה להאמין שאתייחס לילדיי כאל בוגרים מראשית חייהם וכדברייך אחשוף אותם למוזיקה שאני שומע בעצמי. בכל פעם שאני הולך להופעות ופסטיבלי מוזיקה בארץ ורואה הורים שלוקחים עמם את צאצאיהם להכיר אמנים שגם הם אוהבים על הבמה, אני מתמלא הערכה לאותם אנשים ומבטיח לעצמי שאעשה זאת גם. החצר האחורית אמנם שרו על תכנים לא פשוטים אבל כפי שציינת – ילדים נמשכים ללחן ולא תמיד מתעניינים במילים (וגם לי כנגן גיטרה זה קורה הרבה), וגם אם כן אז אפשר לספר להם מדי פעם שלא הכל ורוד בעולם שלנו, ובוודאי לא במדינה שלנו.