גרי בר שלום (סבא של שרון בר שלום) היה מראשוני גבעת חיים. הוא היה טרקטוריסט, וגויס בין הראשונים להגנה. עשר שנים פעל בתפקידים שונים של פיקוד והדרכה בהגנה, ובשנת 1947 נשלח לצ'כיה, במסגרת פעילי ההגנה שעסקו ב"בריחה", ארגון הנוער היהודי לקראת עליה והגנה. בפרוץ מלחמת השחרור גם עסק ברכישת נשק. גרי, כמו רבים מיוצאי צ'כיה היה אוסף בולים נלהב. אגב, בגבעת חיים היו חברים רבים (רובם יוצאי צ'כיה) שעסקו כתחביב באיסוף בולים. זכורני אוסף הבולים של ברגרל ברגשטיין, ואוסף בולי הסוסים של משה דיג ועוד. מי שיודע פרטים על אוספי הבולים הנ"ל מוזמן להתקשר לארכיון (מרים ארזי).

מתוך סיפוריו של גרי: "בין השליחים מהארץ היה גם ידידי הנס ליכטוויץ (ד"ר אורי נאור) שעסק בהסברה והתמנה לנספח עיתונות בשגרירות ישראל בפרג. הנס היה כמוני, בולאי מטורף. בולאות הייתה אחד התחביבים הנפוצים ביותר בין הצ'כים. בימים ההם השתמשו בצ'כיה במכונה להדפסת בולים שמשום מה לא דייקה בשורה התחתונה של גיליון הבולים. לכן, החליטו להשאיר אותו ריק, ומאוחר יותר החליטו להדפיס עליו דברי הסבר על אותו הבול. כך יכלו הבולאים לחגוג! בול עם שובל היה רצוי יותר, ויקר יותר. ופינת גיליון עם ארבעה בולים היו למצרך מבוקש. הצ'כים לא הסתפקו בכך אלא הנהיגו, שלכבוד הוצאת בול חדש או סדרה חדשה, הדפיסו גם מעטפה מהודרת ובחותמת מיוחדת שבה צוין יום הופעת הבול. והיו גם סיבות מיוחדות לחותמת אדומה או לחותמת זהב. כל הדברים האלו הכניסו לדואר הצ'כי סכומים לא מבוטלים. לכן גם הקימו בכל סניף דואר אשנב לבולאיים.
בתחילת שנת 1948 הגיע לפרג, בין יתר העסקנים, דוד רמז, אחד האישים המרכזיים של מפא"י. הנס ואני "הרחנו" שעומדת לקום מדינה, והחלטנו לסחוב את רמז זה לאשנב בולאים, ולהראות לו כיצד מוציאים כסף מכיסי האנשים.
כאשר קמה המדינה והרכיבו את הממשלה הראשונה, מונה דוד רמז לשר התחבורה הראשון והדואר השתייך למשרדו.
כשהגיעו אלינו לפרג בולי ישראל הראשונים, בולים עם שובל הסבר, עם מעטפת היום הראשון וחותמת מיוחדת ליום זה, פרצנו, הנס ואני בצחוק רם! היה זה העתק מדויק משרות הדואר הצ'כי. ואני נושא חלקית באשמה זו. אין עוד ארץ בעולם שבה מוציאה הממשלה מעטפות יום ראשון כמו אצלנו, בהעתק מן הצ'כים.