לפני כשני עשורים, בשלהי 2003 (שלהי זו מילה יפה) פרסמתי ב"בתוכנו" מעין מדור של המלצה לקריאת ספרים. כעת נתבקשתי ואף הסכמתי ואולי קצת רציתי לחדש את אותו מדור. אחרי הכל גם ספרים הם, לדעתי, סוג של מזון ואם יש מתכונים לאוכל גם לספרים מותר והרי הוא לפניכם. בחירת השם לאותו מדור גרמה לי לשעשוע קל […]

גלדיאטור הוא אחד מהאפוסים הגדולים של המאה ה-21. רידלי סקוט ביים סרט נבואי בו נבואה אפוקליפטית מממשת את עצמה כאן במדינת ישראל בדיוק עכשיו. השחיתות והמושחתות באימפריה הרומאית מעלה גנרל אחד ישר דרך, לאחר שהביס צבא ברברים בגרמניה. הגנרל הספרדי מקסימוס מאומץ כבן יורש לקיסר הרומי הגוסס מרקוס אורליוס, כך שבנו המושחת קומודוס, לא יורש […]

לאור דיון סוער במועצה, שהסתיים בהצבעה ורוב של 12 מול 11 שביטל את הצעת ההנהלה להקמת הסככה לטיפול בפרש ברפת. הערה להנהלת הקהילה הנהלת הקהילה מונה 8 חברים שנבחרים מתוך כ-30 מועמדים והיא אמורה לייצג את רוב החברים ומגוון הדעות והגילאים. למועצה, שלפי התקנון מונה 35 חברים, נבחרים בפועל מתוך כ-30 מועמדים. כלומר כל מי […]

יום כיפור הוא נקודה רגישה במיוחד אצלי. במקום להעלות את זכר קורבנות מלחמת יום-הכיפורים, דנים במנהגי יום כיפור, קול נדרי, תפילות, תקיעה בשופר ותפילות גמר חתימה. זה מטריף ומטריד. כוונתי היא לכל המאמינים הפנאטים והקצת פחות, שחושבים שהאל והאמונה שייכים רק להם ושהם "העגלה המלאה", בעוד שהתרבות החילונית היא "העגלה הריקה", כדברי הרב אברהם ישעיהו […]

במקום להיפגש לקפה, התכנסנו ביום שישי של אמצע ספטמבר לגיוס מיוחד לטיפוח הנוי בבית העלמין. אין ספק כי זה הוא המקום היפה ביותר בקיבוץ שלנו (והשכונה השקטה ביותר בקיבוץ). ההתכנסות המגוונת כללה קבוצה לא גדולה של חברי קיבוץ מכל גיל: היו שם פנסיונרים נמרצים לצד אלה כמונו הנמצאים בערך במחצית המאה או קצת פחות ואפילו […]

מספרי הדירות בקיבוצנו נקבעו בשיטה פשוטה מאוד: בשיכון המגדל נושאת הדירה הראשונה את המספר 100, בשיכון ב' 200, בשכונת הבריכה 300, שכונת משק בית-הספר 400 והשכונה הדרום מערבית 500. לכל דירה יש שכן עם מספר נמוך יותר ושכן עם מספר גבוה יותר, כפי שנדגים עם דירה אחת: דירתם של שאול ורותי הורוביץ נושאת את המספר […]

כשהיינו ילדים נהגנו לשחק "שני דגלים". לכל קבוצה היה דגל שונה שסימן את ההבדל בין שתי הקבוצות. אף פעם לא אהבתי משחקים תחרותיים. לא הייתי טובה בריצה, בהסתתרות ובהתגנבות והאמת שנורא פחדתי מהחושך ומכלבים. לימים, בהגיענו לתנועת הנוער ולצבא, התגלתה חשיבותם של הדגלים כיריעת בד המשמשת אות זיהוי לקבוצת השתייכות מסוימת. בשנה וחצי האחרונות רבים […]

 סבא וסבתא לא יחזרו לרעים לעולם? ילדים רגישים שואלים שאלות חכמות ואמא שותקת. אין לה תשובה. ורק על שאלה אחת היא יודעת לענות – המלחמה נגמרה כבר? לא.

