בשנים האחרונות התחלפו מספר מרכזי ענפים, ולכן ההנהלה הקודמת הסמיכה צוות לנושא איתור וגיוס מנהלים בכירים בקיבוץ.
הצוות כלל: שתי חברות הנהלה דאז – איילת שילה וענבל סמית; ונציגה מקצועית מהציבור, העובדת בתחום משאבי אנוש בתחום הקיבוצי – יפעת זילבר וכמובן אנוכי, מתוקף תפקידי. יפעת ואני עוסקות שנים רבות בתחום. אנחנו מביאות לצוות ניסיון רב והכרות מעמיקה עם תהליכי מיון, ובפרט לתפקידי ניהול קיבוציים במגוון קיבוצים.
בצוות משתתף גם מנהל קהילה/עסקים/יו"ר בהתאם לתפקיד המבוקש. כלומר, אם מדובר באיתור מנהל ענף בתחום הקהילתי – מצטרף מנהל קהילה, אם מדובר באיתור מנהל ענף עסקי – אז מצטרף מנהל עסקי, ובבחירת מנהל עסקי/מנהל קהילה מצטרף לצוות יו"ר הקיבוץ.
תפקיד הצוות לקיים את תהליך האיתור והמיון, ולגבש המלצה על מועמד/ת מתאימ/ה לתפקיד. הנהלת הקיבוץ (ועד הנהלה) היא זו המאשרת או דוחה את המלצת הצוות. במקרה של מנהלי ענפים היא זו שממנה את המנהל הנבחר, ובתפקידים של מנהל קהילה/מנהל עסקי, ההנהלה מעבירה את המלצתה להמשך תהליך האישור בהתאם להחלטות הקיבוץ: מנהל עסקי מאושר על ידי המועצה, ומנהל קהילה מאושר על ידי האסיפה (קלפי).
במהלך השנים האחרונות צוות האיתור המליץ על מספר מנהלים ומנהלות (למשל מנהלת ענף המזון, מנהל הנוי, מנהלת הכלבולית, מנהל מתחם תעסוקה ועוד).
כרגע אנחנו נמצאים בתהליך בחירת "מנהל קהילה", וזה המקום לתאר את התהליך (הדומה לזה המתקיים עבור כל אחד מתפקידי הניהול בהם צוות האיתור עוסק).
תהליך האיתור
- בשלב ראשון, הצוות בחן את הגדרת התפקיד הקיימת והתאמתה לאתגרים ולתחומי התפקיד הרלוונטיים כיום. התהליך כלל פגישות עם בעלי תפקידים כגון – יו"ר, מנהל עסקי, מנהל קהילה, ופרסום קול קורא לציבור להתייחס להגדרה של התפקיד ולבוא או לשלוח משהו כתוב לצוות האיתור (יש לציין שהיו תגובות בודדות).
- לאחר שדייקנו את הגדרת התפקיד לעת הזאת (ללא שינויים מהותיים בהגדרה הקיימת) הועבר המסמך לאישור ההנהלה והופץ לציבור (ניתן למצוא את הגדרת התפקיד המעודכנת באתר הקיבוץ).
- פורסם מכרז פנימי וחיצוני לגבי התפקיד למשך שבועיים, כפי שמתחייב בהחלטות הקיבוץ.
- בתקופת המכרז הגישו מועמדות כ-20 מועמדים מחוץ לקיבוץ (בשלב מאוחר יותר, לאחר תום מועד המכרז הגישה מועמדות גם מועמדת מהקיבוץ).
- לאחר מיון וסינון ראשוני של המועמדים העומדים בתנאי הסף לתפקיד, ובירור ראשוני על המועמדים, הוחלט לזמן ארבעה מועמדים לצוות האיתור. בנוסף, הצוות החליט להיפגש גם עם המועמדת מהקיבוץ, למרות שלא עמדה בדרישות הסף שהוגדרו מראש.
- במסגרת המפגשים של צוות האיתור עם המועמדים, הצוות קיים ראיונות עומק עם המועמדים, בהם נבדק הניסיון שכל מועמד מביא, התמודדות עם סיטואציות מורכבות וניהול תהליכים קהילתיים נרחבים, בקיאות והכרות עם סדר היום הקיבוצי ובפרט הנושאים שגבעת חיים איחוד מתמודדת איתם היום.
- מתוך חמשת המועמדים, שניים נמצאו על ידי הצוות כמתאימים להתקדם לשלב הבא בתהליך.
- השלב הבא כלל – שיחות מעמיקות עם כחמישה ממליצים לכל מועמד – ממונה, עמית שעובד אתו, כפיף וגורמי חוץ שמכירים את המועמד (כגון בעלי תפקיד במועצה או יועצים חיצוניים וכו'). בשלב זה נערכו גם ראיונות נוספים של המועמדים עם מנהלים בכירים בקיבוץ.
- לאחר איסוף האינפורמציה, הצוות התכנס שוב, בחן את כל המידע שהתקבל בתהליך, וגיבש המלצה על מועמדת אחת שמצא אותה מתאימה. במהלך התהליך, המועמד השני נמצא לא מתאים לתפקיד בגבעת חיים כרגע.
- הצוות הגיש המלצה לוועד ההנהלה. ועד הנהלה נפגש עם המועמדת ואישר את המלצת הצוות.
- השלב הבא, שעוד לא התקיים הוא הצגת המועמדת לאישור המועצה ולהעברה להצבעה בקלפי. המפגש במועצה צפוי להתקיים במועצה הקרובה ב-15 בינואר 2019. אנו מזמינים את החברים לבוא, לשמוע ולהתרשם מהמועמדת. המועצה גם מצולמת ומשודרת ברשת הפנימית.
- לאחר המפגש במועצה הקרובה (ובכפוף לאישור המועצה) תובא המועמדת לאישור הציבור בקלפי.
חשוב לציין שמה שמנחה ומחייב את הצוות בעבודתו הם הקריטריונים שהוגדרו ב"הגדרת התפקיד", כולל המאפיינים הייחודיים לגבעת חיים איחוד כקהילה.
בנוסף, חשוב לי לשתף אתכם במצב הקיים היום ב"שוק הקיבוצי" בנושא מנהלי קהילה – קיבוצים רבים נמצאים כל הזמן בתהליכי חיפוש אחר מועמדים מתאימים למנהלי קהילה, ולצערנו יש חוסר במנהלים מקצועיים בעלי ניסיון נרחב, והכרות מעמיקה עם סוגיות קיבוציות. גורם נוסף חשוב הוא שיש שוני בין קיבוצים (קיבוץ מתחדש לעומת שיתופי, גודל הקיבוץ, קליטה, שיוך וכו') שמאתגר יותר את תהליך האיתור של מנהל מתאים.
לאור כך, מלבד הפרסום בערוצים המקובלים, תהליך האיתור כלל גם "חיפוש אקטיבי" ופנייה לקולגות ממשאבי אנוש בקיבוצים, להפניית מועמדים רלוונטיים. ערוץ זה נמצא אפקטיבי ובסופו של דבר המועמדת שנבחרה על ידי הצוות היא מועמדת שהגיעה ע"פ המלצה של שלושה מנהלי מש"א, קולגות מקיבוצים אחרים שהכירו אותה והפנו אותה להגיש מועמדות לתפקיד.
שאלה ששואלים אותי חברים רבים, וגם בוועד הנהלה ביקשו את התייחסותי, היא לגבי הצגת מועמד יחיד לקלפי, ולמה לא מאפשרים לציבור לבחור בין שני מועמדים.
כפי שתואר, הצוות מקיים במסגרת המיון תהליך מעמיק וממושך כדי לאסוף מידע ולבחון את המועמדים, ולשם כך הוא הוקם. הבעייתיות העיקרית בהבאת שני מועמדים היא שבמפגש אחד של הציבור עם המועמדים קשה להכיר באמת ולדעת מי מתאים יותר והבחירה נתונה להטיות של "יצירת רושם", איסוף מידע על המועמדים ב"רחובות הקיבוציים" וכו'. כדי שהתהליך יהיה הוגן יותר, גם כלפי הציבור וגם כלפי המועמדים, האיתור נערך באופן סדור על ידי הצוות (כפי שמתואר מעלה).
אני מבינה את הרצון והצורך של הציבור לבחור מועמד ולא "רק" לאשר את המלצת הצוות, אבל בתהליכים מורכבים כאלו, עם מועמדים מבחוץ, לצערי זה בעייתי.
עם זאת, וכך נאמר גם לוועד ההנהלה, אם הצוות היה מגיע לסיטואציה בה יש שני מועמדים ראויים שהוא מעריך שיכולים לבצע את התפקיד בהצלחה, היה ניתן לשקול הבאת שני מועמדים להחלטת הציבור.
במקרה הנוכחי לא נמצא מועמד נוסף מתאים, ולכן הצוות חשב שזה לא אחראי ולא מקצועי (וגם לא הוגן כלפי המועמד השני) להביא אותו להכרעת הציבור רק לשם הבאת שני מועמדים.
בתהליך דומה שהייתי שותפה לו בקיבוץ אחר, התבקשנו ע"י הקיבוץ להציג שני מועמדים ונוכחנו לדעת שמועמדים חיצוניים אינם מוכנים לבוא אחד מול השני בלי המלצה של ההנהלה. ולכן חזרנו לאסיפה על מנת לשנות החלטה זו.
התהליך דורש מהציבור לתת אמון ולסמוך על צוות האיתור ועל ההנהלה שהעבודה נעשתה במקצועיות ולאורך זמן רב והתלבטויות, נבדקו כל הנתונים ונאסף כל המידע להביא מועמד ראוי ומתאים לניהול בגבעת חיים איחוד.
אני יודעת שהנושא מעסיק חברים רבים בקהילה, ואני רואה בכך דבר חיובי, מכיוון שזה מראה על אכפתיות ומעורבות. טבעי שהחלפת מנהל קהילה, לאחר תקופה ארוכה של יציבות תערער וגם תעלה חששות ושאלות.
אני מזמינה את כל מי שיש לו עוד שאלות או מרגיש שחסר לו מידע על התהליך, לפנות אלי או לכל אחד מחברי צוות האיתור. אנחנו נשמח לשוחח ולהסביר עוד ככל שיידרש.
חברי צוות האיתור:
צביקה בן נח, אילת שילה, ענבל סמית, יפעת זילבר, אילת שרון/וולובסקי
Share this post
אם אני לא טועה את כתבת כאן שוועדת האיתור *מסננת* אנשים המעוניינים להגיש מועמדות לתפקיד ?
לדעתי זו חוסר הבנה של משמעות המושג "נבחר ציבור" (בניגוד לתפקידים כגון מרכזי ענפים וכו', ש*אינם* נבחרי ציבור).
תפקיד הועדה יכול להיות לאתר ולהזמין אנשים מתאימים, אבל בשום אופן לא לסנן מועמדים, בטח לא לתפקיד כגון מנהל קהילה שהינו אולי התפקיד החשוב ביותר בקיבוץ.
אני בטוח שאיילת וכל המעורבים מקצועיים ובעלי כוונות טובות, אבל אם אנחנו כציבור מרשים לתהליך להתנהל בצורה כזו אנחנו יכולים להלין רק על עצמנו – זו אינה דמוקרטיה.
יואב שלום,
ניהול הקהילה הוא תפקיד מורכב ומתנהל גם כלפי החברים, גם כלפי מנהלי הענפים וגם כלפי גורמי חוץ (כמו רמ"י, נת"י, מועצה ועוד) ובנוסף כולל ניהול תקציבים גדולים. כל אלו דורשים מקצועיות והתמקצעות וכיוון שכך נכתב מסמך מפורט המגדיר את התפקיד ואת דרישותיו אשר פורסם לכל חברי הקיבוץ באוגוסט.
כיוון שאנחנו מתייחסים לתפקיד הזה ברצינות ובכובד ראש, כל מועמד נדרש לעמוד בדרישות אלו. יחד עם זאת כפי שמתואר בכתבה, המועמדת הפנימית לא נפסלה על הסף, ולא היינו מדקדקים על קוצו של יוד, אך בהחלט הדרישות נכתבו לא בכדי ואי אפשר להתעלם מהן בצורה גורפת ולהגיע ללא נסיון כלל.
מתוך המסמך (ניתן למצוא אותו במלואו באתר):
דרישות התפקיד:
• ניסיון ניהולי בקיבוץ.
• השכלה אקדמאית בתחומים רלוונטיים.
כישורים:
• אמינות
• ראיה מערכתית כוללת
• כושר קבלת החלטות
• כושר ניהול וארגון
• יכולת עבודה בצוות
• יכולת הנחייה והובלה – יכולת הובלת תהליכים חברתיים קהילתיים.
• יחסי אנוש טובים – הקשבה והכלה
• הבנה עסקית – כלכלית
• עבודה תחת לחץ.
ליואב ולכל החברים ערב טוב,
ראשית אומר שכל תהליך איתור ומיון הוא סוג של סינון שתפקידו לצמצם את מספר המועמדים לתפקיד, בהתאם לקריטריונים שהוגדרו מראש לפני היציאה לאיתור מועמדים. ואין דרך אחרת לנסות להקטין את הסיכון לבחור באדם לא מתאים. עדיין יכולת לניבוי הצלחת מנהל מורכבת ואינה מבטיחה במאה אחוז אך מקטינה סיכונים. לא מזמן התקיימו דיונים בקיבוץ על הגדרת תפקידים, קדנציות ודרך בחירה של מנהלים בכירים בקיבוץ. ההחלטה התקבלה בקלפי ברב של 178 בעד, 33 נגד ועוד 34 נמנעים. תוצאות הקלפי מפורסמות באתר ואף ההחלטה נמצאת באתר במדור חומרים לקראת דיוני מועצה וקלפי.
באותו מסמך מפורטת הדרך בה החלטנו לבחור מנהל קהילה שהינו כפי שהוסבר למעלה תפקיד מקצועי ברמה הגבוהה ביותר:
3.1 .הליך מינוי מנהל הקהילה (כמפורט בחוברת מכלול הסמכויות מ- 2013)
הליך מינוי מנהל הקהילה יהיה להלן:
וועד ההנהלה ממנה צוות איתור באחריות מש"א.
צוות האיתור מאתר, ממיין וממליץ להנהלה על מועמדים מתאימים לתפקיד.
וועד ההנהלה בוחר את המועמד המומלץ מבין המועמדים.
הבאת המינוי לאישור המועצה.
הבאת המינוי לאישור בקלפי.
הסיבה שבחרנו בבזמנו לאחר דיונים מעמיקים בדרך הזאת, היא חוסר היכולת של ציבור רחב להחליט על העדפה במועמד אחד על פני השני מהתרשמות שטחית. החלופה להחליט על פי המלצה של צוות איתור, הנהלה ומועצה הוא הכלי שעומד לציבור הרחב ועליו להסתמך ולסמוך על כך ששליחיו יעשו את העבודה נאמנה ובצורה המקצועית ביותר שניתן.
בנימה אישית אומר שרק לפני מספר חודשים שלחתם אותי לשליחות הזאת ולפני חודשיים הציבור בחר הנהלה חדשה, ולכן מצפה למעט קרדיט על שיקול הדעת שלי כיו"ר קיבוץ וחברי ההנהלה ושהמלצתנו נועדה להביא לתפקיד החשוב הזה את הטוב ביותר שהצלחנו לגייס.
בברכה
צביקה
קראתי בעיון את ההסברים על עבודת צוות האיתור.
אני רוצה להדגיש כי מקובל עלי שאיתור מנהל קהילה אינה דומה למנהלי ענפים אחרים. ומכיוון שאני תומך עקרונית בהבאת מועמד אחד להכרעת הציבור ואני תומך גם בבחירת מועמד חיצוני למנהל קהילה. כובד האחריות של וועדת האיתור כפול ומכופל וכל זאת על מנת להקטין ככל הניתן הסיכון לכישלון (שאגב תמיד ישנו). הערות ותמיהות שיש לי:
1. לא זכור לי שראיתי בעיתונות הקיבוצית פרסום שאנחנו מחפשים מועמדים. הכלי הזה נחוץ הן מבחינה עניינית והן מבחינה ציבורית.
2. לתפקיד הזה ראוי היה להיעזר בגורמים מקצועיים חיצוניים.
3. לא ציינתם שהמועמדים נשלחו למבדקי השמה. ואם אכן לא נשלחו, ראוי היה לעשות זאת (גם מהותית וגם ציבורית).
4. מכיוון שכבר גיבשתם המלצתכם, אין סיבה שלא לפרסם פרטי המועמד\ת לציבור ויפה שעה אחת קודם.
שבת שלום – שמאי
שתי נקודות מהותיות אינן נהירות לי בתהליך המתואר של הצגת מועמדים לתפקיד מנהל הקהילה ובעיקר לא מובן לי איך עוד ישנם חלקים בציבור שאינם רואים את העיוות הקשה בנושאים הכל כך חשובים והנוגעים לכולנו.
איכה ועדת איתור בת חמישה חברים,מקצועיים ומסורים ככל שיהיו,ושתפקידה הוא ל א ת ר מועמדים לתפקיד,הפכה לועדה ה ב ו ח ר ת ! ?
מדוע אינה עוסקת הועדה באיתור ומשאירה את ה ב ח י ר ה בידינו,חברי הקיבוץ !?
מדוע איננו דורשים את הקרדיט כי באם יציגו לנו שניים או שלושה מתמודדים נצליח לרכז מאמץ ולבחור בשום-שכל את מה ואת מי שנראה לנו כראוי וכנכון בעברנו!?
הנקודה השניה, נוגעת לבקשתה של נועה לברון להיות מוצגת כמתמודדת על תפקיד מנהלת הקהילה ולעמוד ל ב ח י ר ת ציבור החברים.
במהותו עניינה "האישי",לכאורה,של נועה מתכתב עם העניין הראשון המתייחס לתפקידה ולסמכותה של ועדת האיתור.
נועה,בתמיכה של קבוצת חברים,פנתה לועדת האיתור והציגה את האני מאמין שלה כמועמדת לניהול הקהילה.חוסר הנסיון הניהולי של נועה היה הדבר המרכזי שעליו עמדו חברי ועדת האיתור.
נועה שיתפה את ועדת האיתור במודל ניהול קהילה הקיים במספר הולך וגדל של קיבוצים
(נען,כפר הנשיא,נצר סירני,דליה,מעלה החמישה ועוד),וביסודו מנהלי הקהילה הינם "צעירים",בני ארבעים פלוס,
בני קיבוץ המגיעים ממגוון עיסוקים ומקצועות שפעמים אין להם כל קשר לניהול בכלל ולניהול חברתי בפרט.המניע המרכזי של דור זה של מנהלים הוא תחושת שליחות ואמונה,מסירות והכרות עמוקה של הקהילה ואת צרכיה,יכולות אישיות גבוהות,ראיית חברי הקהילה על צרכיהם המגוונים במרכז העשייה,להט ומסירות בניהול הכלכלי של הקהילה וככלל רצון ונחישות לקדם תהליכים ואג'נדות מיטיבות מתוך הבית ולמענו.
ועדת האיתור ה ח ל י ט ה כי נועה אינה ראויה לעמוד ל ב ח י ר ת הציבור.
נועה ביקשה להתמודד מול המועמדת היחידה אותה בחרה הועדה ועליה גם,כמובן,תמליץ.
נועה סברה שההכרעה והבחירה חייבת להיות של חברי הקיבוץ.
התשובה,כאמור,לא.
מדוע לא לאפשר לנועה להתמודד ומדוע לא לאפשר לציבור את זכותו הבסיסית להכריע
ו ל ב ח ו ר ! ?
מה המסר שמבקשת הקהילה,באמצעות נבחריה ובמקרה זה ועדת האיתור,להעביר ל"צעירי" הקיבוץ המעונינים לקחת אחריות ולהשתלב בתפקידי ניהול משמעותיים ומשפיעים !?
ומי הם אותם "צעירים" אם לא בנותיהם ובניהם של חברי הקהילה הזו,חברי הקיבוץ הזה !?
אילו היתה נועה חברת קיבוץ היא היתה רשאית, על פי התקנון,להתמודד על התפקיד.
ידוע לכל שנועה ומשפחתה מתעתדת לבנות,במהרה בימינו,בשכונה ג' ולפיכך להתקבל בטווח הזמן הקרוב כחברה מן המניין.
מה הקטנוניות הזו!?
את מי היא משרתת!?
מדוע לא להצדיע לה על הרצון,על האומץ ועל הנכונות לשאת במחירים האישיים המורכבים ורק לאפשר לה להתמודד על אמון הציבור!?
מה הפחד!?
למה בכלל צריך להתקיים דיון כזה המעצים חוסר אמון בין חלקים נרחבים בציבור לבין להנהלת הקהילה ושלוחיה!?
לשמחתי,ביום שישי שעבר,יצאה קבוצת חברים לאסוף חתימות מחברי הקיבוץ על עצומה
המתייחסת לשתי הנקודות עליהן התייחסתי מעלה.
על פי התקנון עצומה כזו,שבגינה יובאו שני הסעיפים להחלטת הציבור; שינוי התקנון שישיב את הבחירה לציבור החברים ואיפשור לנועה
ל ה ת מ ו ד ד על משרת מנהלת הקהילה,מחייב איסוף חתימות של מינימום 10% מכלל חברי הקיבוץ.
בתוך פחות מ 48 שעות אספנו חתימות
מ כ % 0 3 ! ! ! מחברי הקיבוץ.
הדבר ממחיש כי שני הנושאים הנדונים בהחלט מעסיקים ומטרידים את הציבור וחלקים נרחבים בו דורשים שינוי מהותי.
יש לי הרבה מה לומר ולכתוב על איכויותיה וכישוריה של נועה מעבר לסיסמאות יפות וריקות ואני גם מוכן להתמודד ברצינות ובכובד ראש עם טענות ושאלות נוקבות ואמיתיות המתעוררות מעצם העניין אך אלה לא עומדים על הפרק בשעה הזו.
שבת שלום!
