צביקה, לשיטתך הרי שגם את קולות המתנגדים יש לצרף לרוב, אם הם היו במיעוט, ואת קולות המצדדים לקולות הרוב במקרה ההפוך.
לעניות דעתי הצנועה, נמנע היא דרך דמוקרטית לגיטימית להביע עמדה שבה אני לא רוצה להיות שותף לבחירה בדרך זו או אחרת. זו זכות בסיסית דמוקרטית, הגם שאינה דרכי האישית. אבל זו זכות. ואין לנכס אותה לרוב בהחלטה.

התמונה הנ"ל תלויה בחדר הישיבות בבית המוסדות בגבעת חיים מאוחד. דרך אגב: שמו של שלמה דרקסלר (במרכז התמונה) שונה בשנות ה-50 לשלמה דרך בעת שהתמנה לעורך עיתון "למרחב".

נדב דרך

מי שמדבר על ערכים, מוסר וצדק חברתי, שכח שבתפיסה הקפיטליסטית אין ערכים. הערך היחידי שקיים הוא ערך הכסף והרכוש. לכן אני מציע להפסיק להטיף ולהתהדר לדברים שפסו מהעולם הקיבוצי מהרגע שנהפכה לקהילה קפיטליסטית לכל דבר ועניין.
ברצוני להוסיף כתבה ישנה שכל כך רלבנטית להיום.

‏ יום שלישי 06 נובמבר 2007

סינופסיס

בני המייסדים / האלים

"אליק נולד מהים"
כתב מושה שמיר בספרו פרקי אליק או כפי שנכתב "במו ידיו".
היום כתביו הם פתטיים ונשכחים.
אליק לא נולד מהים הוא גם לא נולד מהשדות, (הוא הלך בשדות) אליק נולד כדמות במוחו הקודח של משה שמיר יציר כפיו לדמות אחיו שנהרג במלחמה.

