10.7.25

לחברי הקיבוץ שלום,   

הדברים שלהלן, משקפים את עמדת מרבית החברים שחתמו על הערעור.

קומץ חברים שחתמו, מסתייגים מחלק מהנקודות ו/או מאופן ניסוחן.

ערעור על החלטת מועצת הקיבוץ מיום 3.6.25 בפרשת המעילה

מטרת הערעור היא לבטל את החלטת המועצה. מדובר בהחלטה שהתקבלה בחופזה, בתהליך פגום ובמציאות שבה פרטיה של פרשת מעילה חמורה, לא נבדקו בהיקפם המלא. לכן, על מנת שניתן יהיה לקבל החלטה נכונה שתהיה מקובלת על דעת רוב חברי הקיבוץ, יש לשתף את החברים בכל מה שארע ולהביא את נוסח הצעת ההחלטה שתגובש מחדש, להצבעה בקלפי.

אופן הצגת הפרשה ותהליך קבלת ההחלטה היו נגועים בפגמים משמעותיים.

בישיבה מיום 3.6.25 נמסר למועצה דיווח אודות גילוי מעילה בהיקף של 4 מליון ₪ לפחות (סכום נומינלי ללא ריבית והצמדה). לפי הדיווח, גדעון כרמל, חבר הקיבוץ, הודה בביצוע המעילה במהלך 10 שנים בהן עבד בהנהלת החשבונות של הקיבוץ.

חברי המועצה הוזמנו לישיבה מבלי שקבלו חומר רקע מקדים בכתב, אותו יו"ר המועצה מחויב היה להעביר לעיונם, בהתאם לתקנון. 

יו"ר הקיבוץ מסרה לנוכחים שוועד ההנהלה החליט לטפל בפרשה באמצעות חברת חקירות פרטית ולהימנע מפניה למשטרה שהיא הגוף המוסמך לחקור חשד לביצוע עבירות פליליות במדינת ישראל. אף בתקנון הקיבוץ נקבע כי ועד ההנהלה מוסמך לטפל רק בעניינים שהסמכות לטפל בהם אינה נתונה לרשות אחרת. 

במהלך הישיבה הוצגה מצגת של "מסמך עקרונות" המהווה בסיס להסדר חוב שאמור להיחתם בין הקיבוץ לבין משפחת כרמל רק בעוד כ- 8 חודשים. הוסבר כי הסיבה לדחיית החתימה על ההסדר עצמו היא שתהליך החקירה נמצא בראשיתו ולכן סכום הגניבה הסופי, שיטות הגניבה, השאלה האם נגנבו כספים לא רק מהקופה הציבורית אלא גם מתקציבים אישיים של חברים, וגם מה היו המניעים לביצוע הגניבה ואיזה שימוש נעשה בכספים שנגנבו, עוד לא נבדקו וטרם התבררו.

למרות שחלק מחברי המועצה בקשו לדחות את ההצבעה שמטרתה אישור "עקרונות ההסדר", על מנת שיוכלו לעכל את המידע הקשה שנמסר להם ולגבש את עמדתם כך שיוכלו להצביע באופן מבוסס ואמיתי, הם לא זכו להתייחסות ונדרשו להצביע באופן מיידי. הדחיפות הוסברה בכך שבאותה עת בני הזוג כרמל הסכימו להעביר את ביתם לבעלות הקיבוץ, ואין לדעת האם יסכימו לכך בעתיד (על אף שהבית נבנה באמצעות חלק מכספי הגניבה).

ככל הידוע, מדובר בבית שנבנה ללא היתר, תוך פלישה למגרש השכן, ולאחרונה פורסם להשכרה כבית ששטחו 114 מ"ר בלבד – נתונים אלה לא נמסרו לחברי המועצה ושוויו האמיתי של הבית לא ידוע גם עתה, משום שלא הוכנה לגביו הערכת שמאי.

ועד ההנהלה בחר להביא את ההסדר לאישור המועצה, שההצבעות המתקיימות בה מתבצעות באופן פומבי. 

בשל מורכבות הפרשה והרגישויות הרבות הכרוכות בה, נכון היה יותר להציגה מלכתחילה בפני האסיפה ולאפשר הצבעה חשאית בקלפי.