עדי, שאלת מה המסר. המסר המרכזי שהעברתי לנועה היא שעליה להכין את עצמה לתפקיד שבהחלט תהיה ראוי לו כשתצבור ניסיון ניהולי. אנו עוסקים בארגון המגלגל 40 מיליון ש"ח ומעסיק יותר מ 200 עובדים. האם גוגל, תנובה, שופרסל או רשת המרכזים הקהילתיים בדרום נתניה היו מרשים לעצמן להעמיד באחת החטיבות שלהם מישהו שמעולם לא ניהל?
הצעתי לנועה מספר דרכים להביא לידי ביטוי את הלהט והתשוקה שלה להשפיע בקיבוץ בתהליכי שינוי העמוקים שבפתחנו.
לשאלתך השנייה, אין לציבור שום כלי פרט לרושם ראשוני כדי להחליט בין מועמדים מה גם שאין כאלו בנמצא. לכן הקיבוץ החליט ברב עצום בקלפי לא מזמן שדרך בחירת מנהל קהילה היא בדיוק כפי שבוצע.
השאלה העיקרית שקפצה לנגד עינינו מבין שורות ההסבר אודות תפקיד ועדת האיתור, היא למה בעצם אפילו ההנהלה הועמדה בפני עובדה?
מדוע לא הסתפקה ועדת האיתור באותו "סינון" שעליו מדברים יואב וצביקה – סינון שתפקידו לצמצם את מספר המועמדים ונמנעה מלהביא בפני ההנהלה כמה מועמדים מתוך ה- 20 שנתוניהם נבחנו על ידה?
הדברים שכתב שמאי לגבי הבאת מועמד אחד להכרעת הציבור יכולים היו להיות נכונים בעינינו למצב או לתקופה שבה נהנו מוסדות הנהלת הקיבוץ מאמון מלא של הציבור בהם.
לצערנו לא זה המצב היום.
דעתנו היא שהתוצאה של איסוף חתימות של 30% מחברי הקיבוץ בתוך זמן כה קצר, על עצומה הקוראת לשינוי תקנון הבחירה (ר' דבריו החשובים של פלדי) מבטאת לא פחות ממשבר אמון קשה – משבר אמון שבו אנחנו באופן אישי נתונים מאז שנותר בנו הרושם שועדת האיתור לא בהכרח מקפידה על קיום תנאי הסף כשהתוצאה שאליה היא שואפת להגיע מסומנת מראש, והיא מוכנה לעגל פינות במקומות חדים וברורים שאסור בתכלית האיסור לעגל בהם פינות
אנחנו חושבים שבמצבים של משבר אמון, הדרך הנכונה ביותר היא לתת למי שמצוי בהם, לבחור.
ממש כמו במילות השיר "משבר אמון" של דני ליטני –
"אז אתן לך אותי בכמה דוגמאות
ותוכלי אז לבחור אם לצחוק או לבכות
אני אדע לפחות שעשיתי הכל בשבילך"….
צביקה, אתה אכן נהנה מאמון מלא (לפחות שלי) – אבל אתה יכול להיות בטוח בכך רק כיון שנבחרת מבין כמה מועמדים בבחירות דמוקרטיות.
איך היית מרגיש לגבי אמון הציבור בך לו היית נבחר כמועמד בודד ?
לגבי הגדרת תפקיד מנהל הקהילה כתפקיד מקצועי נטו (בדומה לחברות מסחריות שהזכרת) – זה פשוט לא כך. כל מי שהיה מעורב בהיבט כלשהו של ניהול הקיבוץ בשנים האחרונות, החל מחינוך, דרך תכנון, בחירת ועדות ובעלי תפקידים, ועד סביבה והשקעות, ייודע שמנהל הקהילה היה אולי הגורם החשוב ביותר בהחלטות שהתקבלו.
הבעיות שמנכ"ל תנובה נדרש להתמודד איתן הן עסקיות בעיקרן , להשקפת עולמו בנושאי חינוך וסביבה יש פחות חשיבות מן הסתם לבעלי המניות – אבל אני בטוח שגם הדירקטוריון לא היה סומך על מנהלת משאבי האנוש של החברה לבחור מנכ"ל.
אדרבא – אילו התפקיד היה תפקיד מקצועי נטו (כגון מנהל עסקי) לא היינו נדרשים ל"חתום" עליו בהצבעת קלפי, ובזאת גם היה מאבד מהעוצמה שלו.
יש מקום לוועדה מקצועית שתאמת קו"ח, תזמן מועמדים, ותציג לקיבוץ המלצות – אבל תהליך שבו הוועדה למעשה בוחרת את האדם הוא פסול מעיקרו.
הבאת הציבור לקלפי והצבת מועמד בודד, בוודאי לאחר שוועדה מקצועית בחרה בו מבין מועמדים רבים, הינה בבחינת לעג לציבור – הרי ברור שהמועמד הזה הוא לכל הפחות ראוי, ולכן אם אצביע נגדו (כפי שאני ממליץ לכולנו לעשות) אני עושה זאת רק כדי למחות על התהליך הפסול, ולא כדי לומר שהמועמד אינו טוב.
לגבי מועמדותה של נועה, בהחלט אפשר היה להציג לציבור את החסרונות (כגון העדר נסיון) לצד היתרונות הברורים שיש לה (הרי בסופו של דבר רבים מאיתנו מכירים אותה אישית) ולתת לציבור לבחור – אם לחלופין ההנהלה סבורה (כפי שיותר מנרמז במאמר של איילת) שאנחנו לא מסוגלים לבחור מנהל קהילה אנא חסכו לנו גם את תפקיד חותמת הגומי.