אליק נהפך לדמות מיתולוגית של "הצבר" האולטימטיבי, קיבוצניק חסון גוף ויפה תואר, ספורטאי ולחום, עובד אדמה שומר- נוטר. בדמותו של אלכסנדר זייד ודודו מהפלמ"ח מהם אליק יצא ובדמותם נברא.
דמותו עוצבה כתשלובת של הקוזק המזרח אירופאי וכפרא הבדואי. דמות הצבר הטיפוסי, מתוק מבפנים קשוח וקוצני מבחוץ. (בדמות הזו חשקו בנות האלים-הערלים, יענו המתנדבות שהגיעו בשנות השבעים).
חצי גוף ערום ויחף, רכוב על סוס אציל וללא אוכף, גופו שזוף, חטוב ושרירי קוביות, קוביות מעטרות את שרירי בטנו, שערו צרוב שמש, שתני ומקורזל, בבת שחוק בעיניו הכחולות ויפה כפסלו של דויד .
בת זוגו עוצבה כמיקה, ניצולת שואה, פולניה יתומה בלונדינית חטובה, כחולת עניים ויפת תואר, ייצוג מושלם של הגזע הארי.
בגין קרא לקיבוצניקים קמו-נאצים אמירה בוטה ומקוממת, אך לא חסרת הגיון לחלוטין. הגרמנים ניסו להשביח את הגזע הארי באמצעים גנטיים הקיבוצניק ע"י חינוך והקמת סביבה אחרת אלה גם אלה היו מונעים מאידיאולוגיה שלא עמדה במבחן המציאות.
החינוך השיתופי היה צורך השעה, כשהחלוציות ויכבוש האדמה והעבודה, בראש ובהעדפות עליונה, כך קראו לזה אז, כבוש השממה ההר ויבוש הביצה, הרחבת גבולות המדינה וכיבוש העבודה מידי הפלחים והבדואים המקומיים.
הורנו שיצאו לפני ואחרי מאירופה העשנה ומהשואה הגדולה, היו נחושים להקים מדינה עברית חדשה ולבנות בית ומבצר ובו לברוא את בניהם, בן המייסדים נברא בחלום הקולקטיבי של הוריו, כאדם חדש טוב יותר מוסרי וחזק נקי מתחלואי הגולה.
השקפת עולמם שנבעה בעיקרה מהסוציאליזם הנאור של מערב אירופה ומרוח הליברליזם ששלט באליטות המערב אירופאיות וגם מהתפיסות הרביזיוניסטיות ז'בוטינסקאיות שהיו במעוט. את עיקר ההשפעה הם ספגו מתורתם של אנגל ומרכס שברבות הימים אומצה ע"י לנין הפכה בצורך השעה לבולשביזם ששימש את סטלין שמש העמים.
את בנם הם בראו בדמותו האלים והעניקו לו מערכת חוקים בולשביסטית ושיון טוטלי וחוק אחד חזק שהיה חשוב יותר וחזק מהכל, חוק הנתינה והצריכה.
מעבר לזה השמים היו גבולות מותר, לחופש לשחרור ולמה שאפשר. (פרדוכסלי לבני אדם אך אפשרי לבני אלים שחוקי הגרביטציה עליהם לא חלים).
לא היה מקום לחולשות ואלו של עמדו בקריטריון, החלשים נדחקו לקרן זווית.
כל זה היה אפשרי כל זמן שבני הקיבוצים היו השפיץ של החנית ומגשמי החלום, פורצי גבולות האתמול בוני עתיד, ויוצרים של יש מאיין.
בני המייסדים חיו בהרגשת שליחות כמעט מיסיונרית מסנג'רים של רעיון, שהיה חזק מהכול ולשם השגתו הוקרבו כל צרכי היום יום, נדחקו לקרן זווית לרגשות ורגישויות לא היה מקום בהוויה הזו, עד כדי כך שנחשבו לחולשה ושאין בה ממש.
צרכים מיוחדים אומנות ולימודים אקדמיים ניתנו במסורה רק "ליחידי סגולה" שידעו לפרוט על נימי מיתריו של מזכיר מקורב כזה או אחר.
ידועה האמירה אתה תעבוד ככל יכולתך ואת צרכיך יקבע המזכיר שעומד בראש הממסד.
בני המייסדים חיו בצניעות בהרגשה ובידיעה שעתידם מובטח לעד כמוכן בהרגשה שאין בלתם וצעירותם תישאר לנצח. צברת נכסים וקרנות פנסיה כמו רווחה זמן פנוי או חופשה היו מחוץ לתחום.
רק יחידי סגולה שנשלחו למשימה בשכר מבחוץ, התחילו לחטוא בתחלואי הקפיטליזם.
על צבירת הון ורכוש פרטי נזרקו חברים מגן העדן כמו אדם וחוה שחטאו בתפוח החוכמה ונכנעו ליצר הנורא. בני האלים היו אמורים להיות חפים מכל יצר ובעיקר תאווה.
הקיבוצניק הממוצע לא דרש כספי פיצויים לא על נזקי גוף וגם לא על נזקי נפש וויתר על הטבות מדינה
הוא היה מעל ולא נזקק וגם לא שלם מס כנדרש. רצה להיחשב כפועל אבל נהג כאריסטוקרט.

והיום שהכול תם ונשלם החלום הוגשם ובני האלים הפכו לישישים נטולי משימות לאומיות ללא בטחון ומבצר לאחרית הימים.
פתאום התגלה שהם אנשים והם זקנים ולא נחוצים והאולימפוס שוב אינו קיים.
אפילו יורשיהם זנחו את דרכם, היום אילי העבר, הם יריבים ורבים על נדלן ועל כבוד שאבד ופתאום התגלה שצעירותם אינה מכבדת את זקנתם.
על פנסיה הם נלחמים ועל נדל"ן וירושה לבנים ולא על חלוקה צודקת וצדק חברתי לא נותר בהם כוח ליציאה למחוזות חדשים.
הגנום היהודי העניק באבולוציה של הדורות את כוח המוח שלא טופח ואת יכולת החשיבה האסטרטגית שהתנוונה ולא הניבה פרות, לא מנהגים ולא מטרות כלכליות משותפות והתוצאה ניהול כושל והתפרקות מנכסים וכניסה בסחרור לבור שחור ששואב את הכול ושאליו הולכים ונופלים.

תמר מסכימה עם כל מילה שכתבת. תודה לך על המאמר. מקווה שישכנע את המתלבטים.

