ראשית, אבקש לציין שהטקסט נכתב על דעתי בלבד. לא התייעצתי ולא נתתי לאיש לקרוא לפני פרסום הדברים. אנחנו, גבעת חיים איחוד, נמצאים בקפאון כבר 10-15-20 שנים. למעט המרכז המסחרי והשכרות לא פיתחנו דבר ולהיפך – מכרנו נכסים כלכליים ובמקום לפתח מקורות הכנסה חדשים, נעלמה התמורה כלא הייתה. נכון, הכסף הושקע בקהילה, אבל מה עם מקור […]

מה קרה? מה קרה? כלום עוד לא קרה! ועדיין רבע קיבוץ ללא חשמל בזמן הפסקה. ואני רק שאלה??? ועוד שאלה??? ועוד שאלה? איך? והאם? גבעת חיים איחוד מתכוננים לעת צרה? היכן צח"י? (צוות חירום יעודי?) ולקראת אסונות מה את עושה? מתי התכנס הצוות לחשיבה ותכנון בפעם האחרונה? ואולי הגענו לגן עדן? ורק הכסף נשאר בעיה? הקיבוץ הופרט! ושוויון??? לרוב הקיבוץ […]

לאמא של צ'רלי היה אח. כשהגיעו השילומים מגרמניה, נדרשו החפ"שים למסור את כספם לקופת המשק ואחרים שלא רצו למסור את כספם, עזבו או הועזבו כלומר חברותם בקיבוץ הופסקה. הנהלות הקיבוצים דרשו מכולם אך לא מעצמם. מנהלי הקיבוץ מנעו קניית רנטות מכספי הפיצוי בטענה שלא עושים ספקולציות בכספים האלה. בהחלטת האסיפה, כספי השלומים הושקעו בפרויקטים חברתיים […]

  נתחיל ברשימה מהשבועות האחרונים: אחד מימי חמישי האחרונים. יותר מ-10 כלי-רכב כגון קלאבקאר, קלנועית, אופניים חשמליים, אופניים רגילים, עגלולים והמון ילדים והורים, כשכל זה בכניסה של הכלבולית. אחד הקלאבקארים עושה רוורס. הנהגת אולי בת 16, לידה עוד שתי בנות ובמושב האחורי שלה עוד שלוש בנות המסתירות לה את שדה הראייה. היא לא מוותרת ועושה […]

בשנים האחרונות לא השתמשתי בשירותיו של נהג-בית ולכן לא יכולתי לענות על השאלון שהופץ. אבל יש לי בהחלט, בייחוד עכשיו שהורידו אותי מההגה, מה להגיד בנושא. מאז התחילו מהלכי ההפרטה יש פגיעה ניכרת בשירותים שהקיבוץ נהג לספק  לחבריו ולא תמיד תקצוב נוסף עונה על הבעיה. לאחרונה התקבלה החלטה שאני תומכת בה בשתי ידיים על "החברת" […]

70  לקיבוץ. איזה מושג חמקמק. מה המשמעות של 70, מעבר להגיד שזה השורשים וההיסטוריה של המקום? זו שאלה חשובה וטובה. טובה גם לעתיד. נהוג לצטט את יגאל אלון שאמר" "עַם שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר אֶת עֲבָרוֹ, הַהוֹוֶה שֶׁלּוֹ דַּל וַעֲתִידוֹ לוּט בַּעֲרָפֶל." ואם חושבים על זה, גם עתיד הקיבוץ היום לוט בערפל בצורה מסויימת. יש משהו בלדעת […]

כתיבת הכתבה אותה אתם עומדים לקרוא כאן, הסתיימה ביום בו פרצה מלחמת לבנון הראשונה. באופן פרדוקסלי, היא עוסקת דווקא במאבק בחזית אחרת, כזה הרלוונטי עד עצם היום הזה כשמטר אבנים נוחת עליך וקללות ציוריות וחרוזות היטב ניתזות עליך ללא הפסק, נדמה לך שכל היצרים החייתיים שלך עומדים לפרוץ מתוכך והנה תכף אתה רוצה להכניס לו […]

