חושבת שגבינת יעקב זה דוקא שוס

מחמם את הלב

כתוב נהדר ועלילה מפתיעה. מאוד אהבתי. כל הכבוד שני!

כל כך יפה כתבת, בועז. היה לך אבא יחיד ומיוחד.
ומשפט שכתבת, שכל כך מזדהה איתו: ״איתך הייתה תחושה שהכל בסדר״. כמה נכון. אבא היה עוגן, היה משען, ותמיד בשקט, בענווה, בגובה עיניים, כמו שכתבת.

ראשית תודה מקרב לב לתניה ולצוותה האדיב והמסור. אך זו גם הזדמנות להצביע על 2 בעיות הקשורות זו בזו. הכולבולית ממוקמת בצומת הכי מרכזית של הקיבוץ, קיימת בעיה תעבורתית לנוסעים ברכב בשני הכיוונים. תאונות ויותר מכך כמעט תאונות כבר קרו שם. כאמור צומת מרכזית שאמורה גם לספק חניה לבאי המקום. ברב שעות היום החניות תפוסות, גם אלה שליד מחסן המשק.
בעוברי בשעות שאין פעילות, אני רואה שגם אז חונים שם לא מעט רכבים, כנראה של דיירי הסביבה, עם בוקר מתווספים אליהם רכבי עובדי הבניין על שתי קומותיו. רק מעט חניות נותרות לצרכני המקום והם רבים מיום ליום.
עד כדי כך תפוס שכבר כמעט איני מגיעה עם רכבי, לא סתם תראוני עושה דרכי הביתה עמוסה שקיות שמשקלן עובר בהרבה את שמאפשר לי גילי…

חותם על כל מילה מהדברים שנכתבו ע״י נמרוד, כל הכבוד!

אני אוהב גם את הנוי, ולא פחות מזה את הנויניקים ! אחד המקומות האחרונים שעוד אפשר לראות מרכז ענף עובד עם חברי קיבוץ ובני נוער. ענף עם ערך חינוכי מוסף.
ומעבר לאסתטיקה, דבר חשוב מאוד כשלעצמו אבל בהחלט תלוי במתבונן (אני לגמרי בצד של ליאור כאן), יש יתרון לשיטת הקיימות בהחזרת מעט חיי בר (פטריות, קיפודים) לקיבוץ – שלא לדבר על הבריאות.

תחנות כוח זיהום סביבתי – נקודות למחשבה נדב דרך
● ישראל זקוקה ל-4 תחנות כוח חדשות עד 2030 ו-13 נוספות עד 2040 כמענה לצריכה הגדלה.
● הקמת תחנות כוח בפריפריה מחייבת השקעה גדולה בקווי הולכה לחיבור התחנות למוקדי הצריכה בארץ.
● לפי החלטת ממשלה 2282 תינתן עדיפות לתחנות שיוקמו בסמוך למוקדי הצריכה – מרכז הארץ וירושלים.
● מיקום תחנת הכוח במרץ נבחר עקב קרבתו למתקן טיהור שפכים וסמיכות לקווי הולכה קיימים.
● תחנת הכוח במרץ אינה מתוכננת לקום מייד כי אם עד שנת 2040.
● השקעה בתחנה מוערכת ב-4.5 מיליארד שקלים. הממשלה מחוץ לתמונה. הנטל על יזמים פרטיים.
● המגזר הפרטי יודע לתכנן ולהקים בצורה טובה ומהירה אך לממשלה סמכות להחליט בסוף מה יוקם והיכן.
● שלבים: יזם צריך לקבל אישור מהממשלה להקמת תחנה. כתנאי עליו להוכיח שיש לו קרקע לתכנן עליה.
● לאחר קבלת האישור ובהנחה שהיזם צלח את שלב ההתנגדויות, מתחיל השלב התכנוני שאורכו כ-4 שנים.
● בתום ההליך התכנוני שר הפנים מגיש את התוכנית לאישור הממשלה. חלק מהתוכניות נדחות בשלב זה.
● עיכובים שמתרחשים בתהליכי התכנון מחייבים מלאי תכנוני של תחנות כוח. לא כל התחנות תוקמנה לבסוף.
● לאחר אישור סופי של התחנה על היזם לרכוש טורבינה, לסגור חוזה לרכישת גז ולהשיג מימון.
● תחנה חדשה יכולה לעבוד גם בסולר אך הוא יקר יותר מזהם יותר ושוחק את אורך החיים של הטורבינה.
● סיבות לעבודה עם סולר: מחסור נקודתי בשעת חירום, תקלה באסדות, השבתה בשל איום בטחוני.
● הקמת מתקני ייצור חשמל סולארי ואגירה בדרום, על פני מאות אלפי דונמים, מתוכננת אף היא למרות
גודל השטחים וההשקעות הגדולות שיידרשו על מנת לחבר את התחנות הסולאריות למוקדי הצריכה בארץ.
זיהום סביבתי
איכות האוויר מושפעת מ-7 מזהמים. המסוכן שביניהם הוא PM2.5 – חלקיקים זעירים שנכנסים לריאות ולכלי הדם. מסת הזיהום של PM2.5 מבוטאת בעזרת מדד ug/m3 – מיקרו-גרם חלקיקים במטר מעוקב. איכות האוויר מבוטאת ע"י מדד AQI – Air Quality Index.