תמר, כתבת יפה ומדויק. חשוב שגם קולות החברים הצעירים שתומכים בחלופת האגודה יוצגו וישמעו ולא ישארו כ"רוב דומם" (מקווה ומאמינה שאכן רוב…)

חבל שלא כל התומכים בחלופת האגודה שוכחים מאחור ומזניחים זכויות של קבוצה, אומנם לא גדולה של חברים מקבוצת ה 400 שלפי החלטת הקיבוץ זכאי למגרש לבן ראשון, שלא יכולים כרגע לממש זאת כיוון שהילד הראשון לא בגיל שיכול להתקבל לחברות או עדיין צעיר (גיל צבא או לאחר מכן) שעדיין אין לו התכנות כלכלית לממש זאת.
קידום שכונה ג כרגע עלולה למנוע מהם קבלת מגרש בכלל (בעוד שיהיו משפחות שיקבלו 2) או יקבלו באחוזים גבוהים מאוד במידה (ורק במידה – הרי אף אחד לא מתחייב שזה יהיה) משהו אמר קצת יצירתיות? איזונים?

נירה, לא ברור לי למה "הפן הכספי" הוא טיעון תומך לדעתך לחלופת האגודה.
בחלופת המגורים, בתור חברים ותיקים, אתם יכולים לשלם רק 3.75% מהסכום והמגרש ירשם על שמכם מול רשויות המדינה. גם במקרה הורשה היורשים לא צריכים לשלם את הפרש התשלום הנדחה.
כמו כן, האם רק חלופת האגודה מאפשרת המשך בנייה וקליטה? אני לא חושב כך.

גידי,
יש מספר סתירות בין הדברים שאתה אומר ופועלך משרת את האינטרס ההפוך מזה שאתה לכאורה מקדם.
ראשית, ההנחה שלך שרק מיליונרים יכולים לבנות בשכונה ג' רומזת שהבנים בשכונות א' וב' הם מיליונרים וההכללה הזאת רחוקה מאוד מהמציאות ואף פוגעת בחבורה שלמה של בנים והוריהם שבמאמצים רבים העזו והצליחו לגייס את הסכומים הדרושים, והיום שוברים את הראש איך ייגייסו את התוספת עבור הקרקע ביום פקודה.
חלופת הבית יותר יקרה לבוני שכונה ג' ולכן היא תביא לכך שרק מיליונרים יוכלו לבנות שם.
האשלייה שניתן יהיה לבנות בנייה רוויה בשכונה ג' מטעה את הציבור כיוון שאין שום היתכנות בשנתיים שלוש הקרובות לשינוי תב"ע אזורי שיאפשר זאת על אדמות מתוכננות כמו שלנו.
גם החשיבה שבנייה רוויה תהפוך את הבתים לזולים מאוד היא מופרכת. רק תשווה מחיר של בית חדש של 100 מטר בבניין קומות "מחיר למשתכן" בחדרה (בית אליעזר או אולגה) ולא תמצא שם דירה בפחות ממיליון וחצי, שזאת העלות של בית במודל D בשכונה ג'.
הפיתרון האמיתי לבנים שאינם מעוניינים למשכן את עצמם לדעת ל 25-30 שנה היא רכישת בית של יורשים. נכון שזה בית ישן ולא מהניילונים אך מאפשר חיים קהילתיים לא פחות איכותיים ממגורים בבית חדש.
בכדי שמחירי בתי יורשים ירדו ויעמדו על מחיר סביר, חלופת האגודה עדיפה משתי סיבות:
בניית שכונה ג' תציף את היצע הדירות הפנימי בגח"א ולכן מחיר הדירות של יורשים עשויה לרדת.
לא ברור עדיין מה יהיה מחיר השיוך לבתי יורשים אך אם היורשים משלימים את השיוך לפני המכירה, ייתכן וישלמו פחות מאשר יישלמו הרוכשים לאחריה ולכן אינטרס מובהק של המעוניינים לכוש דירת יורשים היא ירידת הערך של הדירות האלו.
לכאורה נשמע הזוי שהאינטרס שלי יהיה ירידת הערך של הנכס העיקרי שלי, אך מכיוון שאני מעוניין שאחד הבנים-נכדים שלנו ירש את הבית שלנו כשנלך לעולמנו והיורש יצטרך להתחשבן עם האחים שלו על ערך הבית, עדיף שהסכום הזה יהיה קטן ככל האפשר.
לא באנו לגח"א להתעשר ולא למקסם את ערך הנכסים שלנו כי אם לחיות בקהילה איכותית, יוצרת, נעימה ומכילה בעלת ערבות הדדית גבוהה, חינוך איכותי ותרבות מפותחת.
מציע שתחשוב על זה

נירה, סיכמת יפה מאוד. יישר כוח

תיקון טעות בפסקה האחרונה כתבתי חלופת המגורים והתכוונתי לחלופת האגודה.