פורים היה תמיד בראש שמחתנו. אבל לא לכך כיוונתי. "אבן שאין לה הופכין" היא / הוא בית וינה. כצל'ה הזיז הרים וגבעות בכדי לבנות את המונומנט הקונגלומרטי הזה, שברבות הימים הפך בכייה לדורות. את איציק שלחו לווינה לשנורר כסף מקהילת יהודי וינה. איציק היה איש אשכולות, חסר יד ימינו. כשחזר, היה שרוולו מלא כסף שנתרם […]

בעקבות הדיון שהתפתח בפייסבוק לאחר אירועי "ליל כל הקדושים" לפני מספר שבועות, יצא לי לחשוב על התגובות במישור מעט שונה. הקיבוץ כמודל והחברה הקיבוצית שהתפתחה בתוכו, ביקשו למרוד ולשמר כאחד. למרוד באורח החיים הגלותי-דתי ולשמר, או נכון יותר, לחזור ולשמר מסורות שיכולות היו לחיות בכפיפה אחת עם אורח החיים הקיבוצי, הווה אומר חגים ומנהגים הקשורים […]

אין לי מה לכתוב לעלון. הגעתי לזמן פציעות, אחרי הדקה ה-90 וראשי ריק מרעיונות. הוא מלא בעניינים אחרים. ניסיתי לגרד משהו מתחתית חבית המחשבות. מחשבות יש לי מלא. שיוך– אני מלאת הערכה להנגשה, לעבודה הקשה של הצוות והנהלת הקיבוץ אבל בחיי, אי אפשר כבר לשמוע על זה ואלוהי התקשורת יודע שכמות המידע שעוד נכונה לנו […]

פנייה למערכת הניהול והתכנון בקיבוץ: לדעתי, יש להיערך להתקנת חניות עם מערכת להטענת רכבים חשמליים. רכבים חשמליים הולכים ונעשים נפוצים יותר ויותר והם זקוקים לתחנת הטענה תלת-פאזית. להרבה מאוד חברים אין אפשרות להביא את המכונית בצמוד לביתם על-מנת להטעין ובבתים רבים מערכת החשמל (מתח והארקה) אינה מתאימה. סביר להניח, כי באזורים שונים של הקיבוץ ייגרם […]

השעה שלוש אחה"צ, לפני שבוע, או שבועיים, 35 מעלות בצל. אני מגיחה מרכב ממוזג ומופתעת למראה דגלי הגאווה התלויים בין הספרייה לחדר האוכל. אני רוצה להצטלם אך מכיוון שאני לא טובה בסלפי ובחוץ אין אפילו כלב משוטט שיצלם אותי, אני ממשיכה בדרכי אפופת מחשבות. זוכרת שכאשר יותם, הבכור לבית זעירא, יצא מהארון, ידעתי שזה כבר […]

בחלם היה יהודי אחד שהיה דופק על תריסי החלונות מדי בוקר, בכדי להעיר את היהודים לתפילת הבוקר. משהזדקן ולא יכול היה ללכת יותר, חסו וחמלו עליו חבריו המתפללים והורידו כל אחד מביתו את התריס עליו הקיש האיש והביאו לחצר ביתו של הזקן המסכן, שלא יצטרך לכתת רגליו  מדי בוקר בכדי להקיש בכל בית בנפרד. זוכרים […]

בית העלמין שלנו הוא אחד המקומות היפים בקיבוץ ובוודאי יסכימו איתי רבים על כך. לאחרונה נערכו מספר לוויות בשעות הצהריים החמות ובהשתתפות אנשים רבים. מזה שנים אני חושבת שחשוב לנו, בתור קהילה, שיהיה מקום מכובד בו נתכנס בבית העלמין, עם מקומות ישיבה. כמובן שנחוץ גג גדול שיהיה מתאים גם לימים חמים וגם לימי חורף גשומים. […]

