יש בקיבוץ כמה שאלות עולות וחוזרות כשאחת מהן היא: מה קורה עם פיצוצי צנרת המים בקיבוץ?
אחרי שבוע במהלכו התרחשו שלושה פיצוצי מים במקביל (אחד מהם אצלי בגינה) החלטתי לנסות ולהבין יותר לעומק את הסיפור והתחלתי לדבר עם אנשים.

אפשר להתחיל ולשאול – האם באמת יש בעיה בקיבוץ או שכך זה בכל מקום? כל אחד יודע מתי בפעם האחרונה הוא נתקל בפיצוץ מים בקיבוץ, אז שאלתי חמישה חברים שאינם מהקיבוץ לגבי מקום מגוריהם ומהתשובות עולה כי אין ספק שאנחנו חריגים. למי שפחות אוהב סטטיסטיקה של חברים, אפשר להבין כמה אנו חריגים בנוף הסטטיסטי, על-ידי הסתכלות על חברת הביטוח שמבטחת בקיבוץ כי חברות הביטוח הן אלופות העולם בסטטיסטיקה. מסתבר שבעקבות מה שהולך כאן בתחום פיצוצי צנרת המים, העלתה חברת הביטוח של הקיבוץ את גובה ההשתתפות העצמית לפיצוצי מים פי 5 לחברי הקיבוץ.
כמי שמתגורר בשכונה א', חשבתי שהבעיה היא רק בשכונה שלנו אבל ככל שדיברתי עם יותר אנשים, הבנתי שהבעיה היא בכל הקיבוץ. אז למה אנחנו חריגים ?
נעשתה הרבה עבודה, נשאלו שאלות רבות וקיימות תאוריות רבות: החל מיצרנית צינורות שפשטה את הרגל, עובי דופן הצינורות שנבחרו, הטמנה רשלנית של הצינורות ועד שחיקה כימית של הצינורות על-ידי חומרים במים וכל זה, אחרי שכבר הוחלפו חלקים גדולים מהצנרת בקיבוץ לפני מספר שנים בעלות של כמה מיליוני שקלים ולמרות גילן הצעיר של שכונות א'-ב'.
האמירה הרווחת: "הצינורות דפוקים, אין מה לעשות, צריך להחליף את כל הצנרת".
אחרי עוד כמה פיצוצים מלווה בהבנה שהצינורות כושלים תחת לחץ המים ואחרי שהבנתי את מגבלות חיישני הלחץ בקיבוץ, החלטתי לבנות חיישן ולאסוף נתונים על לחץ המים בקיבוץ.
לשמחתי גיליתי שתי תופעות. אני אומר לשמחתי, כי בתופעות לחץ מים אפשר לטפל בניגוד לאמירה כללית על איכות הצינורות. "צריך להחליף את כל הצנרת בקיבוץ". זה כמובן לא סותר את האמירה על איכות הצינורות וההטמנה אלא רק מחזק אותה.
אם הצינורות בקיבוץ כל כך חלשים שכל דבר קטן מפוצץ אותם, הרי שכל מה שיוריד מהם עומס, ישפר את מצב הפיצוצים. אם הצינורות היו מעולים, בהטמנה מעולה, בדרג הנכון יכול להיות שחלק מהתופעות שמצאתי היו בעלות השפעה זניחה, אבל כאמור הצנרת בקיבוץ לא בדיוק במצב מעולה.
התופעה הראשונה שמצאתי מופיעה בתמונה מטה.

מה שרואים בתמונה זה בעצם עליה וירידה של לחץ המים כל 6 דקות, שינוי של פלוס-מינוס חצי בר. על פניו, השינוי הוא בתחום הלחץ התקין ולא אמור לפוצץ צנרת חדשה במצב טוב. אבל כאמור זה לא מצב הצנרת בקיבוץ.
מעבר לזה, אטען כי נדנוד ודפיקה על קווי המים של הקיבוץ כל 6 דקות במשך 10 שעות כל יום במשך חודשים ושנים, הם גם אחד הגורמים לבלאי הצינורות ולכן, גם אם יוחלפו כל הצינורות, כפי שחלק כבר הוחלפו לפני מספר שנים, השחיקה החריגה שלהם תמשיך כל עוד תימשך התופעה הזו.
טיפול בתופעה לא יפתור את הבלאי שכבר קיים ואת מצב ההטמנה, אבל הוא עשוי להקל את העומס על הצינורות, להרחיק את הפיצוץ הבא ולצמצם את השחיקה העתידית. מכיוון שאנו יודעים מה גורם לתופעה, אפשר לטפל בה.
אבל התופעה השנייה מטרידה יותר מהראשונה.