חלופת האגודה שנדחפת בעת הזו היא וירטואליות ואיננה ברת השגה. זה בלוף מעוור עניים, כפי שחגי מרום כתב "לא יהיה כלום כי איין כלום" ובהמשך:
סחורה פגומה, שהיא בגדר אגדת עם שקיומה והיתכנותה הינם מיצג שווא.

רעיה, תודה על הערה הבונה. אנסה להסביר את הדברים באופן נהיר יותר ולא בשפה "משפטית" אם כי הדבר לא פשוט מאחר וכל העיסוק הוא במסמכים, תקנונים, ומצגות שהובאו לציבור שאף הן בשפה משפטית (וגם על כך כתבתי, בעבר), אך כפי שכתבת, אני מקבל על עצמי חובה זו, כלפי הציבור.
לגבי הדברים שנכתבו על ידי אתמול בהתייחס לתגובת ציון לדברי תמר שמיר, אסכם זאת כך:
בין החברים לבין הקיבוץ יש הסכם -חוזה, הקובע כי הדירות משויכות לחברים, נכון הדבר הן לגבי חברים וותיקים (לפני היום הקובע) ונכון הדבר הן לחברים החדשים (שכונות א-ב).
החוזה בין הקיבוץ לחבר -מדבר על שיוך קניני מלא ולא על חלופת האגודה, וכן, מהבחינה משפטית יש הבדל בין זכות של בעלות מלאה על קניי, ממש כמו כל אזרח במדינה הרוכש בית, לבין חוכר משנה- בה האגודה -"הקיבוץ" הוא הבעלים מעצם היותו חוכר ראשי.
תשובת עורכי הדין מטעם הנהלת הקיבוץ כפי שהובאה במועצה, לא נתנה מענה ענייני (לעניות דעתי) לסוגיות שעל הפרק, ונראה כי אין להם ממש תשובות ברורות לפער/הסתירה, בין החוזים של החברים לבין בחירת חלופת האגודה, ומהן ההשלכות על זכויות החברים, במידה והציבור יצביע ברוב דרוש על חלופת האגודה. גם אז אותן בעיות/סוגיות, לא יבואו על פתרון, וזהו בעצם מאין מעגל שוטה.
אכן, אני מנסה לעורר את דעת הציבור, ונכון, יש לקבל החלטות קשות, שתהא להן השפעה על רבדי האוכלוסייה בקיבוץ.
למרות זאת, לטעמי, חלופת האגודה כפי שהוצגה לציבור, הובאה בצורה חסרה, על דרך מצגות שנערכו ברטוריקה מגמתית, ועל כך אני מלין. לא היה דיון ציבורי ממצה ומלא בעניין חלופת המגורים, וגם לא נערך דיון ממצה לגבי התשלום שיש לשלם על הזכות הקניינית המלאה של החבר על הקרקע. למשל, בחלופת הבית יש אפשרות לחברים וותיקים לשלם סכום מועט, בעוד שיתר התשלום נדחה למועד מכירה של הבית (אם החבר ירצה למכור את הנכס (קרקע+ בית) או שיורשיו יבקשו למכור. רק אז יש להשלים את 29 האחוזים מתוך 33 אחוז שהם נגזרת של 91 אחוז דמי היוון עבור מגרש.
בחירה בחלופת הבית, אמנם תשנה את פני הקיבוץ ותעניק לחבר בעלות מלאה על קניינו, אך החלטות החברים עד היום הובילו למקום זה, לכן, שכל אחד ישאל עצמו, האם הוא מעוניין לשוב לאחור.
חשוב להבין, כי בחירת בחלופת הבית ולא חלופת האגודה, נכון למצב הדברים כיום, תמנע "מהקיבוץ" או צוות מנהלת הבנייה של שכונת הבנים, שליטה מלאה בזהות הנרשמים (ולא תהיה עדיפות לבני משק, יורשים וכיוב').
בהתייחס לפרשנותו של ציון לגבי זכות הבניה של חברי שכונות א-ב בשכונה ג', אני סבור כי פרשנותו של ציון איננה עולה בקנה אחד עם הכתוב בתקנון, והתקנון, נרצה או לא נרצה, מעניק זכות לבני שכונות א-ב להירשם לשכונה ג' (אך יש תנאים לכך). אין זה אומר שאני סבור שזה נכון וראוי כי חברי שכונות א-ב יבנו בשכונה ג' לפני בנים שניים (למשל) אך אין זה אומר שוועדת השיוך כפי שציון כותב, יכולה להביא יחד עם ההצבעה על חלופת האגודה, את שינוי התקנון לגבי בנייה עתידית בשכונות ד-ה.

