חופש בצהריים
פזמון: יש לנו חופש בצהריים
(פעם בשבוע, לרוב ביום ראשון).
למה אין כזה כל יום, או כל יומיים,
ומי אמר שילדים צריכים הרבה לישון…
זה לא נכון. זה בלוף. שהגדולים יפסיקו לבלבל.
זה כמו הבלוף, שיש בתרד "הרבה מאד" ברזל…

– בואו , מתחשק לי שסק.
– יש לאהרון, נהדר!
– תיזהר, יהיה שם עסק,
גיטה שם על המשמר…

מה חשוב, נעשה כאילו
שהולכים סתם לטייל,
ואם היא תרגיש, אפילו –
"סתם רק באנו ל'סתכל"…

– הי, תפסתי לטאה.
– זה יואב תפס אותה!
– שמע נעשה לרותי פה הפתעה –
נשים לרותי במיטה.

– גם כן חתיכת מרגיז,
עם הבנות אתה גדול.
נראה אותך, אם רק תעיז –
תהיה לך מיטה עם חול…

– יש לי רעיון עצום:
חיים כבר הלך מזמן.
אפשר עכשיו לסחוב כמו כלום
מסמרים מן המחסן!
– אוי, תפסיקו לחבל.
לגנוב פשוט זה לא חוקי.
– או, התחלת כבר לילל.
אולי כדאי שתסתלקי!

הי, שם מישהי מתקלחת,
בוא נציץ! תביא סולם!
יו, ראיתי לה ת'תחת!
יו, ואת הציצקס גם!

– שלמה הוא ממש רשע
ועכשיו הוא בטח נח
נעשה כאן הרעשה
הוא יתעורר, ואז נברח.

– לא, תפסיקו באמת
– או, התחלת שוב לעצבן –
– היא צודקת בהחלט
– שלמה הוא כבר איש זקן.

– יש בזלפי מתקן
עם ברזל וגרוטאות
– כבר סלקו אותו מזמן
אין בכלל שם מה לראות.

– אולי בזבל שם נמצא
איזה עסק מענין?
– פעם שם מצאו פצצה
ורובה ישן גם כן.
הי, תראו כמעט אין אור
נעשה חשוך פתאום.
– יאללה, בואו כבר נחזור
– איזה כיף היה היום.