בתמונה כאן ניתן לראות "הלם מים". זו כבר תופעה שממש מזיקה ואף מפוצצת צינורות, גם צינורות תקינים. גל הלם כזה עובר 10 בר שזה גבול המדידה העליון של החיישן שלי כרגע ולצערי, בניגוד לתופעה הקודמת, את מקורה של זו טרם מצאתי. באופן כללי, גלי הלם נגרמים על-ידי סגירה מהירה של מגופים או כניסה לפעולה לא מבוקרת של משאבות לחץ. אני מקווה שלאחר התקנה של מספר חיישנים נוסף, נוכל למפות ולמצוא גם את מקור התופעה הזו.
מילה אחרונה על ניהול והפרטה.
בכל מקום שאני מסתובב בקיבוץ אני נתקל באנשים שאוהבים את הקיבוץ, את האנשים בקיבוץ ואת הערכים של הקיבוץ. זה בוודאי נכון לכל החברים העוסקים בענפי הקיבוץ: בתרבות, בחד"א, בבטחון, בנוי, בכולבולית, בתקשורת, בוותיקים, בחינוך ועוד.
הערך הנוסף העצום שהאנשים הללו מביאים לאיכות החיים של כולנו, נובע מהיותנו קהילה קטנה ומגובשת. זה הרבה מעבר לעבודה או עיסוק עבורם. יש בקיבוץ אנשים איכותיים רבים, שלנגד עיניהם עומדת איכות החיים בקיבוץ היום ובעתיד והם רוצים לתרום ולסייע. זה כח אדיר שאין בכל מקום וכדאי להיעזר בו.
לכן מצער אותי לשמוע שכאשר יש משהו שמכביד ומקשה, המחשבה שצצה היא שיבוא מישהו חיצוני ויסכים לעשות את מה שצריך בפחות כסף, בצורה איכותית יותר ועם שירות טוב יותר לחברי הקיבוץ. בעיני, ניהול הוא לא הוצאת מה שקשה לנהל לגורם אחר שהאינטרס היחיד שלו הוא כלכלי.
זה כמובן לא שחור ולבן ויש תחומים בהם יש ערך מוסף להפרטה, אבל זה לא צריך להיות כפתרון לבעיה הניהולית אלא אם יהיה בזה ערך מוסף משמעותי לחברי הקיבוץ, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת איכות השירות בטווח הקצר ובעיקר בטווח הארוך.
זה נכון לבטחון, זה נכון לוותיקים, זה נכון לתרבות וזה נכון גם לענפים אחרים המשפיעים בצורה עמוקה על חיינו כמו המים, החד"א, התקשורת והחינוך.
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- 7 באוקטובר (22)
- אמנות ושירה מקומית (167)
- בטחון (22)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (5)
- בנות ובני משק שחזרו (13)
- בנות ובני משק שעזבו (16)
- בריאות ורווחה (49)
- גינון (64)
- דבר המערכת (143)
- הנהלה (359)
- הפרטה (156)
- התנדבות (62)
- וידאו (22)
- ותיקים (185)
- חברות (77)
- חגים (11)
- חדר אוכל (6)
- חוגים (8)
- חיות (10)
- חיילים (29)
- חינוך (226)
- חירום (20)
- חניה (18)
- חקלאות (56)
- חשמל (24)
- טור דיעה (37)
- טיולים (48)
- יהדות (29)
- ילדים (141)
- כללי (785)
- לזכרם (230)
- לילדים (13)
- מועצה (4)
- מועצה אזורית עמק חפר (100)
- מזון (56)
- מחזורים (9)
- מטפלים/ות (9)
- מילה טובה (91)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (195)
- מתכונים (82)
- נדל"ן בקיבוץ (10)
- נוסטלגיה (238)
- נעורים (44)
- סביבה (158)
- סיפורים (119)
- ספורט (45)
- ספרים (13)
- סרטים (85)
- עובדים זרים (8)
- עיצוב הבית (5)
- ענפי הקיבוץ (50)
- עסקים (97)
- פוליטיקה (38)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (10)
- צעירים (95)
- קהילה (523)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (154)
- שכונת בנים (170)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (19)
- תכנון (168)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (52)
- תקשורת (33)
- תרבות (110)
מצא כתבות לפי תאריך פרסום
דצמבר 2024 א ב ג ד ה ו ש 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31
תגובות אחרונות
- אשר ישראל על על הנהלה ומועצה / אלכס קראוס
- טובה מייקלס על נאמנה לחטופים / שלמה כהן
- שוש צביון על מה שקורה בבית הקברות / ליאור אסטליין
- רוני פולק על סגול עמוק (בלב) / יאיר אסטליין
- מורן וייסבורט על סיכום זמני / שלמה כהן
- שלומית לב על להיות שופטת (לקראת פרישה) / רקפת סגל מוהר
- הדס על קו התפר / אבי מלמד
- משה סיטון על קפה ליאור / שלמה כהן
- הישראלי אופירה על להיות שופטת (לקראת פרישה) / רקפת סגל מוהר
- עדנה ארזי על לצעוד או לרכוב? זו השאלה / עדנה ארזי
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / צביה קרול מעבירה ל…
- אז מה קורה כאן? / ליאור אסטליין ושלמה כהן
- על המפה / ליאור אסטליין
- פרשת המים / איתי עמית
- שאבתם מים בלי ששון / שלמה כהן
- לפעמים חלומות מתגשמים / ליאור אסטליין
- האחים בלוז / שלמה כהן
- טיול צעירים 2024 / גל שוורץ
- עידן חדש / שלמה כהן
- קובה סלק עיראקי / אירית שחר
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / רותי מדיני מעבירה ל…
- עצה מהמועצה / ליאור אסטליין
- מסינגפור לעמק חפר / שלמה כהן
- בצידי השבילים בקיבוץ / ליאור אסטליין
- בעיניים זרות / שהם סמית
- מרק עדשים אדומות / בלהה זיו
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / לביאה בן אור מעניקה ל…
- על הנהלה ומועצה / אלכס קראוס
- ציר שימור / מתן בן שחר
- הטעם המתוק / ליאור אסטליין
- היד שמאכילה אתכם / שלמה כהן
- כשהזנב מכשכש בכלב / גידי שקדי
- היום שאחרי / ליאור אסטליין
- עדכונים סולאריים / רענן רז
- המאסטרס וגרשון / שלמה כהן
- אל בור צלמוות / ניצן עמית
- פשטידת בצל ופטריות / בלהה זיו
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חיילים חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות

