יום ראשון, תחילת השבוע, שעה 15:56. בבניין המזכירות אותו ציפיתי למצוא ריק למדי, הפעילות רוחשת – בחדר אחד מעיינים חברי קיבוץ בהסכם המוצע עם חברת הגז, בחדר אחר יו"ר הקהילה ומנהל הקהילה בשיחה צפופה, גם אחותי מפתיעה ומגיחה מחדרה, בקיצור – עובדים.

שקד אביב, מנהל הקהילה, מסיים את השיחה שלו, ממהר למטבח ואני מאפשר לו בדיוק 20 שניות של לגימת מים, לפני שאנחנו מתיישבים לשיחה.

כמה חודשים לאחר שנכנס בסערה (לא באשמתו) לתפקידו, אני שואל מה שלומו.

"רוב הזמן טוב", הוא אומר. "רוב הדברים בשליטה ויש גם כאלה שפחות. זה נובע מכך שהתפקיד הזה של מנהל הקהילה דורש החלטות כל הזמן. חלקן מבוססות ידע ובחלק שאין לי ידע, אני משתדל מאוד שלא להחליט מהבטן. לא פעם פשוט אין זמן וחייבים להחליט וכן, לעיתים גם מתרחשות טעויות בגלל זה".

מה למשל?, אני תוהה. יש לו דוגמה. "נושא גדול שמעסיק אותי מאוד, הוא מצוקת הדיור בקיבוץ. לקח לי מעל חודש להבין את גודל העניין ובחודש הזה קיבלתי כמה החלטות, שיתכן כי חלק מהן היו שגויות", יאללה אם התחלנו עם טעויות, אולי נצלול קצת עמוק יותר – אני שואל אם גם "כביש מקורות" שייך לנושא הטעויות.

"הנושא הזה דווקא לא חונה אצלי", הוא אומר ואני שואל – אז אצל מי כן? "מי שטיפל בזה היה יוני, קודמי בתפקיד ומכיוון שמדובר בפרוייקט תשתית בסדר גודל כזה ואני לא שוחה בענייני תשתית, הוחלט כי סיזל יטפל בו. אני מסכים כי מדובר בפרוייקט כשלוני, אבל כשלון שהוא לא רק שלנו".

יש משהו שהוא "לא שלנו" בקיבוץ? אני תוהה. כאן כבר מגיע הסבר ארוך יותר. "הכל שלנו ואנו אמורים להיות מסוגלים להרים כל פרויקט בצורה טובה. עם זאת, מקורות שכרו קבלן לפרויקט והוא שכר קבלן משנה שגם הוא לקח קבלן משנה ומה שאף אחד מהם לא לקח זו האחריות. תוך כדי התהליך התחלף מנהל קהילה ובמקביל כמו תמיד היו בעיות כגון ימי גשם, חגים ועיכובים אחרים וכך נוצר עיכוב גדול בפרויקט שאמור היה כבר להסתיים. גם דברים שבוצעו, כמו הנחת צינור של מקורות, התבררו כטעות במיקום והם נאלצו לחפור שוב על-מנת להניח את הצינור במקום הנכון".

מהדוגמה של "כביש מקורות" אנחנו חוזרים לדבר קצת על אחד הנושאים המרכזיים מהראיון הקודם שעשיתי איתו – האם ניתן עדיין לנהל את גח"א?

"מלווה אותי בעבודה יובל שגיא, המייעץ לבעלי תפקידים בקיבוצים. הוא ואני דיברנו על כך שבקיבוץ אתה מנהל תהליכים לפי כללי הקיבוץ המתחדשים מעת לעת. אני שמח מאוד שכאן בגח"א אנחנו לא קופאים על השמרים, מערערים ומהרהרים על גבולות הגזרה ועל התהליכים המתנהלים בתוכם. לתפיסתי, זה תפקיד מנהל הקהילה – לנהל ולהוביל את התהליכים הללו".

טוב נו, איך אפשר "תהליכים" בלי קצת גז? ההצבעה בגבעת חיים מאוחד מתקיימת בשבוע בו אנו מנהלים את הראיון הזה, כך שסביר כי בעת קריאת שורות אלו, אתם כבר יודעים מה הוחלט שם. אבל עזבו אתכם מהמאוחד – מה קורה ובעיקר מה יקרה באיחוד אחרי ההצבעה ותוצאותיה?