משחק אינטרסים, חלופת האגודה.
מפגשים רבים קיימתי עם ברוך, איש נחמד, טוב, חרוץ ומלא חוש הומור.
ברוב הפעמים הדגיש בפני שאין לו כל רצון להביע עמדה הקשורה לנושאי השיוך ועל כך הוא מנוע מלקחת חלק בנושאי חלופות השיוך ומטווי הבנייה.
אך אומרים כבודו של אדם במקומו מונח.
צר לי ברוך יקר אבל במסה שהעלית ל"בתוכינו" האינטרסים שלך צועקים לשמיים.
האינטרס לבנות את שכונה ג,' לפי מתווה צוות השיוך, והעומד בראשו ומנהלת השכונה צועקת לשמים.
בשכונה החדשה יבנו ווילות לבני העשירון העליון בני מיליונרים ונדלניסטים למיניהם.
• אין במקמה פרסה, שהעלית ברוך, שום רצון לשמור על בניה ברת השגה לבני הקיבוץ הבוגרים שחיים בתוכנו שנים רבות ללא יכולת לממש בית להם ולבני משפחתם
1. מפני שהם בנים שניים או שלישיים.
2. מפני שידם לעולם לא תשיג את הממון הדרוש.

חלופת האגודה או כל חלופה אחרת תעבור רק עם הבטחת הזכאות לבני הקיבוץ שוכרי הדירות, לממש דיור במחיר בר השגה.
כל זמן שלא יבנו דירות בבניה רוויה, בקומות, הורי הבנים האלה לא יאפשרו התקדמות לשום מטווה.
האינטרסים של צוות השיוך והעומד בראשו מתבהרים יותר ויותר, רק בני מיליונרים ראשונים שניים שלישיים יכלו לממש את 60 הדירות המתוכננות בשכונה ג' .
בשכונות א' וב' בנו בתים שאוישו ע"י בני הקיבוץ ברובם, אבל כבר שם היו בנים ראשונים שידם איינה הייתה משגת ולכן דירות נמכרו ליורשים חיצוניים.
זה מה שיקרה בשכונה ג' לשם יכנסו רק בנים ראשונים בעלי ממון ובנים שניים שהוריהם בעלי ממון. ומכיוון שלדירות רבות לא ימצאו רוכשים מתוך בני הקיבוץ, חלקם מפני שלא הגיעו לגיל חברות. הדירות ימכרו לחיצונים בעלי ממון ומשכנתאות.
כך יתפסו רבים מהמגרשים מאושרי הבניה לא ע"י בני המקום שלהם רובנו מיועדים, את הדירות אלה, אלא ע" חוצנים.
החלטורות של חלופת האגודה או במילה אחרת הבלוף הגדול.
עו"ד אייל טלמון טועה ומטעה. שלב הבנים חלף מהעולם ברגע שבוצעו עסקאות נדל"ן במיליוני שקלים, אכן זה עוד בלוף מבית מדרשים של יועצים משפטיים שאת שכרם גובים מראשי הקהילה ולהם הם מחויבים ולכן על אוזנם הם לוחשים את מה שהם רוצים לשמוע.
מכיוון שהאינטרס שלי לא בקונטקסט הזה, ויש עוד רבים כמוני, אין לחלופת שיוך האגודה סיכוי להתקבל.
חלופת המגורים ובנייה רוויה היא הסיכוי היחידי.
חלופת המגורים שנדחפת בעת הזו היא וירטואליות ואיננה ברת השגה. זה בלוף מעוור עניים, כפי שחגי מרום כתב "לא יהיה כלום כי איין כלום" ובהמשך:
סחורה פגומה, שהיא בגדר אגדת עם שקיומה והיתכנותה הינם מיצג שווא.

גידי שקדי.

