ש: אנו בתחילת שנה עברית ולקראת סוף שנה תקציבית, איך אתה מסכם?

ת: אני לא מרגיש שאני מסכם, אני מרגיש שאנחנו בשיא העשייה. אני יכול לסמן וי על מהלך שאנחנו מנהלים כבר הרבה זמן שאיפשר לנו להביא לידי גמר את תהליך השיוך החוזי. זה היה תהליך ארוך ומשמעותי שהושקעו בו הרבה אנרגיות. עוד יהיו קצוות שצריך לפתור, למשל בנושא פסק הדין שניתן בנושא פרודים ומעמדם בעת היום הקובע. פסק הדין קבע שהמבחן הקובע לנושא השיוך הוא האם הייתה פרידה בפועל ואין חשיבות למעמד הפורמלי של גירושין. יש לנו כמה מקרים כאלו בקבוץ, וכמובן שנפעל על פי מה שקבע פסק הדין. כתוצאה מסיום התהליך ניתן להוציא דירות במימוש זכויות ולשיוך מחודש, ולהכניס לקיבוץ עוד משפחות צעירות של בנים.

נושא משמעותי נוסף הוא נושא השיפוצים בגנים. עדכנו את התוכניות של גן דולב ואני מעריך שהעבודות יתחילו עוד כחודש. בינתיים אנחנו מאכלסים אותו בילדי גן רימון שגם הוא נמצא בשיפוץ (שייתן לו מתיחת פנים ועוד כמה שנים טובות של עבודה). כשנסיים לשפץ את גן רימון, נתחיל עם שיפוץ יסודי בגן דולב ומיד אחריו בתקווה גן דקל. כך נוכל לסיים את השיפוץ של כל מבני הגנים בשנה – שנה וחצי. הרעיון הוא שיהיה רצף אחד של חינוך ממרכזוני הנעורים ליד החורשה עד לגנים ואזור הסביום הישן. הצלחה אחת שאני חושב שאנחנו כבר יכולים לסמן בהקשר הזה היא ההורדה המשמעותית בהיקף התנועה שעובדת באזור הזה תודות לצוות המסור של זה"ב שהוא מאוד לוחמני ומגויס לנושא הזה ועושה עבודה יפה. בזמנו גלי שפע היה חלק משמעותי מהצוות הזה, ואני מאוד מצטער שהוא לא יכול לראות איזה שינוי תודעתי ומעשי קרה באזור.

באותו נושא – מינינו צוות הסברה ואכיפה וכתבנו נוהל שאמור לטפל בתופעות של אנשים שנוסעים על השבילים, חונים במרפסות וכו'. בהסתכלות כוללת עדיין יש מקרים בודדים אבל הם בהחלט צורמים. קשה להכיל במכה אחת על הקבוץ כללים של נסיעה עירונית או כפרית מודרנית.

ש: עוד תחום משמעותי כמובן הוא השכונה החדשה.

ת: אנחנו מסיימים לקלוט את 34 המשפחות, מתוכם למעלה ממחצית הן משפחות חדשות שלא גרו בקבוץ לפני כן. אחד הדברים שמתעכבים הוא חיבורי הטלוויזיה של אלקטל שמעוכבים במכס ואני מקווה שזה ייפתר מהר. עוד נושא הוא המדרון לכיוון הרפת – אריק עובד במרץ על מנת להספיק ולשתול שם לפני שהגשם ירד ויחרוץ את האדמה. בחלק התחתון אנחנו רוצים ליצור טיילת יפה עם ספסלים שמתקשרת עם בית העלמין. באותה הזדמנות אנחנו מתכוונים למלא את בור הקליפות של גת ולהעביר את הדרך עליו, כך שכל האזור שם יסודר ויטופל. במדרון יהיו עצים בחלק התחתון, כדי שלא נסתיר את הנוף. יש כל מיני רעיונות לגבי המרווח בין הרפת למדרון.

ש: יש תחושה בקרב רבים שלא מכירים מספיק את המשפחות שנכנסו. זה נתפס כמסה שנכנסה ולא מספיק מוכרת, וגם פיזית היא יותר רחוקה.

ת: הפקנו לקחים מהשלבים הקודמים ובאנו הרבה יותר מוכנים, אבל משהו עדיין צולע. מסירת הבתים והבנייה עוד לא הסתיימו וזה כנראה גם משפיע על הצד החברתי. אין כביש מסודר שניתן להגיע לבתים (עד הדפוס אולי כבר יהיה), וגם המדרכות עוד לא ממש מסודרות. אני מעריך שתוך חודשיים הכול ייגמר ואנחנו נשכח על מה שדיברנו והגשמים ינקו את האבק והכל ייראה מאוד טבעי. בסה"כ זה די מדהים שקמה כאן שכונה כל כך גדולה. זה כוח חזק ומלא אנרגיה שאני מאמין שיעזור להוביל את הקיבוץ בשנים הבאות.

