מישהו סיפר לי על ספר שירה בחרוזים לילדים שכתב חבר גח"א. לא ראיתי או שמעתי על מישהו כזה עד כה, עד שגיליתי שהכותב הוא גדי גבר, מיודענו. זה גדי מהסיפור שאולי מוכר כאן, על נערה ששלחה חבילה לחייל שלא הכירה במלחמת יום-הכיפורים. החבילה הגיעה לגדי והנערה היא טובה, כיום אשתו, בעקבות הקשר שנוצר דרך החבילה […]

המבוגרים בינינו עוד זוכרים את הגיוסים להובלות חבילות החציר מהשדה למתבן. היו מגויסים שיצאו לשדה עם המשאיות ועגלות רתומות לטרקטורים כדי להעמיס את החבילות והיו שחיכו כדי לפרוק את החבילות ולסדרן, לעיתים בשבע קומות, עד לגג המתבן. מה קרה שהחבילות נעלמו? היום חבילת חציר או קש שוקלת טון ומי שמשנע אותה הוא מי שמפעיל ציוד […]

לפני כשש שנים הציע בן דודי מצד אבי להניח "אבני נגף" בפתח הבית בו גרה משפחת ישראל בברלין. משם החל המסע שלנו להתגלגל עד לביקור המשפחה בברלין. ההגדרה המילונית בעברית של "אבן נגף" –  "אבן העומדת למכשול בדרך". לא ידוע לי איך התגלגל הכינוי "אבן נגף" להנצחה של האבנים המוזהבות בברלין אבל הוא בהחלט מעניין […]

בשנים האחרונות התווספו לי הרבה חברים חדשים שאני לא מכירה והם לא מכירים אותי. אם זה לא ברור, אסביר בשמחה – אני מתנדבת בארכיון ומקלידה ספרי זכרון של חברים מהעבר, מה שנותן לי את האפשרות להתוודע לאנשים מרתקים שלא הכרתי. בין השאר פגשתי את הנופלים: עופר פניגר, דותן כהן, איתמר ברונר ואת החברים הוותיקים – […]

שאלה ממערכת העלון: הי אתן/ם, השרועים על הספה מול נטפליקס, לוגמים ויסקי לעת ערב – יש לכם אידיאולוגיה? ואם יש, האם היא כזו שתביא אתכם לעזוב את המשפחה וללכת למקום אחר? אתם לא תאמינו, אבל יש פה אנשים שענו "כן" לשאלות הללו. ענו ועשו. זה קרה בקיבוץ גבעת חיים בשנת 1951. אני מניח שכיום קשה […]

"איך היה המסע לפולין?"  כך נשאלנו תכופות, חבריי ואני, מאז שחזרנו מהמסע (1/10 – 23/9). בכל פעם מחדש שהופנתה אלי השאלה, עצרתי לרגע, מעט מבולבל ולא בטוח בנוגע לתשובה. איך אפשר לסכם את כל מה שחווינו בכמה מילים? הרי זה לא היה עוד איזה טיול או חופשה, היינו במסע דרך ההיסטוריה ופסענו בשבילי הזכרון וההנצחה.   […]

כשהחל להתפתח רעיון הארכיון הקיבוצי, עלה גם העניין בראיונות עם חברים ותיקים אודות עברם האישי, המשפחתי, הקיבוצי והלאומי. בגבעת-חיים איחוד התמסד הארכיון מאוחר יחסית כשפינדה וזאבה הספיקו לראיין מעט חברים, בעיקר על אירועים וציוני דרך. כשהוקם מבנה המנהלה, הוקצה בו מקום לארכיון ודינה (שפריר) ורטהיימר החלה בתהליך מסודר של ראיונות אישיים עם חברי הקיבוץ. עזרה […]

רציתי לכתוב על מלחמת יום הכיפורים, אבל אחרי 7 באוקטובר, הכל התחרבש. מזמן כתבתי סיפור אלגורי בשם "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי", בו הגורל הוא המוטו המרכזי. היה  שמח גם אחרי שנולדתי, בשנות השבעים, כשהגיעו ילדי וילדות הפרחים לגבעה, לתפוס את בנות ובני האלים. היה פה סקס, סמים ורוקנרול. המתנדבות פשטו חזיות ורחצו עירומות […]

הפעם לא מדובר בספורט, לימודים, טיולים לחו"ל או עיסוק במקצוע חדש, אלא בהעלאת זכרונות. אני רוצה להשאיר לעצמי, לילדיי, לנכדיי תיעוד של סיפורי חיי. לא תיעוד ביוגרפי המסכם את כל חיי, לא כסיכום אלא דרך שתהיה קליטה ומעניינת ושתהיה להם הסבלנות לקרוא. בתיעוד ביוגרפי אני עלול לפספס סיפורים מעניינים וחשובים העלולים להישכח במשך השנים. אנחנו […]

מערכת העלון ביקשה ממני לכתוב משהו על "חותמת עגולה", הספר שכתבתי ויצא לאור לא מכבר ואני מכבד את רצונה. אני כותב סיפורים קצרים כבר יותר מ-50 שנים ורק לא מכבר עלה בדעתי לכנס עשרה סיפורים לספר. שאר הספרים הלכו לאיבוד במשך השנים, מכיוון שלא היו אז מחשבים אישיים והסיפורים נכתבו בכתב יד. עשרת הסיפורים הכלולים […]

  עד כמה חשוב, לדעתכם, שיהיה לנו מרכז מורשת היסטורי אשר ילמד את ילדינו ונכדינו על ההיסטוריה של הקיבוץ ועל השורשים שלנו? מי זוכר את מוזיאון "הנקודה" שהיה פה ולא השכלנו לשמור עליו? האם לא ראוי לשמר 70 שנים של היסטוריה?   מי ילמד את ילדינו איך נראתה מנשקה? ואיך נראה הקיבוץ פעם? מי היו […]

ביקשתי מאמנון יגודה (67) לראיין אותו על מלחמת יום הכיפורים במסגרתה לחם בקרב עמק הבכא. הוא ביקש קצת זמן לחשוב ואז שלח אלי את סיפורו. כשקראתי, כמו תמיד כשאני קורא עדות מהקרב ההוא, צפו מולי השורות המצמררות של אלפרד טניסון: "תותח מימינם ,תותח משמאלם, תותח למולם / ברק ורעם / סופה של גפרית ואש וזעם / […]

בעלון חודש יוני חזרתי עם לוחמים מהקיבוץ 53 שנים אחורה, אל מלחמת ששת הימים. במפורש או שלא, כולם התייחסו לאותה מלחמה כאל "טיול". בגליון אוקטובר אני חוזר איתם 47 שנים אחורה, אל סופו הרע והמר של הטיול   גיורא ידיד רוחות סתיו קרירות עוטפות אותי על המרפסת של חיה וגיורא ידיד והגולדסטאר שחיה מעבירה לי למרפסת […]

לאחרונה נשמעים יותר ויותר קולות המבכים את היעדר תהליך הקליטה המסודר בגח"א של המאה ה-21. מערכת העלון מרימה את הכפפה ומספקת כלי חשוב לנקלטים חדשים וגם וותיקים: שיעור ראשון בהכרת המקום בו אתם חיים גבעת חיים איחוד שוכנת על  שתי גבעות: זו של מגדל המים וזו של בריכת השחייה. חברי כפר סאלד אשר הגיעו לכאן […]

את גדעון (גידי) שקדי מכירים כולנו, בעיקר בשל התייצבותו בחזית מאבקים רבים על פני הקיבוץ בשנים האחרונות. אבל מעטים יודעים כי היו ימים, ובעיקר לילה מסויים אחד, בהם נלחם מלחמות מסוג אחר. לרגל יום הזכרון ויום העצמאות תש"פ, החזיר אותו הצוות למשימות מיוחדות של העלון, אל הלילה בו הרווה בדמו את אדמת הבקעה וזכה לעיטור […]

לאורך השנים הגיעו לכאן אנשים מכל רחבי העולם: תלמידי אולפן, מתנדבים, משתלמים, עוברי אורח וציפורי נוד שנחתו באקראי. לרבים מהם הפכה שהייתם בארץ ובקיבוץ לחוויה מכוננת שהשפיעה על חייהם, על התנהגותם ועל ראייתם את סביבתם ואת העולם כשחלקם ממשיכים לשמור על קשר אישי שלעולם לא נס לחו ולא פג תוקפו. לפני מספר חודשים יצא לאור […]