נאמרו כאן הרבה דברים חכמים משני צדי המתרס, אז תהיתי אם נכון שאוסיף עליהם מלל. כמו כן, אני חושב שהפלטפורמה הזו (תגובות ברשתות חברתיות, או "טוקבקים" כפי שנהוג לכנותם) אינה יכולה להסיט את המשוכנעים מדרכם, ויותר סביר שהיא גורמת להעמקת הפערים מאשר לגישור עליהם. ובכל זאת, נדמה לי שיש כאן בלבול מסוים, והוא הולך ותופס לו אחיזה בציבור, אז אולי הדברים שלי בכל זאת יסייעו לעשות מעט סדר.
יסלח לי ידידי עדי, אבל אני חושב שהתגובה שלו היא זו שיצרה את הבלבול. עדי אמנם מציג זאת כשתי סוגיות מהותיות נפרדות, אבל בדבריו הוא קושר ביניהן, כאילו אחת הן, ופתרונה של האחת ממילא יביא לפתרונה של השנייה, ולא כך הם פני הדברים.
כאמור, חשוב לחזור ולהבחין שיש כאן שתי סוגיות נפרדות: האחת – האם הדרך שבה בחר הקיבוץ לאתר ולהביא להצבעה מועמד יחיד למשרת מנהל הקהילה מקובלת על הציבור? והשנייה, – האם נעה הינה מועמדת מתאימה מבחינת ניסיונה, כישוריה ואישיותה ועומדת בדרישות הסף?
לגבי הסוגיה הראשונה (האם להביא מועמד יחיד לבחירת הציבור?), מהדברים שהביא צביקה בקשר עם תוצאות ההצבעה אשר נערכה לפני כשנה וחצי, נראה כי הציבור אמר את דברו באופן גורף.
האם נכון לבחון את הכרעת הציבור מעת לעת ולהתאימה לנסיבות המשתנות? בוודאי שכן!! (ויוסיפו המהדרין, "רק חמור לא משנה את דעתו, כאשר הנסיבות משתנות")
אבל האם נכון לעשות זאת בסה"כ שנה וחצי לאחר שהתקבלה ההחלטה בקלפי? כנראה שלא.
והאם נכון לשנותה תוך כדי התהליך ובפעם הראשונה שבה ההחלטה מגיעה לידי מימוש? בוודאי שלא!!
בקיצור, בסוגיה המהותית הזו, אפשר לנקוט עמדה לכאן ולכאן, אבל היושר הציבורי מחייב כל אחד שמשתתף במעשה הדמוקרטי הקיבוצי לאפשר לשיטה אשר נבחרה על ידי הציבור ברוב גדול של קולות להגיע לידי מימוש לפחות פעם אחת בטרם תיפסל.
אדרבא, מי שבטוח כ"כ ביכולתו של הציבור להכריע בסוגיות מורכבות וקשות (ואני ביניהם דרך אגב), חייב לסמוך ידיו על בחירת הציבור, אשר כאמור הצביע בעד הפרוצדורה הזו לפני שנה וחצי.
(אגב, גם אם בסופו של דבר ייבחר מועמד מעולה, או גרוע מאוד, לא בטוח שהדבר יקרה בזכות או בגלל השיטה, אבל זה לדיון אחר).
………………………………….
בסוגיה השנייה והנפרדת, כאמור (האם נעה מתאימה לתפקיד?), ראשית חשוב לי לציין שמהמעט שהכרתי את נעה התרשמתי שהיא אדם ראוי, ערכי ובעלת נכונות רבה לתרום מזמנה ומיכולותיה לטובת הציבור. אפשר היה לראות זאת בתפקיד שנטלה על עצמה בקשר עם סוגיית זכויות הבן השני וביוזמות נוספות בהן היא פעילה. כמו כן, חשוב לי לציין שאינני מכיר את הרקע המקצועי של נעה, וגם אינני מעוניין להיכנס לביקורת לגופו של אדם, אבל מהמעט שאני יודע הרזומה שלה לא כולל ניהול גופים ציבוריים בסדר גודל הדומה לזה של הקיבוץ.
בקיבוץ מתגוררות כעת כ- 1,500 נפשות, וישנם מאות אם לא אלפים נוספים במעגלים המשיקים לו (למשל: עובדים שכירים, תלמידי שני בתי הספר ועובדיו, ספקים ולקוחות, משפחותיהם של חברי הקיבוץ בעבר ובהווה (לרבות יורשי זכויות ועוד). הספינה הענקית הזו, מתקיימת על תקציב של עשרות מיליוני ₪ בשנה, שאין בו מרווח לטעויות גדולות, ומנווטת את דרכה במים הסוערים (ולא אחת עוינים) של מדינת ישראל ומייצרת ממשק שוטף עם מוסדות ורשויות השלטון.
כשאנו מסתכלים קדימה על האתגרים שמצפים לנו בשנים הבאות (שמירה על הקיים, חיזוק האמון בהנהלה, בניית שכונה נוספת, אימוץ החלטת שיוך, פיתוח מקורות הכנסה נוספים, וכל זאת מבלי להזכיר את הפרעות שעשויות להתרגש עלינו מבחוץ), אני חושב שכמוני, כל אחד מחברי ותושבי הקיבוץ היה רוצה לדעת שרב החובל אשר מנווט את הספינה הזו אל מול כל המכשולים והאתגרים, הפנימיים כמו החיצוניים, הינו מישהו שיש לו ניסיון עשיר ורקורד מוכח בניהול קיבוצים.
ניהול קהילה, כמו כל מקצוע, יהיה זה עריכת דין, חקלאות, או עיסוי, נרכש בניסיון. אין תחליף לעבודת הרגליים (או הידיים, או הראש, מה שחשוב הוא הקילומטראז'). כן, האישיות חשובה, וגם הרצון, וגם ההשכלה, אבל בסופו של דבר מי שהתנסה בניהול אנשים ותקציבים, וחווה משברים, והצלחות, וכישלונות, בעיקר כשלונות, יהיה מנהל טוב יותר ממי שטרם התנסה בכך.