מיקום זיהום PM2.5 (ug/m3) איכות אוויר (AQI) איכות האוויר
15 – 0 50 – 0 טובה
עמק חפר (יום טיפוסי) 20 – 10 70 – 40 מתונה
תחנת כוח בעמק חפר 25 – 14 90 – 45 מקובלת
תל אביב (יום טיפוסי) 30 – 15 100 – 60 בינונית
יום אביך 150 – 50 300 – 150 מאד לא בריאה
טיגון בגז במטבח 200 – 50 400 – 200 זיהום שיא לזמן קצר

תובנות
● מלכתחילה האוויר שלנו לא נקי. אוויר מזוהם מלווה אותנו בשוטף, בחיי היו-יום, גם במטבח.
● תחנת כוח מודרנית המופעלת בגז טבעי מוסיפה זיהום אבל ברמה זניחה.
● עוצמת הזיהום הצפויה מתחנת הכוח בעמק חפר תהיה נמוכה מהזיהום הקיים בשגרה בתל אביב.
● אם גבעות חיים תאשרנה להקים תחנת כוח אין ערובה שזה יקרה. אם כן – התהליך יימשך 10-7 שנים.
היתוך גרעיני
אנרגיה חלופית הוא שם כולל לאנרגיה שמקורה אינו בדלק פוסילי מאובן (פחם, נפט, גז טבעי). בשונה מהמונחים אנרגיה ירוקה או אנרגיה מתחדשת, שמכוונים בעיקר להקטנת זיהום האוויר, הבסיס לחיפוש אנרגיה חלופית הוא החשש מפני התמעטות מקורות האנרגיה הזמינים כיום בעוד שהביקוש העולמי לאנרגיה הולך ומתעצם מדי שנה. הפתרון האולטימטיבי – ייצור אנרגיה באמצעות היתוך גרעיני.
היתוך גרעיני הוא תהליך טבעי, המתרחש בשמש ובכוכבים, שבו אטומי מימן המוחזקים בדחיסות ובטמפרטורה גבוהה, מתנגשים בעוצמה ומתמזגים לאטום הליום תוך פליטת אנרגיה בכמות שמגיעה לפי מיליון ויותר בהשוואה לזו המושגת משריפת דלקים מאובנים.
היתרון המרכזי של שיטה זו הוא ביצירת אנרגיה אין-סופית תוך היעדר פליטות מזהמות וחומרים מסוכנים.
טכנולוגיית ההיתוך נמצאת כיום, גם בישראל, בשלב מעבר ממחקר לפיתוח הנדסי. מדובר בהליך שיבשיל, ככל הנראה, 15 שנים מהיום. ההיתוך יספק גם מענה לטיפול במשבר האקלים שנובע מתנאי מזג אוויר קיצוניים במיוחד: בצורת, גלי חום, שיטפונות וסערות. עד אז ניאלץ להתמודד עם פתרונות כגון תחנות כוח.

נכון מאוד. בעיקר חסר לי לדעת מספר ימים מראש כמה אני אמור לשלם בסוף החודש.

הי ניצן, בטיול רגלי שערכתי הבוקר, נראתה פרצה של טרקטורון בגדר מטע האבוקדו, על כביש היציאה מבית הלוי לקו האופק, סמוך לשער שבאמצע החלקה.
הטלפון שלי 0544337459.

אבל ביקשת דברים קונקרטים. נתתי לך כמה ובחרת להתעלם מהם במקום לשאול ולהבין אותם. האם זו עבודה מאוד יסודית?
בגוש דן מתים מאות אנשים בשנה מזיהום אוויר תחבורתי. האם העובדה שההשפעה של התחנה נמוכה יותר מזה היא סיבה מספקת להתעלם מההשפעות שלה? לעניות דעתי ההשוואה הזו לא רלוונטית. זו לפחות לא ההשוואה שמקובל לעשות כאשר מעריכים השפעות בריאותיות של פרויקטים מזהמים. יש לזה מתודולוגיה.
אם יש לכם דו״ח מומחה על ההשפעות הבריאותיות מדוע אתם לא מפרסמים אותו? והאם למומחה ששכרתם יש תואר כלשהו בבריאות הציבור או פרסומים כלשהם על זיהום אוויר? תסלחי לי אבל זו לא נראית לי כמו התנהלות המבקשת ללמוד ולהבין את הנושא עד הסוף. זו נראית כמו התנהלות המבקשת לשמוע רק את מה שנוח לה ולהתעלם מהשאר.
העובדה ששולם הרבה כסף למומחים לא הופך את חוות הדעת שלהם לאמינה יותר. הרי המומחה הבטחוני הגדיל לעשות וכתב שהקמת התחנה מפחיתה את רמת האיום על האזור… מעניין כמה כסף שילמנו בשביל לקבל חוו״ד כזו בזמן שאנחנו רואים את אורות רבין ואת בז״ן מטווחים. זה פשוט בזבוז כספי ציבור. אני מניח שבכסף הזה כבר היינו יכולים לסלול את כביש מקורות בעצמנו.

רענן,
אתה הרי יודע שההנהלה עושה עבודה מאד יסודית ומשלמת הרבה כסף לאנשי מקצוע מהמעלה הראשונה.
ביחד עם זאת, אני הקטנה שאינני איש מקצוע בתחום הזה, שואלת את AI שאלות ומתיחסת לתשובות כאל אנקדוטות מענינות. לא יותר וגם לא פחות

ענת, אם אלו השאלות שאת שואלת וזו מתודולוגיית הלמידה אז באמת לא צריך מומחים.

כל מה שאמרתי שהסדר שבו אנחנו לומדים את הנושא, הוא ראשית להבין את המשמעות האקולוגית-בריאותית–רגולטורית וכשאלו יהיו מבוררים לעומק, נפנה להשלכות של ההחלטות של הקיבוץ על היחסים עם השכנים.

אז הבנתי נכון. העניין 'ה'קטן', ה'שולי' הזה שהעליתי, אינו קיים כלל בשיקולים שלכם. אמנם נמצא איפשהו ברקע הדברים ה'חשובים יותר' ו'יטופל'בבא העת, אם וכו'.
המסר הזה, גם אם קשה לי לעיכול, לפחות נאמר וברור כעת.