יאיר יקר, באמת חבל. אני מאמינה לך שכל רצונך, וכל הזמן והמאמץ שאתה משקיע, נועדו להביא לשנוי כוונות, לתקן עיוותים ולהשפיע על דעת הקהל המקומי, ואולם "שפת עורכי הדין" בה אתה נוקט, כה זרה לקורא ההדיוט (אני), שיוצא שכרה בהפסדה. היא אינה משרתת את העניין וחוטאת למטרה, כי מול הטקסט הזה שלך, אני מאבדת קשב ורכוז, חשה כקשת תפיסה, ואתה- מאבד אותי. נסה קצת אחרת, כדאי, הנושא חשוב

התייחסות קצרה לדברי ציון.
1. התשובה שניתנה ע"י עורכי הדין של ההנהלה, לגבי הסתירות בין חלופת האגודה לבין חלופת הבית בהקשר החברים הוותיקים, בווודאי שלא הייתה מנומקת, וממה נפשם, שיעלו זאת על גבי הכתב.
עובדתית, נעשו עסקאות בין יורשים לבין חברים, דווחו עסקאות לרשויות המס, נרשמו שיעבודים לטובת החברים (כלומר נושה של הקיבוץ), כך שלומר כי תקופת הביניים היא זו המאפשרת "חזרה מהחלטות", בלתי ברורה.
2.לגבי הסכמי שכונות הבנים (א-ב) "התשובה המונמקת של עורכי הדין הייתה כי לכאורה שכונות א-ב יפסידו במובן הכספי, מאחר וההסכם מול הקיבוץ הוא לגבי החלטה 751 (ואולם, במסגרת החלטות הקיבוץ, החלטה זו נזנחה, אם כי עדיין תקפה -בתקנון).
והרי כי אין לנו כל תשובה מונמקת.
3. אקדים ואומר שאין לי שום כוונה לבנות בית בשכונה ג', הן מוסרית והן מחוסר רלוונטיות, ואולם, טועה ציון, מאחר ובתקנון הקליטה של 2010 נקבע, כך:
"חבר נקלט"- שהתקבל לחברות בגבעת חיים איחוד (להלן: "הקיבוץ") לאחר 13.12.02 שהוא היום הקובע לשיוך דירות… חבר נקלט -לרבות משפחת חברים נקלטת
סעיף 1.6 עקרונות התור בשלב א- יעד הגידול יוגשם, בראש ובראשונה על בסיס עיקרון כי לכל משפחת חברים בקיבוץ, שהיו חברים בקיבוץ ביום קובע (לעיל ולהלן: "משפחה זכאית") הזכות כי הקיבוץ יעמיד לרשותו של לפחות אחד מצאצאיה מגרש חבניצ בית מגורי קבע עבורו…"
סעיף 9.5- מיצוי שלב א' ושמירת זכויות-משפחה זכאית שלא נרשמה לאף אחת מהקבוצות הראשיות (הראשונה והשנייה) תחשב כי שויתרה על זכותה.."
סעיף 1.7- שלב ב'- לאחר מיצוי הזכויות האמורות, היינו לאחר שכל משפחה זכאית קיבלה הזדמנות שווה לצאצא מצאצאיה לבנות ביתו ולהיות חבר בקיבוץ ובכפוף להיתכנות התכנונית יחולו כללי התור שונים במסגרת שלב ב', כמפורט להלן.
2.7 -לאחר מיצוי שלב א', ובהתאם ליעד הגידול ו/או בכלל …תוענק הזכאות להעמדת מגרש לצאצא, למשחו שיהיו חברות בקיבוץ באותה העת. שלב זה יקרא שלב ב'.

ולתקנון קליטת בנים שנת 2013
1.5 החלטה זו תפורש ככל הניתן כעולה בקנה אחד עם עקרונות המסגרת"
2.1. כללי פתיחת הרשמת השלמה
סעיף 2.1.2- היה ולאחר תום ההרשמה כאמור, נותרו מקומות באותה קבוצת משנה לבנייה…תערך פנייה לכלל המשפחות החברים הזכאיות בגבעת חיים (וזאת בין אם נרשמו לקבוצה ראשית ובין אם לאו, ובין אם מימשו זכותם לבן ראשון ובין אם לאו) המזמינה את צאצאי משפחות להירשם לאותה קבוצה משנית.
2.1.4 מבלי לגרוע מהאמור לעיל לא תיפתח הרשמה לקבוצת משנה לבניה למתחם שלישי ("פיטום עליון – שטח המיועד ל-64 יחידות והוא יתרת השטח לבנייה למגורים היום לקיבוץ)…
סעיף 2.2. כללי התור של הנרשמים לרשימת ההשלמה
….
סעיף 2.1.2.2 -חברים זכאים שלא נרשמו לקבוצות ראשיות וביניהם לפי כללי התור של הקבוצה הראשית
הערה: סעיף זה מקבל "דירוג" שני בסדר קביעת התור.