דרישות הסף לתפקיד מנהל הקהילה נקבעו בדיוק לצורך זה. להבטיח שמי שנכנס למסלול "הסינון" הינו בעל ניסיון והכשרה מתאימים. דרישות אלו אינן ענין פרוצדוראלי פעוט אשר ניתן לפטור אותו בלא כלום. נכון, שבמקרים מסוימים, כאשר מגיע מועמד הבולט משכמו ומעלה לעומת האחרים, ואשר אינו עומד באחת מדרישות הסף, אפשר וראוי להפעיל שיקול דעת מוגבל, ובמקרים מסוימים לגלות גמישות. המבחן האמיתי בהקשר זה (וכל אחד מוזמן לעשות אותו עם עצמו) – אם זו לא היתה נעה, אלא מועמד חיצוני אשר באופן מובהק אינו עומד בדרישות הסף, אך מבקש שיעמידו את מועמדותו להכרעת הציבור למרות שאינו עומד בדרישות הסף – האם גם אז היינו נכונים לגלות גמישות כזו ולהעמידו לבחירה ולהכרעת הציבור?
זאת ועוד, כמו אחרים, גם אני חושב שבשל אופיו, התפקיד הזה מתאים יותר למישהו חיצוני, אשר אינו חבר או תושב הקיבוץ, אבל אם יוחלט שראוי לבחון מועמד מקומי, ואם נעה, ואולי אחרים, ירצו אז להתמודד עליו, טוב יעשו אם ילכו קודם לנהל קהילות בקיבוצים אחרים, יעשו שם קדנציה אחת או שתיים, "יתגלחו" עליהם וירכשו שם את הניסיון הנדרש, ורק אחר כך יבואו ויביאו עמם את הניסיון העשיר אשר רכשו שם על מנת לקדם ולהיטיב עם הבית שלנו.
לסיכום, אני חושב שהתברכנו באנשים מוכשרים ובעלי רצון לתרום לקהילה ואני מקווה שהוויכוח הזה לא ירפה את רוחו של אף אחד שמעוניין לתרום לקהילה. יש המון דברים לשפר ואינספור דרכים לעשות זאת (ולעצמי אני מעיר, כתיבת טוקבקים אינה אחת מהן).
ולסיכום סיכום, אני רוצה עוד להזכיר שהנהלת הקהילה שאך זה נבחרה, מורכבת מאנשים כאלו, כולם עד אחד להוטים לשמר ולשפר את הקיבוץ, ומקדישים אינסוף שעות בהתנדבות לטובת הכלל, פתוחים לביקורת ובעלי רקע ודעות שונות. צריך לתת להם ולצביקה, היו"ר הנבחר את האמון וההזדמנות. שיהיה להם, ולכולנו, בהצלחה.
כבוד יו"ר הקהילה,חברים,בנים שעדיין לא,תושבים,מכובדיי כולם;
נשבעתי שלא להכנס לפינג-פונג של תגובות לתגובות אך
אי תגובה ליו"ר הקהילה,אף שבו בחרתי ובו אני מאמין,עלולה להתפרש כהסכמה – ולא כך היא!
*האמירה כי לציבור החברים אין כלים להחליט ולבחור מבין מספר מועמדים,ובשל כך ועדה בת חמישה חברים היא זו שתבחר בעבורו/בעבורנו מי ימלא את התפקיד המכריע והמשפיע ביותר על חיי היומיום שלנו – היא אמירה כמעט מעליבה.
תתכבד ועדת האיתור ותמציא ותנגיש בעבור הציבור כלים מתאימים להכרות עם המועמדים ולקבלת החלטה;הצגת קו"ח של המתמודדים,תוכן ההמלצות שנתקבלו, פנייה אישית שלהם באתר ובפייסבוק, אסיפה בה יופיעו ועוד מעין אלה…
במקום זה,נמסר לציבור במועצה האחרונה שישנה מועמדת אחת-אך שמה לא ייחשף אלא בעתיד לבוא.לא האמנתי למשמע אוזניי!
וזאת אחרי שדף הפייסבוק שלה כבר "רץ" במדרכות הקיבוץ
בשבועות האחרונים – זה היה לא פחות ממביך.
* ניהול 40 מיליון שקל ו 200 עובדים – בהחלט עשויים להטיל אימה על הציבור בבואו לבחור מנהל קהילה.
במונחי גח"א זה ממש הפצצה-האירנית והערבים נוהרים לקלפיות גם יחד.
לפני שנתיים יצאה ועדת האיתור,שחלק מחבריה דאז מכהנים בה גם היום, לתור את הארץ ולאתר בעבורנו מועמד(ים) לניהול הקהילה.מקץ כמה חודשים, שבה הועדה לציבור ובישרה לו כי לא נמצא אף לא אחד כזה.
השנתיים הקרובות צפויות להיות מהקשות שידעה גח"א,כך נמסר לנו החברים,והמלצת ועדת האיתור היא לבחור במנהל המכהן כבר שמונה שנים(!),שתי קדנציות מלאות(!), על מנת שנצלח את הקטסטרופה הצפויה.
זה בהחלט עבד אז – וכולי תקווה שזה לא יעבוד הפעם!
לא במדינתנו או לכל הפחות לא בקיבוצנו.
ניהול תקציב הוא עניין כבד משקל,רציני ומחייב אחריות רבה,בזה אין לנו כל ויכוח.האם הוא חזות הכל בניהול קהילת הקיבוץ?לעניות דעתי הוא חשוב ומכריע אך רחוק מלהיות חזות הכל.
