מישהו סיפר לי על ספר שירה בחרוזים לילדים שכתב חבר גח"א. לא ראיתי או שמעתי על מישהו כזה עד כה, עד שגיליתי שהכותב הוא גדי גבר, מיודענו. זה גדי מהסיפור שאולי מוכר כאן, על נערה ששלחה חבילה לחייל שלא הכירה במלחמת יום-הכיפורים. החבילה הגיעה לגדי והנערה היא טובה, כיום אשתו, בעקבות הקשר שנוצר דרך החבילה שהביא אותם מתחת לחופה.

לטובה ולגדי יש בת בכורה, שימרית, העוסקת באדריכלות במשרד אדריכלות בבנימינה ושני בנים – מעוז, שחקן הכדורמים בעבר, כיום מורה לספורט ומאמן כושר ותובל, כדורגלן העבר שהפך לאברך (אולי בהשראת גדי ?) וגר בירושלים. יש להם שמונה נכדים ושניים מהם בקיבוץ. גדי שנולד בכפר בילו לאבא לוחם בצבא האדום ואמא מרומניה, הוא נצר למשפחה מורחבת מהעלייה השלישית, ממייסדי המושב (1932) אולם הוריו הגיעו למושב דרך קפריסין רק ב-1949.

בסוף שנות ה-70 הייתה תנועה של צעירים לקיבוצים וטובה וגדי כבוגרי הנוער-העובד, אמרו לעצמם שכדאי לנסות. הם הגיעו לרגבים ואחרי שנתיים שם החל גדי לרכז את הרפת, היות ולדבריו "הייתי מוטרף על הענף הזה כילד מכפר-בילו שם ראיתי והרחתי לראשונה רפת בוצית של קרוביי". ברגבים הוא יזם והקים מכון-חליבה גדול. "אחרי ריכוז הרפת ברגבים כיהנתי שם כמזכיר (1988). בעזרת יועצים ארגוניים במקביל לכמה מזכירים נוספים בתנועה הקיבוצית קידמתי את מגמת ההפרטה כי לדעתי, לא הייתה ברירה אחרת, אולם נוצרה בקיבוץ התנגדות להצעות ולמהלך, מה שהעלה גם מתח רב ולחצים שבסופם עברנו לגבעת-חיים איחוד בנחיתה ישירה לניהול הרפת".  

לדבריו, רגבים לא המשיכו את המהלך אך לאחר כמה שנים, נאלצו לבצע שינוי רדיקלי בהשוואה להצעות שהוא הוביל. במקביל לריכוז הרפת ברגבים החל גדי קורס רכזי-תרבות ונכנס חזק לענייני התרבות של רגבים, שכללו אז ערבי-שבת עם הופעות, שירה, מחול ומערכונים שהוא היה בין כותביהם.

"הערבים האלה נקראו 'בייגלה, תה וסימפטיה'. הייתי עולה לבמה, מראיין אנשים מעניינים מהקיבוץ ומבחוץ ואירחתי בעיקר אמנים חובבים. בכל ערב כזה כתבתי והקראתי מקאמה (מעין סיכום היתולי של השבוע בארץ, באזור ובקיבוץ). במקביל ריכזתי גרעין נח"ל בו היה נער פעלתן ומוכשר, אותו זכיתי להעלות לראשונה להופעות על במת הקיבוץ. עד היום, ליאור אשכנזי, אותו נער שהגיע רחוק, זוכר לי חסד נעורים".

בלימודי כתיבה ספרותית בבית-אריאלה בתל-אביב, הייתה לו מורה ומנטורית מוכרת – נורית זרחי, לזכותה הוא זוקף את התפתחותו בתחום, כשאמרה לו בנוכחות כולם: "יש לך את זה אתה חייב להעיז ולכתוב על מה שעולה לך בראש". כך גם הגיע לפרסם מדי פעם, במשך שנה, שירים מלווים באיור במדור שירי הילדים של ידיעות אחרונות שתפסו לעיתים דף כמעט שלם.

ב-1997 עבר גדי לעבוד במרכז המזון של "אמבר" בכפר יחזקאל בעמק יזרעאל ושם הציע לו אחד המנהלים לאמץ את ספר שירי הילדים הראשון שכתב ("סודות מעונת הגולות", בהוצאת רשפים) שיצא לאור במהדורה מהודרת וצבעונית בשיתוף "אמבר" עם מחלבות "שטראוס" ועל חשבונם. הספר חולק כשי בתוך תיק מהודר לכל משתתפי כנס הרפת השנתי.

