תמר שלום
אכן דברים בעלי משמעות.
בלשון יותרא מתונה יש לנו בעיה.
בישיבת וועד ההנהלה האחרון 25-04-17 דנה ההנהלה בנושא: "השכרת דירות פרטיות" ההנהלה מחפשת דרכים למתן ולהפך את הנושא לפחות "קשה" .
ברוך

לשמור או לטפח?
לפני שנים רבות היה לי מורה, לשונאי ידוע, לבני שמו. המשפט הראשון העולה בזכרוני כשאני חושב עליו הוא: "הלשון צומחת משגיאות". בכל הלשונות, ככל שהן מדוברות יותר כן יש בהן יותר מילים שבאו משפות אחרות או נוצרו מקיצורים. כל השנים שעסקתי בעריכה לשונית עמדה לפני השאלה, עד כמה לשמור על ה"תקניות" וה"נכונות" ומתי מותר לתת חופש למילים. ברור שלא תמיד דבקתי ב"קודש". צריך לתת לשפה לצמוח, כל עוד אינה נהפכת לשפת עלגים. הצרה היא, שכיום כנראה אין לנוער שום יחס ורצון לדבר שפה תקנית. התקן הוא סמארטפונית. הנוער הישראלי כולו, להוציא יוצאים מן הכלל, עילג מאד בשפת אימו ("תקנו אותי אם אני טועה") ונראה שמערכת החינוך לא עושה מאמצים גדולים לשנות את המצב. הנחמה היחידה היא שהעברית איננה הנפגעת היחידה, נראה שככל שהטכנולוגיה מתפתחת ומשתלטת, לשון הדיבור נפגעת. וצרת רבי הריהי לפחות חצי נחמה…

כאשר עלה לאוויר הרעיון של שיוך הדירות זה היה בהקשר של משבר הקיבוצים והחשש שחברים ינושלו מבתיהם. אחר כך נוסף הנימוק של הרצון להוריש לילדים. לאט לאט ובאין רואה הפכנו ליישוב שח אנשים החיים מהשכרת דירות, כלומר מניצול צרכיהם של אנשים שלא זכו שיהיה להם בית משלהם. האם מישהו נתן את דעתו על המשמעות האאידיאולוגית או האתית של המהפך הזה? האם זה מה שאנחנו באמת רוצים להיות?

אני ישגע (אשגע) אתכם עם הלייקים

אוהב

חסרה לי האפשרות לעצלנים – אהבתי או אוהב (לייק בעברית)
אבל כך מתאפשר להגיב, לאמר, לחוות דיעה.
אז מבחינתי אפשר לעשות ז"ל למילה ז"ל.
הרי ברור שאנחנו מכבדים את הנפטר ולכן למה צריך לציין זאת במיוחד.
בתגובתי הוא = גם היא.
הכנסת הביטוי ז"ל לאחר שם שם אותו שם אל מול מי שעדיין כאן. זה לא נכון. כולם כאן בזיכרון החי או הכתוב או הארכיוני.
כולם כאן כי בבית הזה הוא גר גם אם כרגע גר בו אחר. את העץ הזה נטע. את האבן ההיא הפך וכך היא עדיין הפוכה. את שורת הדשא ממש כאן הוא שתל והיום המרחב כולו ירוק.
את השיר הזה הוא שר ואת הריקוד הזה רקד.
כן כן, את אלה של כאן ועכשיו.

שיו, (סלנג), רשימה נפלאה. ממתי?
עדי היה מחנך כיתה שלי, או אולי רק המורה לתנ"ך וסיפרות? שיעורי התנ"ך אצלו היו שיעורי בלשנות לעילא. מראי מקום מכאן ומשם בספר הענק… ועכשיו הביטו איך מוזכר כאן, וכאן, וכאן, מראי מחקר. כמה הפכנו בו והפכנו בו.
סימה שרי, מחנכת שלי. קשובה, איכפתית, מקורית, משקיעה – חוויה.
דימי-טרוף. לא טרף בכלל. ידיים ענקיות, אצבעות גוליבר מושכות את סרט הטייפ ומשחילות דרך ראש ההקלטה ובעדינות מדהימה מלפפות על גלגל הטייפ האוסף. לפני כן עוד הקליט על טייפ חוט נחושת אבל את זה אני כבר ממש לא זוכר.
בכל אופן אני האלקטרונאי החובב מסייע לו. לא שהוא היה צריך את זה – אני צריך הייתי.
ומלכה מוסקוביץ' שקראה בהטעמות של הרדיו לימדה אותי החובב מרזי הקריאה.
ברשימה אחת קצרה הביאה רחל אבני פינה של חיי במיוחד וגם של חיי כולנו.
תודה

תמר, נהניתי מאוד לקרוא את דברייך ויש הרבה אמת בהם.
כנראה שכל הדיון בנושא הבנים השניים צריך להתחיל בשאלה העקרונית שהעלית בסוף דברייך.
תודה רבה
צביקה

הי חברים, חל בלבול קל, המאמר לא מדבר על חלופות שיוך אלא על נושא הצמד זכות בנייה לחבר. דה פקטו בתקנון הקליטה הראשוני של לחבר זכות בנייה לחבר שהיה ביום הקובע יצר כיום חוסר שיוויון חלוקתי. הגיע הזמן לתקן את המצב ולכתוב מחדש תקנון קליטה שיאפשר המשך קליטת הבנים בכפוף לתנאי תור חדשים ומוסכמים. חייבת לקום וועדה שתדון בשינוי התקנון ותשכתב אותו מחדש. אחרי 13 שנה רצוי לדון מחדש בתקנון ולא לפחד לשנותו ( שונה מספר פעמים להזכירכם). אנו מקווים לשיתוף פעולה , הרי מאחורינו ישנן משפחות רבות וחברים התומכים בשינוי הנל.

