בין הגליון הקודם לגליון אותו אתם מחזיקים בידיכם (או קוראים מעל המסך) הושבעה ממשלה חדשה בישראל, בה יושבים יונים ונצים, דתיים וחילונים, יהודים וערבים. הם יושבים יחד ודווקא מתוך השונוּת, כנסיון לצאת לדרך חדשה ממציאות שהתאפיינה בשיח קשה, מנסים להגיע להסכמות רחבות. ואם המונח "הסכמות רחבות" נשמע לכם מוכר, זה לא סתם: גם בגבעת חיים […]

ראשית, תודה לאורי לין על תפוז הזהב. יש עוד הרבה אנשים בקיבוץ שמתנדבים בנתינה מלאה בתחומים רבים וזה לא מובן מאליו. את תפוז הזהב בחרתי לתת למי שמטפלת בגיל הזהב: גילת שניר. גילת עובדת עם אוכלוסיית המבוגרים ועושה זאת בהרבה אהבה. הגיל שלנו אינו פשוט, יש דברים רבים לא ברורים, לפעמים קשה פיזית ולעיתים גם נפשית. גילת […]

אז איך זה יעבוד בפועל? בעלון האחרון כתב ליאור (שאני מתה עליו) ב"דבר העורכים", על חלופת השיוך ("הגיע זמן הכסף "). "זה הרגע בו יתחייבו כולם לשלם ואז גם תחדור התובנה: צריך לשלם כסף והרבה כדי לגור כאן, החיים עומדים להשתנות". מפחיד, פסקני משהו, בלי סימני שאלה. מה יהיה עם מי שאין לו? מי שלא […]

  שבועיים לאחר הקמת ממשלת השינוי, קיבצתי במוצ"ש במרפסת שלי פגישת סיכום של שלושה מלוחמי בלפור הנחושים, אשר זכו סוף סוף לקצת מנוחה, לאחר שנה ויותר (51 שבועות!) של נסיעות במוצ"ש להפגנות בבלפור רם עפרון, יאיר אסטליין ואיילת אסטליין (איתם הייתה נוסעת בכל מוצ"ש חבורת לוחמים נוספים שגם לה אנו מצדיעים). באופן אישי וכמי שהייתה […]

  זוכרים את התהליך שבו הוכרז כי "יוצרים איחוד"? זוכרים את הכוס, המדבקה ואת שתי פיסות הפאזל שחולקו לכל משפחה? כינסנו חלק מהמעורבות כדי לסכם את הרפתקת "צוות ההסכמות" "מתי, איך וממה הכל התחיל?", אני שואל. כולן קצת מבולבלות, לא בטוחות. גם אני לא לגמרי בטוח. "אני לא זוכרת מתי זה התחיל", אומרת ממי לברון, […]

תהליך ההסכמות החל עוד הרבה לפני שליאורה נבחרה לתפקיד יו"ר הקיבוץ. "נכנסתי לתפקיד באוגוסט 2020, יותר מחצי שנה אחרי שהתהליך יצא לדרך. למעשה, קיבלתי אותו 'בירושה', כנתון", היא אומרת. ואיך התייחסת לזה? "בהחלט ראיתי את החיוניות. חשבתי שאנחנו עומדים לקראת כניסה לדיונים גדולים ויש פה כלי שיוכל לאפשר התחלת דיאלוג בין הקבוצות בקהילה ולייצר ממשקים […]

במסגרת מדורנו הנודד "החבר-שחשבתם-שאתם-מכירים-אבל-מסתבר-שאתם-לא יודעים-עליו-הרבה", אנחנו מארחים הפעם את ירון בנגר כדורגל הוא אחת מפסגות היצירה הגבוהות ביותר אליהן הגיע ההומו סאפיינס. בכל יום קורים מיליוני דברים טובים ברחבי העולם בזכות הכדורגל, גם ירון בנגר יודע את זה, כי לו זה קרה. כשהוא מושיב את 190 הסנטימטרים שלו (בלי עקבים!) לידי במועדון הסגול, אנחנו מזמינים […]

אני פוגש את ניר על המרפסת שלי בשעות הצהריים המוקדמות לאחר שבמשך השבוע ניסינו לקבוע מספר פעמים וסוף סוף זה הצליח. ניר, נצר למשפחת סינדליס, בנם של איתי וחגית ונכדם של אברהם וגליה, הוא נער מרשים במיוחד –  גבוה, חזק ומוצק העוסק בספורט הראשון בחשיבותו בקיבוץ – כדור מים (כן, יותר מכדורגל, למי שלא זוכר). […]

אולי יצא לכם לראות את דגלי הגאווה שנתלו לראשונה ברחבי הקיבוץ ובחדר האוכל בחלון הראווה. מעבר לקשת הצבעים הנפלאה של הדגל, יש לו גם אמירה. האמירה הזו שייכת לייצוג קהילת הלהט"בים ולמאבקם לקבלת שיוויון זכויות, אבל גם לערכים של סבלנות וקבלת האחר. הדגל מכונה באנגלית גם Rainbow Flag ודגל החופש, עוצב בשנת 1978 על ידי […]

  טיול הפתעה אם חשבתם שאי אפשר להפתיע נערים/ות בגיל מצווה, טעיתם. במשך שבועיים הם תכננו קבלת שבת בלי שיחשדו לרגע שאנחנו, ההורים, מתכננים כמיטב המסורת טיול הפתעה ל"שנת מצוות". חשבנו מה? ולאן? ואיך מחברים את הטיול למה שעברנו השנה. "שנת מצוות" מחוברת למעגלים: אני, משפחתי, קהילה/קיבוץ, עם, עולם ואין מקום יותר מתאים מאזור הכנרת […]

בחלם היה יהודי אחד שהיה דופק על תריסי החלונות מדי בוקר, בכדי להעיר את היהודים לתפילת הבוקר. משהזדקן ולא יכול היה ללכת יותר, חסו וחמלו עליו חבריו המתפללים והורידו כל אחד מביתו את התריס עליו הקיש האיש והביאו לחצר ביתו של הזקן המסכן, שלא יצטרך לכתת רגליו  מדי בוקר בכדי להקיש בכל בית בנפרד. זוכרים […]

מוקדש לעדי נחמני ז"ל   (פרולוג): אם זה הערב כבר הושמע על-פה או מן הכתב אשיב: בסדר! נו, אז מה? מגיע למוטב!   בכל אירוע תרבותי שחשיבותו בולטת. כך באופן שיטתי כל שעדשת עינו קולטת מתיישב לו במוחו בתבנית עגלגלה. וכטוב עליו רוחו )ונוצתו – תמיד קלה) הוא, ביד – אמן שוזר מחרוזת חיננית, ופנינים […]

דברים שכתבה חנוש על התערוכה של נורית לוי בגלריה בגבעת חיים איחוד: לציורים של נורית לוי אין כותרות, את סגנון הציור אין צורך להגדיר וגם את התואר אמנית, מן הסתם, תנפנף נורית בביטול יד. אלו ציורים רגישים שמציירת נורית בביתה, על שולחן האוכל או לידו, בתנאים ביתיים שגורמים לציורים להיות בגודל סביר, לא גדול מדי […]