"לסיום, עוד נקודה קטנה, אבל יקרה לליבי: עם הקמת שכונה ג' יש לוודא שהאזור הטבעי הצמוד לבית הקברות מצפון-מזרח, נשמר כיחידה אחת פתוחה למרחב, עם צמחיה טבעית שבפיתוח עדין ונכון יכולה להיות פארק טבעי צמוד לשכונה. זה גם אחד האזורים הטבעיים האחרונים בסביבה שלנו והיחיד שצמוד לקיבוץ". קטע זה הופיע בסוף כתבת הפרידה שלי מוועדת […]

רבים שואלים למה הפסקתי לכתוב? אז עוד קצת לפני שאלך לישון. המופרטים, הקיבוצים, בכל הכוח מנסים לרצות את הגביר. מנהל רמ"י של הדוסים מנסה להשמיד כל חלקה טובה בהתיישבות העובדת ובמה שנשאר מתנועה הקיבוצית. מהצד השני של הכביש המפריד מדרום, בונים לבני הקיבוץ בתים ומשפצים דירות ישנות וזה אפשרי מפני ששם המפריט הראשי לא הצליח […]

  שימורי סרדינים במהלך חודש יוני התבשרנו, הורי שכבה ג' (העולה ל-ד') במשגב, שהשכבה תצומצם מארבע כיתות לשלוש בשנה"ל הבאה. מספר ילדים (פחות מ-10) עוזבים. את הארץ, את האזור, את החינוך הממלכתי והשכבה אינה עומדת עוד בתקן של משרד החינוך לכיתה רביעית. בפועל, זה אומר שילדינו יעברו ללמוד 33 או 34 תלמידים בכיתה (לעומת 25-27 […]

אתמול נתתי הרצאה על המוח הפלסטי במועדון שלנו ודיברתי על  הדרכים לשמר ולפתח את המוח. חביבה שאלה מה ההמלצה שלי, מה הדבר הכי חשוב שיש לעשות על-מנת לשמור על מוח חיוני. לא הייתה לי תשובה חד-משמעית כי העניין קצת מורכב ותלוי מה רוצים לשמר. היום, ביני לבין עצמי, חשבתי על השאלה של חביבה ונראה לי […]

הקבוץ (כאגודה) חוגג 71 שנים. אבל הקבוץ במהותו, כלומר חבורת האנשים החיים בו, איננו זקן. לפני 20 שנים מנינו 391 חברים ו-180 ילדים. היום אנחנו מונים 516 חברים (ללא שכונה ג) ו-341 ילדים. לפני 20 שנים היה שיעור הילדים 30 אחוזים מכלל אוכלוסיית החברים. היום הוא 40 אחוזים. הקבוץ, אם כך, צעיר יותר ממה שהיה לפני […]

מזל טוב. 71 שנים. וואו. שקשוק גלגלי המתכת של שער הכניסה לקיבוץ, בעת שהוא נפתח. זה הצליל האהוב עליי. הצליל המבשר לי שאני חוזר הביתה, לבית גבעת חיים. במהלך השנים השתנה הקיבוץ ואין כמו הנוי שמדגים זאת. בתקופתם של משה דייג, חיימקה, אריק, נורית וולף ואורנה, היה הנוי "שם דבר" של יופי. מאורגן ומסודר ביותר […]

גבעת חיים נראית בת 20 גג. איך רואים? כל הצמחים חדשים, הבתים נראים חדשים. אמא שלי אומרת שגן רימון נראה אותו הדבר, חד״א נראה אותו דבר ורק אנחנו ילדים חדשים. בקיצור – גח״א לא מזדקנת. לעומת זאת, המרכז המסחרי היה פעם מפעל בשם "מג"ח". אז יש דברים שכן משתנים. בכל שנה, יום העצמאות, חנוכה, פורים […]

יותם בן שחר: ״שהוא ימשיך לשגשג, שאף פעם לא יהפוך לעיר״. מור דלומי: ״שתמשיך להיות קיבוץ עוד הרבה שנים טובות״. עמית קרול: ״שתמיד יהיה בו מלא אנשים וחגים כיפים״. יולי פלדי: ״שתמיד יהיו מרכזונים״. איילה כהן שליט: ״שיהיה בו קניון״. אלה מנדל: ״שיבנו סושייה״. קודה: ״שיישאר תמיד נקי״. הראלי רום: ״שימשיך לגדול ולצמוח״. גל רז: […]

קהילת הקיבוץ, בדומה לכל קהילה, מתהווה ומשתנה באופן מתמיד. התבגרות הקהילה ניכרת, לראות עיניי, בכך שניתן למצוא בה כיום יותר אינדיבידואלים העושים בחירות והחלטות חיים חופשיות ומגוונות. הצורך הישן באחידות התפוגג – הרי בעבר היו חייבים להצביע באופן אחיד לכנסת, קהילות התפלגו על רקע אידיאולוגי ולא רק פוליטי והייתה, למשל, ציפייה שכל הילדים יגדלו בגישה […]