בכנס השתתפו מלבד רפתני ישראל, גם אנשי חברות התערובת וחוקרי ענף הרפת במכון וולקני ובפקולטה לחקלאות שברחובות וכך, שני ספרי ילדים שכתב בתקופות שונות, חולקו בכ-2,000 עותקים. למרות ששמו רשום על הכריכה, איש מבאי הכנסים מלבד חבריו לעבודה, לא זיהו את גדי ככותב הספרים למרות שהשתתף בכנס.

הספר האחרון "הירגזי קיבל צהוב" באיורו של עזי בנימין, יוצא לאור בימים אלה בהוצאת "ניב" ויופץ במדיות השונות. בספרים הקודמים לא היה צורך לדאוג לכך, אך הפעם הפצתו של הספר כרוכה בפרסום ומכירה.

שמו של הספר החדש "הירגזי קיבל צהוב" נבחר על רקע היותו של גדי שחקן וקפטן קבוצת נוער במכבי שעריים ששיחק בליגת הנוער הגבוהה, בין היתר נגד כוכבי העבר מוכרים בכדורגל הישראלי. למרות זאת תוכנו אינו קשור למשחק הכדורגל פרט לנגיעה קלה בשיר הנושא את שם הספר (כי בלם מוצהב לעיתים קרובות). קריירת הכדורגל של גדי תמה עם גיוסו והצבתו באוגדת סיני בתעלת סואץ למשך תקופות ארוכות.

בספר מופיעים שירים עם מוסר-השכל ומסרים של "ואהבת לרעך כמוך" ואחרים בהאנשה ובהומור מושחז. גדי מקווה שגננות ומורות בקיבוץ ומחוצה לו, ירכשו את הספר שתוכנו יכול להוביל לשיחות והפעלות חברתיות על בסיס השירים.

בנוסף להיותו מדביר מזיקים ולוכד נחשים מדופלם, עוסק גדי מאז 1998 גם בלימודי קבלה. זה החל כשהלך ללמוד רפואה אלטרנטיבית ושם עלה נושא הקבלה, שהפך למרכזי בחייו, תוך לימוד התחום באופן יומיומי.

כהשלמה הוא מתייצב בבית-הכנסת באליכין מדי בוקר ומשמש שם לעיתים כחזן ושליח-ציבור המוביל את התפילות בבית הכנסת. בשכונה בה גדל ברחובות היווה בית-הכנסת בשבתות מרכז החיים החברתיים גם של חילונים ומסורתיים, שדילגו משם אל מגרשי הכדורגל כשחקנים וכצופים.

בעבר הלא רחוק העביר גדי שיעורים בקבלה לקבוצות, בין השאר בחממה בעין-שמר ובמקומות וישובים אחרים. "החוכמה היהודית שנתפסת לעיתים כמושג היסטורי ארכאי שאבה אותי ואת הלומדים דרך סודותיה והנסתר שבה ללא קשר לדת, הניצוץ הזה נמצא אצל כל אחד".

לשאלה אם הוא מקבל משוב מהנכדים על ספריו, אומר גדי שחלקם פחות בקטע של קריאת ספרים, אבל אוהבים לכתוב סיפורים ועושים זאת עם מוטיבציה, תוך הקראת יצירותיהם בתוך המשפחה. חלקם האחר מאזינים לקריאתו של גדי מספריו לעיתים אפילו בהתלהבות (למרות שלא יסכים לדלג אפילו על שיר אחד). גדי מציע לציבור ההורים והגננות ואף לילדים להיעזר בספרו כדי לשוחח על מצבים העולים בעולם הילדים, בחברה, במשחק ולעיתים גם במציאת פתרונות למחלוקות.

את הספר ניתן לרכוש גם ישירות מגדי בטלפון או בואטסאפ 0544-637012.

אִם יֵשׁ לִפְעָמִים

בֵּינֵינוּ

וִכּוּחַ

אוֹ חָלִילָה

מְרִיבָה,

כְּדַאי לְרֶגַע

לָנוּחַ

וְאָז לְחַפֵּשׂ

קִירְבָה…

כְּדֵי שֶׁהַכֹּל יִשָּׁכַח

וְנִלְמַד כֵּיצַד

לְהָנִיחַ כָּל מְרִיבָה

בַּצַּד.

( המשך בספר… )

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896