"קשה לדעת ואני לא מתיימר לדעת מה יהיה כאן בעקבות ההצבעה", אומר שקד. "אני מזכיר לך בשלוף שהיו פה סערות כגון המעילה ובחירת מנהל הקהילה והנה, עבר פרק זמן והסערות שככו. מצד שני, נושא פרוייקט הגז הוא שונה מהותית, בעיקר בשל העובדה שהוא נוגע גם לרבים אחרים בעמק חפר מחוץ לגבעת חיים איחוד. יש קיבוצים שכנים שלנו שמתנגדים מאוד ויש את המועצה שמתנגדת. אני גם רוצה להזכיר כי גם בפרשת המעילה וגם בנושא בחירת מנהל קהילה, הרי שלאחר החלטה, הושג רוב לקיום דיון נוסף ואכן התקיים דיון נוסף, כך שייתכן שכל החלטה שתתקבל כאן בנושא הגז אינה סוף פסוק".

אנחנו מדברים על כך שאכן מדובר בנושא בעל השלכות נרחבות בכל הרמות ובכל הכיוונים וכל החלטה שלא תתקבל, תהווה אתגר פנימי וחיצוני. אז הוא מזכיר שוב אתגר שעומד וניצב על שולחנו ומול עיניו.

"מצוקת הדיור כאן גדולה. אנחנו נמצאים כל העת בחוסר ולכן צריכים להקפיד על הכללים בתחום הזה. אחוז גדול מאוד מסדר היום שלי מוקדש למציאת פתרונות דיור וכך, למשל, עסקנו בשבועות האחרונים במשפחות שלא מאכלסות את ביתן בשכונה ג' ומשכירות אותו וההנהלה אישרה להן חופשה מיוחדת. הגבלנו את שכר הדירה שניתן לגבות בשכונה זו לסכומים של בתים עם קומה אחת וכאלו עם שתי קומות. ההשכרה תתבצע לפי סדר התור בגח"א. כמו כן, הגבלנו את זמן ההשכרה לשלוש שנים, מתוך כוונה אמיתית שאותן משפחות יחזרו להתגורר בבית שבנו בקיבוץ. במקביל יש כוונה להאיץ את תהליך התב"ע של הקיבוץ במטרה להגיע ל-550 יחידות דיור. אני מזכיר לכולם שתהליך כזה יביא לשינוי התפיסה של תכנון הדיור בקיבוץ, במובן של בנייה רוויה יותר ובנייה לגובה ואין לי ספק שזכות הקיום של גח"א תלויה בבנייה והתפתחות שיתנו מענה לרצון הגובר לגור פה".

בין כל הנושאים הללו, אני שומע ממנו על הרגעים הקטנים בעבודה שלו, שגורמים לי לחשוב בפעם האלף – מי נכנס בעיניים פקוחות לג'וב כזה?

"כן, יש רגעים שנשרפים הפיוזים", הוא מודה בחיוך. "אבל יש ביומיום פתאום רגעים שאני מצליח לעשות פה משהו ומקבל פידבק חיובי או תודות מחברי קיבוץ ורק בשביל המילים הטובות האלה המעידות כי עשיתי משהו חיובי עבור מישהו – רק בשביל זה הכל שווה. לא הרבה זמן אחרי שנכנסתי לתפקיד כבר הגיעה מלחמה שמצאה פה גם ראש צח"י חדש ואני רוצה להגיד כל הכבוד לגיא קריאו שניהל יחד עם סיזל ואיתי את מצב החירום, בכל מקום והזדמנות בדקנו איך אנחנו אומרים כן במקום לא, החל במערכת החינוך וכלה בתוספת ממ"דים וצריך לומר כל הכבוד לקודמינו שהשקיעו בבניית ממ"דים במבני החינוך. המשמעת של תושבי וחברי הקיבוץ אפשרה פתיחה של חדרוכל, כלבולית ובריכה וזה לא מובן מאליו".

עוד מילים טובות לסיום? בטח. "חשוב לי לציין את מנהלי הענפים. הם מסורים, מחפשים כל הזמן איך לשפר מהכי גדול ועד לעניינים הקטנים. הם מאפשרים למנהל קהילה חצי-חדש לישון בשקט בידיעה כי הדברים מוחזקים היטב. ברור שתמיד יש מה לשפר, אבל אלה החיים האמיתיים והם טובים כאן".