עמותת ״אנפה״ הוקמה בשנה האחרונה פה בגבעת חיים איחוד והפעילות הולכת וצוברת תנופה. לאחרונה נפתח במסגרת העמותה קורס מנטורים / מלווים המורכב מוותיקי מלחמות יום הכיפורים ולבנון הראשונה. בוגרי הקורס ילוו את נפגעי הגוף והנפש של מלחמת "חרבות ברזל".

הזמנתי את עצמי לביתם הנעים תמיד של עינת גורה ודני הרמן, מייסדי העמותה ומוביליה, כדי לשמוע על ההתקדמות.

"סיימנו עד כה שישה מפגשים בקורס שזו מחצית הדרך", הם מספרים. "המשתתפים הם כולם מעל גיל 65, חקלאים, קצינים בכירים במיל' ומנהלים הבאים מכל חלקי הארץ, המשובים לאחר כל פעילות גבוהים מאוד והמשתתפים מציינים את רמת הקבוצה והמרצים".

כאמור, המשתתפים בקורס הם לוחמים ותיקים של 73/82 אשר ילוו לוחמים צעירים מהמלחמה הנוכחית. "מי שמלווים אותו לא בהכרח חייב להיות פגוע, הליווי יכול להיות בענייני תעסוקה, לימודים או בעיות שעולות בחיים", מתאר דני. הקורס מתקיים פעם בשבוע, ארבע שעות אקדמיות בכל יום שכזה. לאחר סיומו אמורים המלווה והחניך להיפגש פעם בשבועיים בערך ולתכנן את המטרות אליהן רוצים להגיע.

אני שואל איך מוצאים את מי שזקוק לליווי ועינת אומרת שזו שאלה טובה. "זה לא פשוט. יש לנו קשר עם עמותות צבאיות, יש גם קשרים נוספים ויש מפה לאוזן. הקושי הוא בעיקר בהתנעת התהליך והבאת המשתתפים הראשונים".

הם מספרים כי המשתתפים בקורס המנטורים באים כי הם מרגישים שצריך לעשות משהו. "מדובר באנשים שרובם ככולם מתנדבים בארגונים כמו 'אחים לנשק', בעוטף עזה והם בעלי דחף עז לתת, לתרום ויש להם צורך ורצון לעשות משהו".

לא רק זה – "המשתתפים משלמים על הקורס. יש לנו מימון אבל הוא נמוך ומבוסס על תרומות. לכן אנו מתמקדים במספר פעולות ראשוניות, המבוססות בעיקר על התנדבות והוצאות מינימליות, כשעיקר ההוצאות עד כה היו על שיפוץ המקום שלנו. שיפוץ שנע בסביבות 100,000 ₪ מתרומות ומאנשים שתרמו מזמנם. התוצאה היא מקום צנוע וחם הנותן מענה לפעילות כמו טיולי הפצועים, ליווי נשות מילואימניקים ואחזקה שוטפת".

עינת מסתכלת קדימה. "יש לי תחושה פנימית שתוך שנה-שנתיים יתנפץ פה צונאמי של צרכים טיפוליים הנובעים מהמלחמה הארוכה ואנו חשים בעליית הצורך בטיפול נפשי ולא רק אצל פצועים פיזית. במהלך השנה האחרונה אנו בתהליך קבלת הכרה על ידי משרד הבטחון, מה שיאפשר הרחבת הפעילות ומימון. הכוונה ליצור מקום פעיל ארבעה ימים בשבוע, מקום חם ומכיל, שיגיעו לכאן אנשים שיפגשו אנשי מקצוע ויקבלו כלים לחיים טובים יותר במגוון תחומים".

במלחמה המתמשכת כבר בואכה שנתיים, יציבות היא מושג חמקמק. "יש אנשים שחוזרים מחודשיים מילואים ומייד מקבלים צו נוסף, כך שמצטברים להם מאות ימי מילואים. במצב כזה, קשה מאוד לשמור על יציבות במשפחה, בעבודה ובכלל. הכל הופך למצב מתמשך של ארעיות ונוצרים כעסים, תסכולים ומצוקות. לכן, אנו פועלים כדי ליצור מצב של מניעת פוסט-טראומה".

דני מספר על עוד פרוייקט מעניין במסגרת העמותה. ״המצב יצר קשיים בתחום התעסוקה, אנשים איבדו עניין או את מקום העבודה כך שנוצר צורך לתת מענה. אנו מקיימים מגעים עם חברה שקיבלה זיכיון של משרד הבטחון להכשרות בתחום הסייבר. מטרתנו לאפשר לאנשים לקבל הכשרות בתחום וגם ליצור מעטפת רגשית מעמותת 'אנפה'. בסיום ההכשרה תהיה השמה למקום עבודה, שתשפר גם את מצבם הכלכלי בצורה משמעותית״.

"הריפוי לא יגיע מהממסד", אומרת עינת נחרצות. "לקהילה יש תפקיד חשוב".

ב-3 ביולי יתקיים ערב פתוח לקיבוץ ב״בית אנפה". אנשי העמותה יציגו את פעילותה ואת צרכיה, כך שכולנו נוכל להתרשם מהמטרה החשובה למענה הם פועלים. בין השאר, הם ישמחו מאוד על כל תרומה שתתקבל בערב זה או אחריו. צפו לעדכונים.