*אסף שרי, בנם של סימה ואליהו ז"ל, עזב את הקבוץ לפני 30 שנים, אבל זוכר הכל. פעם, אי שם בעברי הקסום בעמק חפר הבתולי וירוק העד, העטוף וחבוק פרדסי הדרים רחבי ידיים הפונים לכל רוחות השמיים ומרוצפים בחלקות מיושרות, ביקרתי לי כהרגלי בכרך האזורי הנעים והשוקק – חדרה. אהבתי מאוד את עיר המחוז שלנו, את […]

נסיבות ובעיקר תאריך פתיחתו של "המועדון הסגול" לוטות בערפילי הזמן, האלכוהול וחומרים אחרים. מתחקיר מעמיק שהתבצע בחודשים האחרונים, מדובר כנראה בתחילת שנות השמונים ולכן, כאשר אנו עומדים לציין ארבעה עשורי פעילות לעלייתו, נפילתו ותחייתו של "הסגול", הזמנו את מי שגדל שם לתאר איך רעדו הקירות וקיפצו הלבבות   סגול עמוק (Deep Purple) כבר בטיולית שלוקחת […]

 כתב: נחמיה גינזבורג, 19 בנובמבר 1969, הקלידה מרים ארזי [נחמיה, אביה של חנהל'ה פרנקל (אישתו של אבי פרנקל)] במועצה החלטנו לגשת להזמנת תכנית-אב מורחבת לישובנו. כבר מזמן היה לי הרושם, שהתרגלנו לתת לבעיות בוערות פתרונות מקוטעים ומאולתרים, ואיננו רואים באיזו מידה עלולים אלו לסבך אותנו בעתיד. כאשר עליתי ארצה והניסיון בבנין הישוב הקיבוצי עדיין מצומצם […]

גלעד, ספר על עצמך לטובת הדור הצעיר… אני בן של מייסדי קיבוץ גבעת חיים. ההורים שלי הגיעו לכאן בשנות ה-20 של המאה ה-20 מבֵּסָרַבְּיָה, שטח שהיה שייך אז לרומניה, סופח לברית המועצות במלחמת העולם השנייה והיום בשליטת מולדובה. הם היו שם בהכשרה לפני עליה ארצה, ובישראל התיישבו תחילה במחנה "בת גלים" ומשם עברו לחדרה, שם […]

לקראת יום השואה: סיפור אביו של אודי ארבל מקורותיו בשואה, כפי שסיפר לבני, אחיו של אודי ארבל. ערך: שלמה כהן.   טולק ארבוס היה בן שמונה כאשר משפחתו גורשה לגטו, ובגיל 11 כאשר הגטו חוסל, הוא ברח לוורשה. בגיל 13 כבר לחם כרץ בשורות המחתרת הפולנית במרד הפולני בוורשה. "אירועים אלה, שעליהם אני עומד לספר, […]

כתבה מרים לביא במסגרת סדנת כתיבה של איטו אבירם בקדימה (הסיפור פורסם באתר של אבירם). בסוף השיעור האחרון, הייתי רץ לכיוון התחנה כדי לעלות על האוטובוס, שם הייתי זוחל מתחת למושבים כדי לחלץ מטבע או שניים שבטעות או במזל נפלו מהכיסים של הנוסעים. אחר כך הייתי יורד בתחנה ליד המכולת וקונה לי לימונדה תוססת. הייתי […]

הייתי מ"מ בן 31 בזמן המלחמה. המשימות שקיבלנו התרכזו בטול כרם ושכם. באופן יחסי לזירות כמו גבעת התחמושת או גבול הצפון סיימנו מהר את המלחמה ולכן עברנו לפעילות בתוך האוכלוסייה האזרחית. למשל, כשנכנסנו לטול כרם הופתענו לראות בית ספר בשם "כדורי". מסתבר שתורם יהודי סייע להקים שני בתי ספר חקלאיים בשם זה. האחד, המוכר לנו […]