  אתחיל בזה שבעצת עו"ד אציין כי כל הכתוב הוא לכאורה ואין לראות בדברים כהמלצת מומחה (או רופא) או קביעה , אלא כדעתי האישית בלבד. בישיבת המועצה האחרונה הובא לדיון שיפוץ והתאמת החדרוכל לדרישות המועצה האזורית ומשרד הבריאות , הסכום : 1,500,000 ₪ , אושר ברוב של , בעד:22 , נגד: 2 , נמנע: 3 […]

כשעברנו לנקודה החדשה ב-1952, נבנתה קודם כל שכונת צריפים למגורים, רק לאחר מכן נבנו מבני הציבור ובפורים 1954 כבר אכלנו בחדר האוכל החדש למרות שהוא עדיין לא היה גמור. המבנה היה צריף שוודי מוכן, מבנה שכמוהו הוקמו בקיבוצים נוספים ואנו השכלנו לשנותו בהתאם לצרכינו, הגדלנו אותו והוספנו מטבח בנוי בצמוד לו. בחלוף השנים גדל הקיבוץ […]

אני כמעט ולא קוראת פוסטים בפייסבוק עד הסוף. הנהלת פייסבוק אישרה בלי בושה, שהם מארגנים לכל אחד פיד כלבבו וכך, הפיד שלי מלא באזכורים של ההפגנות בבלפור, של מתכונים צמחוניים, פוסטים של נשות עמק חפר ומדי פעם איזה DIY. האלגוריתם המתוחכם דואג שכל אחד מאיתנו ירגיש פחות לבד על-ידי הקפתו, במרחב הדיגיטלי, במי שיש לו […]

בימים אלה, בפרוס יום מלחמת כיפור, קשה להימנע מהשוואת נאום הבלהות של נתניהו בפרוץ הקורונה להתנהלותו של מדינאי בריון קודם – משה דיין, אז שר הבטחון –  בהתקדר עלינו אותה מלחמה נוראה. דיין אפילו הרחיק לכת  עד כדי נבואת "חורבן בית שלישי". קשה להניח שהם היו באמת אפופי חרדה, יותר סביר שעשו זאת כדי ליצור […]

החל מראשית שנות ה-2000 עברנו תהליכי שינוי מרחיקי לכת, בעיקרם המעבר מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מופרט השומר על כללים של ערבות הדדית ועל ערכים ונכסים החשובים לחברה ("חברה" – מושג ישן למה שנקרא היום בפי כל "קהילה"). הערכים והנכסים האלו כוללים: ערבות הדדית, חינוך, תרבות, רווחה, תכנון, תקשורת, חקלאות, בעלות משותפת בעסקים שונים ובאחזקות ועוד. היה […]

אנחנו, קיבוץ גח"א, מוקפים בצינור גז משלושה כיוונים כמעט והשדה המערבי שלנו הפך לשרוול תשתיות לאומיות של מדינות ישראל. ועכשיו, בשקט בשקט, ללא ידיעתם של החברים, ניתן אישור ותיאום להנחתו של צינור גז המקיף את הקיבוץ כמעט משלושה כיוונים: * מצפון – מחוץ לגדר בתי הספר ואורוות הסוסים. * ממערב –  בשדה שהיה שלנו. * […]

זה יהיה קצת מבולבל בהתחלה, מבטיח לנסות ולקשור את הקצוות בסוף. קצת "ניים דרופינג" להתחלה. בשבוע שעבר ישבנו בפרלמנט של אחרי השחייה בשבת בבוקר ודיברנו על המצב בניר דוד. כל אחד תרם לשיחה את השני שקל שלו וכמובן שלא הגענו להסכמות, חוץ מהעובדה שהכיבוד שליעד הביא היה מגעיל (הקפה היה טוב כרגיל). איתיהחליט לחתוך וסיכמנו […]