לגבי פרשנות ציון בנוגע ל-140 מגרשים, מדובר בפרשנות שאיננה נקראת מתוך תקנון הקיבוץ, שנת 2010 והמשלים ב- 2013.
סעיף 2.2.4 נהלים אלו יחולו על חברים זכאים אך יהיו בתוקף לצורכי השלמת הבנייה והאיכלוס של יתרת המגרשים הכלולים בפרויקט הבנייה המקורי (140 מגרשים בשלוש שכונות וכן מגרשי יורשים שיהיו רלוונטים…) בלבד.

כפי שציינתי, אכן, אין כל הגיון ואין כל אמת מידה מוסרית (להבנתי) שתעניק קדימות לבן ראשון מקרב שכונות א-ב לפני בן נוסף מקרב חברי הקיבוץ לפני היום הקובע.
ואולם, לפני ש"מפרשים" את הכתוב, רצוי להכירו.

תמר שלום,
לפני שטוענים להפרת חוזה חשוב לבדוק את הפרטים לאשורם. הדברים הוצגו והוסברו בכנסי הסברה וגם במועצה בה הוצגה הצעת ההחלטה.

1. לטענה כי חלופת האגודה סותרת את ההסכמים עם החברים החדשים – במועצה ב .6.3.18 בה הוצגה הצעת ההחלטה, ניתנה תשובה משפטית מנומקת ע"י עו"ד אייל טלמון שזה אפשרי. יישום חלופת האגודה (לאחר שתתקבל בקלפי ברוב הדרוש, אם וכאשר) יקרה במסגרת תקופת הביניים כהגדרתה בתקנון ובהסכמים ולכן זה אפשרי. בעתיד תמיד יהיה אפשר להתקדם לשלב הסופי שהוא שיוך פרטני אם הקיבוץ יחליט על כך. בהסכם קבלה לחברות כתוב כי "ידוע והובהר לחברים החדשים כי נכון למועד החתימה הקיבוץ אימץ את החלטה 751" – היינו תשלום בגובה 91% מערך הקרקע. בנוסף כתוב בהסכם כי ידוע לחברים החדשים ש"הקיבוץ טרם אימץ את ההסדר נשוא החלטה 979 (לימים חלופת המגורים) וכי הקיבוץ אינו מחויב לאמץ הסדר כאמור או כל הסדר בעל אופי דומה".

2. לטענה כי גם החברים החדשים זכאים לרשום בן / בת לשכונה ג' – בהסכם הקבלה לחברות של החברים החדשים אין כל אמירה / התחייבות לגבי הקליטה בעתיד של החברים החדשים. המקום היחיד בו מוזכרת הקליטה בעתיד הוא החלטות הקליטה מ- 2010 (ס' 7.2) ו- 2013 (ס' 2.2.4) שם מצוין שזה יוגדר בשלב ב' – היינו לאחר השלמת הבניה של 140 מגרשים בשלוש שכונות. בהתאם לכך, נכתב ס' 13 בהצעת ההחלטה הדן בהסדר לקליטת בנים בעתיד.

בשולי הדברים, כדי להגדיל את ההשפעה של הקיבוצים בנעשה במדינה, חשוב להגדיל את כוחה של התנועה הקיבוצית בתוך מפלגת העבודה. אני קורא לחברים להתפקד למפלגה שעדיין (לא יודע לכמה זמן) לא מתנקלת לקיבוצים.