שאלתי את החכם באדם AI, על רמת הזיהום של התחנה לעומת הזיהום לאדם הרגיל שחי בתל אביב והרי התשובה: אם משווים את איכות האוויר שאדם נושם: החיים ברדיוס של 1.5 ק"מ מתחנת כוח מודרנית המופעלת בגז טבעי (עם מערכות סינון מתקדמות) נחשבים לרוב לנקיים יותר מאשר מגורים בלב תל אביב. הסיבה אינה שהתחנה אינה מזהמת, אלא שהזיהום שלה "מדולל" הרבה יותר טוב באטמוספירה לעומת הזיהום התחבורתי שנשאר צמוד למדרכה.

השלב הראשון, לדעתי, בהחלטה על המיזם המדובר הוא להסכים בינינו, אם למרות הפגיעה המינימאלית, בעיני, באיכות הסביבה, אנחנו הולכים על המיזם הזה, שעשוי לשדרג לנו בצורה משמעותית את איכות החיים כאן . אם נהיה משןכנעים שסה המצב, נוכל להתפנות לטפל ביחסים עם השכנים.
היחסים הללו, מבחינתי, לא עומדים בראש סדר העדיפויות.
אנחנו בהנהלה, בהחלט לוקחים בחשבון את הסוגיה הזאת ונתייחס אליה אחרי שניישב בינינו את הקונפליקטים

מתנצלת על שיכחה ומזכירה כעת: 'לגעת בחיות', האורווה שהתחדשה והגלריה לאמנות. עוד 3 מקומות עם קסם מיוחד שתושבי העמק יימנעו מהם כנראה מתוך רגשות כעס ואיבה.
כמצורעים נהיה.

שלום ענת,
קודם כל אני לא יכול להתייחס לחוו״ד רפואית שאתם קיבלתם ואני לא ראיתי אותה. אם תשתפו אותה אוכל להתייחס אליה ספציפית. אז בינתיים אתייחס בקצרה (כי תגובות בעלון האינטרנטי הן לא המדיום האידיאלי לדיון) לכמה נקודות לדוגמה:
1. יש התייחסות רק לחלק קטן מהמזהמים הנפלטים מהתחנה. אין התייחסות כלל למזהמים שניוניים ואין התייחסות כלל לגזי חממה (שהם המרכיב המזיק ביותר). כמו כן ההתייחסות היא רק לחלק קטן מהתוצאים הרפואיים הרלוונטיים.
2. אין התייחסות כלל לתקלות ולעבודה של התחנה בסולר.
3. גם אם נתעלם מכל אלו, ונתייחס רק לנתון (הלא ממש רלוונטי) בכמה עולה ריכוז מזהם מסוים כתוצאה מתוספת התחנה – הרי שהחישוב עליו את מסתמכת בוצע בצורה לא נכונה. אם תרצי אסביר בפירוט למה. זה לא מפתיע מכיוון שכל מטרת הדו״ח של אבי מושל היא להראות שאין חריגה מערכי סביבה ולא להוות בסיס להערכת השפעות בריאותיות.
4. הנזקים מהתחנה מוערכים במאות מיליוני ש״ח בשנה. אם תרצי אראה לך תחשיב קונקרטי שעשיתי. שוב – את מוזמנת. אי אפשר לפצות על נזקים כאלו עם רווחים של כמה מיליונים – זה פשוט לא עובד מספרית.
שבת שלום
רענן

שלום רענן ידידי
רצוי שעבור הציבור וגם עבורי, תצביע באופן ספציפי, על הנקודות שבהן טעיתי לדעתך.
היום, כשקראתי את חוות הדעת הרפואית ואת זאת של המומחים לבדיקת הקרקע, דעתי מתחזקת שיש לבדוק ברצינות את ההצעה הזאת, ויותר מזה: כרגע אני משוכנעת שטוב תעשה גבעת חחיים אם אם תשקול בחיוב לקחת את המיזם הזה