ראשית, אבקש לציין שהטקסט נכתב על דעתי בלבד. לא התייעצתי ולא נתתי לאיש לקרוא לפני פרסום הדברים. אנחנו, גבעת חיים איחוד, נמצאים בקפאון כבר 10-15-20 שנים. למעט המרכז המסחרי והשכרות לא פיתחנו דבר ולהיפך – מכרנו נכסים כלכליים ובמקום לפתח מקורות הכנסה חדשים, נעלמה התמורה כלא הייתה. נכון, הכסף הושקע בקהילה, אבל מה עם מקור […]

מה קרה? מה קרה? כלום עוד לא קרה! ועדיין רבע קיבוץ ללא חשמל בזמן הפסקה. ואני רק שאלה??? ועוד שאלה??? ועוד שאלה? איך? והאם? גבעת חיים איחוד מתכוננים לעת צרה? היכן צח"י? (צוות חירום יעודי?) ולקראת אסונות מה את עושה? מתי התכנס הצוות לחשיבה ותכנון בפעם האחרונה? ואולי הגענו לגן עדן? ורק הכסף נשאר בעיה? הקיבוץ הופרט! ושוויון??? לרוב הקיבוץ […]

לאמא של צ'רלי היה אח. כשהגיעו השילומים מגרמניה, נדרשו החפ"שים למסור את כספם לקופת המשק ואחרים שלא רצו למסור את כספם, עזבו או הועזבו כלומר חברותם בקיבוץ הופסקה. הנהלות הקיבוצים דרשו מכולם אך לא מעצמם. מנהלי הקיבוץ מנעו קניית רנטות מכספי הפיצוי בטענה שלא עושים ספקולציות בכספים האלה. בהחלטת האסיפה, כספי השלומים הושקעו בפרויקטים חברתיים […]

  נתחיל ברשימה מהשבועות האחרונים: אחד מימי חמישי האחרונים. יותר מ-10 כלי-רכב כגון קלאבקאר, קלנועית, אופניים חשמליים, אופניים רגילים, עגלולים והמון ילדים והורים, כשכל זה בכניסה של הכלבולית. אחד הקלאבקארים עושה רוורס. הנהגת אולי בת 16, לידה עוד שתי בנות ובמושב האחורי שלה עוד שלוש בנות המסתירות לה את שדה הראייה. היא לא מוותרת ועושה […]

בשנים האחרונות לא השתמשתי בשירותיו של נהג-בית ולכן לא יכולתי לענות על השאלון שהופץ. אבל יש לי בהחלט, בייחוד עכשיו שהורידו אותי מההגה, מה להגיד בנושא. מאז התחילו מהלכי ההפרטה יש פגיעה ניכרת בשירותים שהקיבוץ נהג לספק  לחבריו ולא תמיד תקצוב נוסף עונה על הבעיה. לאחרונה התקבלה החלטה שאני תומכת בה בשתי ידיים על "החברת" […]

70  לקיבוץ. איזה מושג חמקמק. מה המשמעות של 70, מעבר להגיד שזה השורשים וההיסטוריה של המקום? זו שאלה חשובה וטובה. טובה גם לעתיד. נהוג לצטט את יגאל אלון שאמר" "עַם שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר אֶת עֲבָרוֹ, הַהוֹוֶה שֶׁלּוֹ דַּל וַעֲתִידוֹ לוּט בַּעֲרָפֶל." ואם חושבים על זה, גם עתיד הקיבוץ היום לוט בערפל בצורה מסויימת. יש משהו בלדעת […]

כתיבת הכתבה אותה אתם עומדים לקרוא כאן, הסתיימה ביום בו פרצה מלחמת לבנון הראשונה. באופן פרדוקסלי, היא עוסקת דווקא במאבק בחזית אחרת, כזה הרלוונטי עד עצם היום הזה כשמטר אבנים נוחת עליך וקללות ציוריות וחרוזות היטב ניתזות עליך ללא הפסק, נדמה לך שכל היצרים החייתיים שלך עומדים לפרוץ מתוכך והנה תכף אתה רוצה להכניס לו […]

פורים היה תמיד בראש שמחתנו. אבל לא לכך כיוונתי. "אבן שאין לה הופכין" היא / הוא בית וינה. כצל'ה הזיז הרים וגבעות בכדי לבנות את המונומנט הקונגלומרטי הזה, שברבות הימים הפך בכייה לדורות. את איציק שלחו לווינה לשנורר כסף מקהילת יהודי וינה. איציק היה איש אשכולות, חסר יד ימינו. כשחזר, היה שרוולו מלא כסף שנתרם […]