תגובות לתגובות
אני לא מכירה את החוזה של הקיבוץ מול קבוצת ה- 400, אבל בנוגע לחוזים שהוא חתום מול חברי ההרחבה, הקיבוץ נמצא במצב של הפרת חוזה בלפחות שני נושאים:
1. חלופת האגודה עומדת בסתירה להתחייבות מפורשת של הקיבוץ להפנות אותנו לחתימה על הסכם חכירה ראשי מול רמ"י (חלופת המגורים). נגזרות מכך העלויות שיהיה עלינו לשלם לרמ"י ומעמדנו כחוכרים.
2. התחייבות הקיבוץ לייצר רשימת "שלב ב'":
עפ"י הסכם הקבלה שלנו לחברות, התחייב הקיבוץ שעם מיצוי הרשימה הראשית (צאצאי קבוצת ה- 400), ייצר הקיבוץ רשימת "שלב ב'", הכוללת את כל חברי הקיבוץ בעת הכנתה. בשלב זה, אין לצוות השיוך כוונה להכין רשימה כזו, והמשמעות היא שהמגרשים שנותרו פנויים בשכונה ג', נמכרים לבנים מחוץ לרשימה (עוד בטרם עברה ההצבעה על שינוי התקנון).
לא יתכן שמצד אחד לא ירצו להכין רשימת שלב ב', ומצד שני יגידו שאין רשימה כזו ולכן יכניסו בנים מחוץ לרשימה. הכנת הרשימה אינה עניין של "רצון טוב" או מחווה כלפינו, אלא מדובר בהתחייבות חוזית של הקיבוץ.
אבהיר, כי לרשימת שלב ב' יש השפעה מכרעת על המיקום בתור לאכלוס כל השכונות הבאות. הצטרפות בנים שניים רצויה ומבורכת, אבל היא צריכה להתנהל במסגרת רשימת מסודרת ושקופה.

מדהים …

גילוי נאות,
אם זה היה תלוי בי, לא הייתי מבצע שיוך כלל, אלא שההתנייה של רמ"י להמשך הבנייה והגידול הדמוגרפי מחייבת לקבל החלטה.
מהחלופות שהיו קיימות בזמן קבלת ההחלטה הטרומית העדפתי את חלופת האגודה לא רק כיוון שהיא יותר זולה אלא מכיוון שיש בה שני אלמנטים שחשובים לי:
פעם אחת כי היא משאירה לקיבוץ את היכולת להתנות קליטה ובנייה בהתאם לנוהלים הקיימים או לאלו שנקבל בעתיד. מאפשרת לפקח על מכירה וקנייה של דירות ומאפשרת למנוע הפיכת הבנייה בקיבוץ כדרך לעשות עסקאות נדלניות שלא לצורך הקלטות בקיבוץ.
פעם שנייה – היא הפיכה ומאפשרת בעתיד לבצע שיוך סופי.

לאחר שהבהרתי את עמדתי, אני חייב לומר שאיני מקבל את ההאשמות שמתיחים בצוות השיוך ולא מקבל שצוות ההסברה לא איפשר ללמוד את הנושא ואת כל החלופות לציבור לפני שהתקיימה ההצבעה הטרומית.
נכון שבדיונים שהתקיימו על חלופת האגודה עדיין יש כמה אלמנטים שהיה ראוי לדון בהם יותר לעומק. ביניהם הסדרי האיזון כדי שכולנו נהיה שלמים בחיוניות שלהם על מנת לאפשר לבנים שאמורים להיקלט בשכונה ג' לאסוף סכום כסף סביר ושיוכלו לעמוד בו ולא להביא אותם לתשלומים לרמ"י באחוזים כאלו שבאמת רק מליאנים יוכלו לבנות.
בכל מקרה, כפי שיורם פארן ציין, הקיבוץ, בהצבעה בקלפי ברב עצום, ביקש להתקדם לכיוון חלופת האגודה וזה בדיוק מה שעושים.
חג שמח

לא אכנס כאן לשאלה אם חלופת האגודה היא הטובה ביותר או לא. אני רוצה להתייחס לכך שמספר מגיבים טוענים שצוות השיוך או הממסד החליטו על חלופת האגודה ומטפלים רק בה.כמובן שזו הטעיה של הציבור (שלא לומר פייק ניוז). זו התעלמות מכמה חודשים של דיון ציבורי, בנושא החלופות השונות, שבסופו בהצבעה בקלפי הצביעו 79.12% מכלל בעלי זכות ההצבעה, ובחרו בחלופת האגודה ברוב של 87.41%.
ה"אנשים הרעים" מצוות השיוך ומהממסד פשוט מקיימים את החלטת הרוב, שאגב הוא רוב גדול יותר מהרוב הדרוש לשינוי תקנון.