אחריות בעלי התפקידים בקיבוץ, וניגוד עניינים

מדובר בפרשה המציפה בין השאר שאלות כבדות משקל, כמו:

• מה היתה אחריות בעלי התפקידים הרלבנטיים בכל הנוגע לפיקוח על הנהלת החשבונות ב-10 השנים האחרונות?
• דו"ח הביקורת (2015) והמעקב אחר יישום המלצותיו (2021) מלמדים על כך שמרבית ההמלצות לא יושמו או שיושמו באופן חלקי מאוד – מה שככל הנראה אפשר את ביצוע הגניבה לאורך שנים, ללא בקרה.
• ניגוד עניינים – בהתאם למבנה הארגוני שאושר בקלפי בשנת 2024, יו"ר הקיבוץ וועד ההנהלה הם האחראים הישירים על הכספים והנהלת החשבונות. לכן נשאלת השאלה האם הם או לפחות חלק מהם, לא אמורים היו להימנע מלעסוק בפרשה בשל ניגוד עניינים?

התייחסות לעקרונות ההסדר שאושר 

המסר שהחלטת המועצה מעבירה לציבור הוא שהפשע משתלם. הן משום שנסיבות ביצוע הגניבה לא נחקרו עד תום, והן משום שהקיבוץ הסכים כבר עתה לוותר על תשלום ריבית והפרשי הצמדה, וגם על החזר חלק מכספי הגניבה – בהסדר נקבע שגם אם יסתבר כי נגנב סכום של 5 מליון ₪, יוכל גדעון להשיב 4 מליון ₪ בלבד, מבלי שהסיבות לכך הוסברו.

שיקול ה"חמלה" שהועלה במהלך הדיון במועצה פעמים רבות, אינו מתיישב עם גירוש מיידי של המשפחה כולה מתחומי הקיבוץ. גם נכונות הקיבוץ לקבל את המשפחה לחברות מחדש בעתיד אינה ברורה. עזיבת המשפחה את הקיבוץ יכולה וצריכה היתה להיות תוצאה של תהליך שבמסגרתו גדעון יצטרך להתמודד התמודדות אמיתית עם מלוא משמעויות מעשיו ויעבור הליך טיפולי מתאים.

ההסדר שאושר אינו כולל נקיטת אמצעים שימנעו אפשרות של הימלטות מן הארץ, ולא מאפשר בדיקה מספיק מעמיקה לגבי השימושים שנעשו בכספים שנגנבו, ומהם המקורות הכספיים שישמשו להחזר מלא שלהם ואף פיצוי, כראוי במקרים מן הסוג הזה.  

בעקבות ההסדר, עולה גם השאלה מתי ובאילו אירועים יחליט הקיבוץ לערב משטרה. זאת במיוחד על רקע פניות קודמות של מוסדות הקיבוץ למשטרה בשל ארועים של חשד לגניבת אבוקדו או הקמת רעש ע"י בני הנעורים ב"לולים, למשל.

החוק במדינת ישראל אמנם לא מטיל חובת דיווח למשטרה על עבירות מן הסוג הזה במובן שאי הדיווח עצמו מהווה עבירה פלילית. ואולם, על אדם באשר הוא (במקרה זה הנהלת הקיבוץ), מוטלת חובה ציבורית, מוסרית, ערכית לעשות כל שביכולתו על מנת למנוע פגיעה בזולתו, מצד מי שכבר פגע בו. שאם לא יעשה כן, יהא חשוף לתביעת נזיקין בשל המחדל של אי הדיווח. כך, אם תבוצע ע"י גדעון עבירה דומה בעתיד במקום אחר, יוכלו הנפגעים לתבוע את הקיבוץ לפצותם בגין הנזקים שייגרמו להם כתוצאה מכך שהפרשה "נשארה וטופלה בתוך הבית" (אדם שאין לו רישום פלילי על אף שביצע עבירה פלילית, יכול לקבל "תעודת יושר").

לסיכום

מדובר בפרשה החמורה ביותר בתולדות הקיבוץ, הגורמת לפגיעה קשה באמון הציבור.

החברים יתבקשו להצביע בעד ביטול החלטת המועצה, דהיינו בעד גיבוש פתרון מלא ומתאים יותר – דבר שייעשה לאחר נטרול ניגודי העניינים הקיימים בפרשה, ורק לאחר סיום חקירת ובחינת העובדות והאפשרויות השונות של החזר כספי הגניבה במלואם, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה.

קיימים מסרים חינוכיים וערכיים שצריך ואפשר להשיג באמצעות טיפול נכון יותר בפרשה זו, והם חשובים לא פחות מהשיקול הכלכלי של העברת הבית לבעלות הקיבוץ באופן מיידי והרחקת המשפחה מהקיבוץ – שני הנושאים המרכזיים בהחלטה שאושרה ע"י המועצה.

שיקום האמון צריך להיעשות בדרך שבה כלל חברי הקיבוץ יהיו שותפים להחלטה, כשכל אחד מהם יוכל לבטא את עמדתו האמיתית, בהצבעה חשאית בקלפי.