מבורכים מרגשים. אכן מגשרים.

גידי שלום,

ככלל, אני חושב שהבעת דיעה על תהליך השיוך, בין אם היא נגד או בעד, חשובה מאוד לתהליך ויש לאפשר אותה. ברוח זו קיימנו את הדיון בעניין ביטול השיוך למרות שעמדת ההנהלה בעניין היתה ברורה – שביטול השיוך אינו אפשרי בגח"א. אך בדבריך כי "חלופות השיוך כפי שמומלצות נועדות אך ורק….בכדי לקדם אינטרסים של מנהלת הבניה והעומדים בראשה" יש האשמה חמורה כנגד אנשים מסוימים העומדים בראש מנהלת הבניה.
כמי שמרכז את עבודת צוות השיוך אך אינו חבר בראש מנהלת הבניה, אני רואה חובה להגיב על האשמות חמורות אילו ולהגן על אותם אנשים ועל עבודת הצוות. עבודת צוות השיוך, ההסדרים וההמלצות שאנו ממליצים נעשו אחרי תהליך מחשבתי ארוך, כללו עשרות רבות של מפגשים ושעות בהם השתתפו אנשי מקצוע וכל חברי הצוות – שבעה במספר. ההסדרים וההמלצות התקבלו פה אחד ואושרו ע"י ההנהלה. לומר כי הדברים נועדו כדי לקדם אינטרסים של המנהלת והעומדים בראשה, יש בכדי להכתים את כל עבודת הצוות. אני מציע לך ולכולנו לשמור על המשך תהליך נקי ולהקפיד לפרסם דיעות ועובדות בזהירות המתבקשת, וזאת מבלי לפגוע ולהשמיץ אנשים שעושים עבודה חשובה, על חשבון זמנם הפרטי, מתוך דאגה לציבור החברים כולו ולעתיד הקיבוץ.

יאיר היי,

לא ברור לי למה אתה מתכוון בחלק השני של הדברים שכתבת, אך מדבריך עולה כאילו יש חברים, ותיקים וחדשים שמממנים חברים אחרים. כפי שאמרתי במועצה האחרונה, בהסדר שאנו מציעים אין חברים שממנים חברים אחרים. כל אחד משלם את מה שרמ"י מבקשת ממנו ואם הוא נהנה במעבר מ- 751 לאחת החלופות הוא משלם בנוסף תשלומי איזון שמטרתם למנוע פגיעה בחברים שנפגעים במעבר לאחת החלופות.

אם עדיין הדברים אינם מובנים, אשמח להיפגש ולהסביר אותם שוב.

כפי שיתר הכותבים ציינו, סוגיית השיוך ובחירת החלופה עבור כולם, היא סבוכה, מורכבת ומעוררת סוגיות נוספות שלא ניתן לנתקן, כדוגמת, קבלה לחברות ומתן אפשרות למשפחות בנים נוספות לבנות מבלי להיכבל ולהיקשר להצמדת זכויות בניה למשפחות או למשפחות היורשים שנהנים מכך (דבר שגורר בחובו, בין היתר "חלוקה" לא שוויונית של נכסי האגודה) והחשוב מכל, מונע ממשפחות בנים נוספות לבנות את ביתן, אלא אם נפל בחלקן לזכות במגרש בהרחבה. למשל.
בנוסף, וגם כך יש לשים דגש ( לעניות דעתי), תחשיבי העלות בגין תשלומים למינהל לפי החלופות, לא לקחו בחשבון כי משפחות חברים, הן מהיום הקובע והן מהיום שלאחריו (כמוני למשל) נאלצות לשלם גם בעבור אותן משפחות שזכו למגרש בגין הורשה או במהלך חייו של המוריש (אלא שאז לא מדובר בהורשה).

חלופות השיוך כפי שמומלצות נועדות אך ורק לצורך קבלת התרי בניה מרמ"י ורק בכדי לקדם אינטרסים של מנהלת הבניה והעומדים בראשה.
כל זמן שבניית הדירות מיועדת לבני מיליונרים בנים ראשונים שעומדים בקריטריונים, אסור לרכוש את המגרשים ולמשכנם לבנקים או לחלופת האגודה.
מחירי הדירות וזכויות הבניה חייבם להיות שווים לכל נפש.

תבורכי נעה ניסוח בהיר ומבאר במלים היפות לכל נפש את סבך הבעייתיות של הנושא המרחף מעלינו. הגר

מעניין במיוחד היא ההשוואה לקיבוצים אחרים. מסתבר שבשום קיבוץ לא שמעו על זכויות בניה. כולם חוץ מגחא. כנראה שתשעה קבין של חוכמה לא נמצאים אצלינו.

כרגיל את כותבת ברור ומנומק.

בהחלט הייתי שמחה לראות אותך ואת מתן חיים בקרבנו.!!!

נעה'לה, כל כך ברור, כל כך הגיוני, לא ניתן לתאר את הבעיה ביתר בהירות משעשית את.

נטע יקרה
חיממת את הלב, אתם התקווה שלנו לעתיד טוב יותר שתבנו בכוחות משותפים.

לענת סלייבי בדומה ליונה, מגיע פרדס שלם!!!!

נשמה גדולה.