האם נסיון הוא הכרח לניהול תקציב שקול ואחראי? לא בטוח.
אחרת איך אפשר להסביר את החריגה בכמה מאות אלפי שקלים כל שנה בשנים האחרונות!?
וכן אני יודע שבכל הקשור למספרים ותקציבים אפשר להציג ולהסביר כל דבר – וגם את היפוכו,
אבל הבנתי במספרים ותקציבאות דלה ואין זה העניין.
ההפחדה פסולה בעיניי.
*השוואת ניהול הקהילה לניהול בגוגל,תנובה ושופרסל – גם היא פסולה בעיניי או לפחות מצערת.
ניהול הקהילה שלנו רחוק מלהשפט באותם מדדים אולטרא- קפיטליסטים בהם נמדדים מידיי שעה ומידיי יום ורבעון המנהלים בחברות מסחריות אלה.ראויי שלא נתייחס לקהילת החברים בגח"א ולניהולה כאל חברה מסחרית.
ולמען האמת וההגינות,אני יודע היטב,צביקה,שאינך רואה כך את הדברים.
לכשיוסדרו הדברים,כך או/ו אחרת,וגם נועה תובא כמועמדת לבחירת הציבור,אכתוב על כישרונותיה ויכולותיה ועל כמה היא מתאימה וראוייה בעיניי.זה עוד לא הזמן.בטח ייקח עוד יום או יומיים.
כולי תקווה כי בסוף תהליך זכותנו לבחור תושב לנו.
צר לי באם נראה לעיתים כאילו השיח הוא נ ג ד משהו או מישהו,הוא לא! הוא ב ע ד !
שבוע טוב!
משפחת מוהר – אני מבין שכרגע הפוקוס הוא על ביצוע השלב הראשון והשלישי בתהליך – הרכב וועדת האיתור והאם ההנהלה אכן בחרה כנדרש מבין מספר מועמדים.
אבל, צביקה ויאיר – אתם צודקים, אני אכן רציתי להצביע על ליקויים מהותיים יותר בתקנון, בשלבים ארבע וחמש (אישור קלפי ומועצה) – אין טעם להביא לקלפי החלטה כזו לאישור ובכך להקנות לתהליך תוקף של בחירות לכאורה.
בפנינו הבחירה או לוותר על ההליכה לקלפי ולצמצם בהתאם את סמכויות התפקיד או לתת לקלפי לנהל תהליך בחירה משמעותי.
ההליך כרגע פגום, ולא פלא שהתעוררה שערוריה כזו המתבטאת ב30% חתימה על העצומה.
לא נראה לי סביר שמספר מצומצם כ"כ של חברי הנהלה יאתרו מועמד, אח"כ אותם חברי הנהלה " יבחרו" בו, ולבסוף העניין יובא למועצה ולקלפי כחותמת גומי. אמנם תהליך זה מבטיח מועמד נוח להנהלה (דבר חשוב כשלעצמו, אבל בהחלט לא חזות הכל) – זה לא הוגן כלפי הציבור ולא הוגן עבור המועמד.
לא היה בעל תפקיד חשוב בקיבוץ בשנים האחרונות כמנהל הקהילה, ולא היה בעל תפקיד בעל תקופת כהונה כה ארוכה. הבחירה בו צריכה להיות בחירה בין השקפות עולם, לא עניין טכני של שנות נסיון. סעיף זה בתקנון דורש דיון מחדש והצבעה קונקרטית – עליו בלבד.
ולבסוף יאיר – כתיבת "טוקבקים" (דיון ציבורי?) בטח פחות מועילה מדברים אחרים שאני יכול לעשות היום, כיוון שאתה בהנהלה ויכול להשפיע בדרכים ישירות יותר אתה מוזמן להפסיק (אם כי אני חושב שחבל שההנהלה תאבד את הדובר היותר רהוט שלה).
בכל אופן אני בד"כ לא חוטא בכך מחוץ למסגרת דיונים ציבוריים עקרוניים בקיבוץ, במקום שבו אני מקווה שיש לאמירות עוד השפעה כלשהי. האמירה שלי היא שכדאי לנו להצביע נגד כל מועמד שיוגש בודד לתפקיד כה מרכזי – אם לא על מנת להביא את התהליך לדיון מחדש אז לכל הפחות על מנת לרסן את הכח שיש לתפקיד הזה.
כמו הרבה דברים אחרים גם עניין מנהל/ת הקהילה מובא להחלטה כשהוא לא מספיק מבושל ומדוין בין החברים. לכן, גם ההחלטה צריכה להיות סוג של פשרה. אם הצעתו של יאיר לשלוח את נועה ללמוד להתגלח על זקן של אחרים נאמרה ברצינות, ולא כדי ללגלג על דרך קבלת ההחלטות בקיבוץ, הדבר היחיד שיש לי לומר עליה שהיא מאוד לא הוגנת כלפי אותם אחרים; אבל אולי עלינו להשלים כך שאחת מתכונות הקיבוץ "המתחדש" היא לדאוג רק, או בעיקר, לעצמנו. אבל למה לשלוח את נועה לקיבוץ אחר, אם היא יכולה ללמוד להתגלח כאן אצלנו, לצד מנהלת ותיקה שיודעת לעשות זאת, כשהיא ממלאת תפקיד של משנה-למנהל/ת. כך, אם אינני טועה,נהוג בארגונים רבים, ואפילו גדולים יותר מ-40 מיליון שקל ו-200 עובדים. איך זה יסתדר טכנית? – על כך תצטרך ההנהלה לתת את דעתך. מה שחשוב הוא שתהיה התאמה בחשיבת שתי המנהלות על הדרך והאופי שיש לתת לקיבוץ, בהתאם להחלטה של החברים.