אחמד חסר כבר זמן מה. איש יקר ומיוחד. הכולבולית ואחמד נולדו כמעט ביחד. אחמד הוא ה"מנטש" שצריך להיות בכל אחד מאיתנו. אני מקווה שהקיבוץ ימשיך לaמור על קשר איתו וידאג להזמינו לארועים חגיגיים שנקיים.
תודה רבה מגיעה לו על כל השנים שהוא היה חלק מאיתנו.

ברשותכם כמה דברים בהתייחס לדבריו של אלי והתייחסותו העניינית של ציון.
א- לגבי העבודות ניתן להתווכח עליהן מאחר ואלי שילר כנראה לא היה חלק מאותן "עובדות".
אולי אפשר לומר כי מחלוקת על הפרשנות ולהבנתי הדלה אין כאן עובדות בעין אובקטיבית.
ב- אכן החלטה 751 יקרה יותר לחברים אך לא לחברים הוותיקים ביותר. עובדה. לא פרשנות.
ג- מה שעומד היום על המזבח הוא האם לקבל או לקבל את חלופת האגודה. אכן עובדה.
ד-חלופת הבית במקום 751 עמדה להצבעה לפני כשנה פלוס. עובדה לא פרשנות.
ה-חלופת המגורים/הבית איננה יקרה יותר למרבית חברי הקיבוץ עם מחלצים ממנה תשלומי איזון או המונח- הסדרים משלימים שאינם מעוגנים בשום מקום בהיבט החוזי. עובדה לא פרשנות.
ו- במצגות שהונחו והובאו בפני הציבור אכן בעבודה יסודית של הצוות מתוך ראיה לעתיד, הייתה מגמתיות מובהקת לכיוןן חלופת האגודה. גם פרשנות וגם עובדה, כפי שעולה מדבריו של ציון.
ז-חבל שקיימת תפיסה לפיה מי שמבקש להטיל ספק במגמה ללכת לבחירה בחלופת האגודה, מצטייר כמי שלא מבין או מטעה. גם פרשנות וגם עובדה.
ח- אז זהו. מותר ורצוי להטיל ספק וגם לשאול או לבקר, זוהי הרי אמת מאבני הדרך של הדמוקרטיה, הלוא כן? גם פרשנות וגם עובדה.
אז ישאל השואל, במה הכותב או אחרים נתפסים או מנסים ליצור מצג שווא? זה מענה לא הולם, לא עניני ולא תורם לשיח. מסקנה: "מיעוט" מטעה או שאינו מבין בפרטים מאחר ולא ערך עבודה יסודית ועובדתית. מסקנה 2: אז כנראה שנדרשת עוד עבודה ומאמץ ללבן מחלוקןת ולקעקע ביקורת (לא עלינו) על מובילי המהלך שקיבלו מנדט מהציבור. עובדה.

נעה, תודה על המידע שהצגת לנו ממקורות חיצוניים, אותם לא ניתן לכנות מניפולציות אינטרסנטיות פרטיות.
זאת תנועה שלמה שסוף סוף מחזירה מלחמה שערה על הבית נגד הרדיפה חסרת מעצורים של השילטון הנוכחי.
גם הדיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה חשוב ביותר/
יישר כוח/

כמה יפה כתבת לאה. ריגשת! אחמד חסר לי בכל בוקר. ברמה האישית – החיוך, הקריצה וההומור. השיחות הקטנות והשיחות היותר ארוכות…. בדרך כלל בנושאי בריאות. ברמה המקצועית – כל פעם העזרה הקטנה שהיא הרבה פעמים גדולה, הפעולות הקטנות והזריזות, הנוכחות בכל מקום, היחסים הטובים שהיו לו עם הספקים מוקדם בבוקר, ידע איך לעבוד עם כולם – עם הלקוחות, עם הספקים ועם הקולגות (השבוע שמעתי ״אחמד גם חבר יקר וגם לימד אותי הכל פה״), שם לב לכל פרט ובאמת שהיה לו אכפת, נשמה גדולה שנתן את כל הלב והבריאות… מנועים שקטים. אני מאחל לו ולמשפחתו הרבה בריאות ובהצלחה בכל אשר יבחר לאן שיפנו פניו.

איש יקר, איש טוב מגיע לו שדה שלם של אבטיחים.

אני מצטרפת ללאה וחברים אחרים ורוצה להודות לאחמד על השנים הרבות שהשקיע בעבודתו בכולבולית. נוצר קשר טוב איתי ועם רבים אחרים. ההצעות שלו לגבי מה לקנות, מה מומלץ וגם לקבל תפריטים פשוטים לבישול … על כל זה ועוד תודה גדולה!

אני אתגעגע לראות את אחמד אצלנו. אף פעם לא ניהלנו איזו שיחה עמוקה אבל רצף של שנים ושל אינטראקציות קטנות (תמיד התעניינות ״מה נשמע״, תמיד חיוך, תמיד רצון לעזור) נתנו לי תחושה שהוא פשוט איש טוב. אני מאחלת לו כל טוב ומקווה שדרכו תשתלב שוב עם הקיבוץ.

סיפור מקסים ומרגש.

גידי היקר,

תודה על השבחים ועל התקוות שתלית בי. צר לי שאכזבתי אותך ולא עמדתי בהשוואה לגיבור הפנטזיה שלך, אבל מאחר שאנו חיים בעולם האמיתי, אשר בו אנו פועלים על פי נתונים ועובדות ולא יושבים על הגדר מתוך ציפייה לניסים או למשיח (בין שהוא מגיע על דרקון או על חמור), אני שלם עם עמדתי כפי שהבעתי אותה בתגובתי לעיל ובמועצה. ואם כבר בנתונים ועובדות עסקינן: (1) אני לא דובר ההנהלה. אין פונקצייה כזו, ולכל חבר בהנהלה יש קול עצמאי, ברור ומובחן. (2) לא טענתי שהיה "הפסד טכני" או שיש לבטל את המיעוט המתנגד, ההיפך הוא הנכון ואם תקרא את דברי בעיון תראה שאני סבור שיש לקיים דיאלוג דמוקרטי על מנת להגיע להחלטה המקובלת על בסיס רחב ככל האפשר של החברים. אני לא חושב שיש החלטה שתהיה מקובלת על כולם, אבל בהחלט נעשתה עבודה לא מועטה בין שתי ההצבעות, והתקיימו דיונים רבים עם חברים וקבוצות חברים רבים על מנת להבין טוב יותר את הסיבות להתנגדות שלהם ולנסות לתת להן מענה במסגרת חלופת האגודה (שהיא כרגע היחידה שעל הפרק). (3) ודרך אגב, אני לא עוסק כלל ועיקר בפירוק חברות, אלא ההיפך, בהקמה, גידול ופיתוח של חברות, רבות מהן בבעלות קיבוצים.

אני כן מסכים איתך כי יש לקדם את האופצייה שתאפשר למספר רב ביותר של בני משק להקים את ביתם בקיבוץ במחיר הנמוך ביותר. ואני מסכים איתך, לצערי, שחלק גדול מהאנשים בעולם שלנו וכמובן בקיבוץ, מונעים מאינטרסים אישיים, חלקם כספיים וחלקם אחרים, ולא מתוך ראייה חברתית רחבה. דווקא בהקשר זה, חלופת האגודה, לרבות האיזונים המושמצים הכלולים בה, נותנת לדעתי את הפתרון הכי "חברתי". את רעיון הבנייה הרוויה העליתי כבר לפני למעלה משנתיים, ומאז הוא נבחן עוד מספר פעמים. להבנתי, אין לו התכנות בטווח הזמן הקרוב, בוודאי שלא בלוחות הזמנים שהציבה לנו רמ"י. מכל העובדות והניתוחים ששמענו בשנתיים וחצי האחרונות, נראה כי בעת הזו ובנסיבות המיוחדות של גבעת חיים, חלופת האגודה, למרות שהיא רחוקה משלמות, מספקת את הפתרון האפשרי היחיד ולכן אני תומך בה. חשוב להדגיש כי אנחנו לא נדרשים עכשיו לבחור בין חלופת האגודה לבין חלופת המגורים, אלא בין חלופת האגודה לבין השארות ב- 751 אשר משמעותה ככל הנראה ויתור על המשך הבנייה בתקופה הנראית לעין.

ואולי האסימון ימשיך ויירד בדרך התקלקלה ליעדו?

יאיר יקרי.
תמיד הערכתי אותך וגם אהבתיך.
אבל לאור דבריך האחרונים במועצה בחרת בהתייחסותך בנושאי הדמוקרטיה בקיבוצנו ואמרת שהפסד ההצבעה לחלופת האגודה היה טכני בלבד, ובכך, יש לבטל את המעוט המתנגד.
יקרי, נכון שהיו חסרים רק 3 קלות כדי להגיע לרוב המיוחס.
אתה בחרת כמו כל הנהלת הקהילה וצוות השיוך בפסילת 125 המתנגדים.
חטא ההיבריס הוא אבי כל החטאים בכל דמוקרטיה.
עוד הוספת, שביגור נערכו 9 הצבעות לקבלת הפרטה, הפיכה מקיבוץ שיתופי למופרט, רק שכחת לציין, שכל הצבעה נערכה שם מדי חצי שנה לפי תקנון רשם האגודות, ובין הצבעה להצבעה שינו סעיפים רבים.
בסופו של דבר, לאחר שרשם האגודות התערב והוריד את הרוב המיוחס שנדרש, התקבלה החלטה, שבה בעלי הכנסה חיצונית אמורים לשלם מיסי קהילה גבוהים ביותר.
רוצה להגיד – גבעת חיים בחרה לא לשנות דבר, וללכת להצבעה חוזרת תוך זמן קצר.
אתה כעו"ד במשרד עורכי דין לענייני עסקים שעוסקים בפירוק חברות כלכליות פושטות רגל, האם נתת דעתך פעם גם לרגשותיהם של מקימי החברות, שמפסידים את מפעל חייהם, מפני שנפלו קורבן לחובות כלכליים והוכרזו חדלי פירעון?
רוב הקיבוצים הלכו להפרטות כתוצאה מניהול כושל וצבירת חובות ענק. וכל זאת רק כדי לא להסתבך ולהפוך לחדלי פירעון.
חוקי הדמוקרטיה הכתיבו את נושא הרוב המיוחס, וטוב שכך שאלמלא כן זכויות המיעוט היו נרמסות.
הייתה לי ציפייה ממך להיות מוביל לאיחוד אינטרסים וגורם מאחד בקהילה שסועת המחלוקת, אבל אתה בחרת להיות דובר ההנהלה, שמפלגת, פוסלת ודוחה שנויים נדרשים.
כמו בסיפור שלא ניגמר, כשהחזון ניגמר הכל נחרב ונשארים עם הלא כלום, ואתה כמו אוטראו ("גיבור הסיפור נגמר") היית יכול להציל את הממלכה מחורבן.
הפכנו לחברה קפיטליסטית, ונשארנו רק עם אינטרסים אישיים שהקפיטל הוא הערך העליון והיחיד.
האינטרס המידי שיכול לאחד הוא שהדירות יהיו שוות לכל נפש, בשביל זה חייבים לצאת מהקופסה, להגיע למקסימום איחוד האינטרסים. רק כך ייווצר מקום למירב הבנים שחיים בקיבוץ, לבית ולחברות בקיבוץ.
כפי שכבר כתבתי שכונות ד' ו-ה' בעת הזו אינן אופציה.
האופציה היחידה היא בנייה רוויה מידית בשכונה ג'.
כל טוב, גידי.

שכרן כתיר יא ברכה!

אילת, רונן ויתר חברי ההנהלה – אני מצטרף לדבריה של תרצה. גם אני שייך לרוב (לדעתי המכריע) של החברים והחברות שמלאי הערכה על הזמן והאנרגיה שאתם משקיעים מזמנכם הפרטי. למרות חוסר הודאות שכרוכה בתהליך השיוך ובתהליכים אחרים, אתם עושים עבודה נהדרת!

איילת ורונן אני מאד מכבדת ומעריכה אותכם ואת שאר חברי ההנהלה ואת דרך עבודתכם. הייתי רוצה שתמשיכו… אני כפי הנראה מהרוב הדומם שיודע להעריך את הזמן שאתם משקיעים בניהול הקיבוץ. הראיון איתכם נותן לי הזדמנות לחזק לעודד ולשבח אותכם.

האסימון מתחיל לרדת!!!

תודה מורדי, מכבד את נקודת ראותך. להבנתי הסטייה ונטישת ערכים וההסתעבות הפילה הרבה קיבוצים.
אני מזהה בגח"א נוכחותם של הערכים האלו וזה חוסנינו.
שבת שלום

בשיח שפתחה עמליה נחשפים שני דברים עיקריים: קודם כל, שיש כאב רב אבל גם אי הבנה בעטיין של ההחלטות שהתקבלו בקיבוץ לגבי מהלך השיוך. גם הצוות הכי מוכשר לא יכול להביא החשבון ולנסח בתוך הזמן הדי קצר שניתן לו החלטות "נכונות וצודקות" שבסיכום כללי יסבו הכי פחות צער לכול. אבל, כל עוד גבעת חיים מתקיימת כאגודה שיתופית, לא נראה לי שיש החלטות חסרות תקנה. גם אם יש דברים שמעוגנים בחוקי המדינה, עדיין יש דרכים לתקן.
יש גם בעיה בתפיסת הדמוקרטיה – שמעיקרה איננה רק מספר הקולות בהצבעה אלא הצורך שלא לפגוע גם במיעוט. האוקסימורון של עמליה – המיעוט זכה ברוב – כמובן אין לו משמעות. המיעוט רק הצליח לעכב או לעצור את ההחלטה בשל מספר הקולות הגבוה שנדרש לה. לכן יש מקום לשינוי סעיף זה.
על "זכויותיהם" של חברים שהלכו לעולמם כבר כתבתי בעבר. זה ממש מהלך עקום – למנוע ממשפחות החיות בקיבוץ הכנסת בן ממשיך ולאפשר זאת כביכול לאנשים שכבר אינם חיים, ושבניהם בחרו לא להמשיך את דרכם. מנקודת ראות כזו אין שום משמעות ל"יום הקובע".
עקום גם לבקש מחברים – וזו הסיבה שהצבעתי "נמנע" בסעיף זה – להצביע על "כל מיני…", גם אם אלה פורטו בדפים או באתר או בכל מקום אחר מחוץ לדף ההצבעה.

שמוליק
שאפו על האומץ, הכנות והלויאליות לקהילה.

ערכים אלה שאתה מציג, יפהפיים כשלעצמם, הם אלה שקברו את הקיבוץ הישן.
חבל לחזור על אותה טעות פעמיים.

יזהר שלום,
עמדת בהחלט על הנקודות החשובות לטיפול, בעיני, ניסחת זאת במדויק ובכישרון, השתכנעתי.
בהצלחה.