ש: מה לגבי הכביש המערבי שממנו אמורה להכנס התחבורה הציבורית?

אנחנו עובדים חזק על פתיחת הכביש המערבי. אישרנו תקציב נוסף להיתרי פיתוח ושיתוף הפעולה עם חרב לאת הוא טוב מאוד. יש היום שיתוף פעולה אזורי טוב מאוד עם כל הרשויות והוועדות במועצה ומע"צ. מבחינת לוחות הזמנים זה לוקח כשנה לקבל את היתרי הפיתוח, ועוד כחצי שנה לבנייה. לדעתי גם אם זה יעלה בסוף כ1-2 מיליון ₪ מימון עצמי, זה שווה כל שקל, כי זה ישנה את כל האוריינטציה של היישוב, ולא תהייה תנועה ציבורית בשכונות המגורים.

גם הנושא של מתחם השירותים דוהר קדימה. אנחנו במשא ומתן עם קופת חולים על גודל המרפאה, נכנסו מהנדסים, מתכננים, ומנהל פרויקט.

ש: אז מה קורם עור וגידים, כי היו מספר תכניות לגבי המתחם?

ת: אנחנו הולכים רק על התוכנית שאושרה. ואנחנו מאוד שלמים איתה. אני לא יכול להגיד לך שאנחנו לא מקבלים הצעות אחרות פה ושם, אמנם מדובר במקור תעסוקה והכנסה גדול של הקיבוץ בשנים הבאות, אבל לא בכל מחיר. כרגע הגדרנו אופי של פעילות סבירה בהיקף חלקי של זכויות הבנייה. ואם בעתיד ירצו להרחיב זה גם אפשרי. אני מעריך שתוך כחודשיים זה יגיע לאסיפה, ואנשים יוכלו לראות ולהחליט. נבדוק שהתוכנית המאושרת נמצאת באתר האינטרנט כדי לרענן את הזכרון בנושא.

ש: נושא מורכב לדיון – סכסוכי שכנים בקיבוץ. איך מתנהלים בנושא?

ת: סכסוכי שכנים הם מסוג הדברים שמאוד מסובכים לטיפול. בכל קיבוץ יש תופעה כזאת, הם בשוליים בהיקפם וקשה נורא לטפל בהם. אם למשטרה ולבתי המשפט זה קשה, תחשבו כמה זה קשה לנו. אנחנו לא שופטים ולא יכולים להגיד מי צודק. אז מה אנחנו יכולים לעשות? אנחנו יכולים לשוחח אבל לפעמים זה לא עוזר ואז מה ניתן לעשות?

ש: יש אמצעים נוספים, כמו מרכזי גישור…

ת: כשיש מצב שרוצים לעשות גישור אז אנחנו עושים את זה. אבל כשיש מריבות של 20 שנה, קשה לצאת מזה. לגישור צריך הסכמה של שני הצדדים. כשהצדדים לא רוצים אין הרבה מה לעשות. מריבות רבות הן בכלל על השימוש בשטחים הציבוריים. לכאורה יכולנו להגיד שהשטחים הציבוריים לא שייכים לאף אחד. הכי קל להיצמד לתוכניות הפורמליות, גם בשכונה החדשה. אבל כשהולכים לטובת החברים, אז הרבה פעמים זה מסתבך. אנחנו כן מנסים ללכת לטובת החברים, גם אם זה לוקח יותר זמן ומשאבים. אין מתכון מנצח בהקשר הזה. יש הרבה מקרים שהצלחנו, בדרכים של שכנוע, גישור או במקרים קיצוניים ללכת לבית משפט. אנחנו רוצים להגיע למצב שכל אחד יודע מה שייך לו ואיפה עוברים הגבולות.

ש: באותו הקשר עלה גם הנושא של בנייה פרטית בשכונות הקבוץ הוותיקות.

ת: עדכנו את תקנון הבנייה הפרטית, ועמוס וכמן אדריכל הקבוץ מכין חומר לדיון ציבורי בנושא. המטרה היא להחזיר לדיון ציבורי חלק מהתובנות שעלו בצוות ההיגוי של תכנית האב.

ש: מה לגבי גני שעשועים בקיבוץ?

ת: אנחנו מקדמים את נושא הגן ליד החשמליה (ציון נואמה הצטרף לעבודה על הנושא עם עמוס וכמן) וגן שעשועים נוסף בחורשת האיקליפטוסים. בנקודה הורדו המתקנים כי הם לא היו תקניים ומישהו התלונן. יכול להיות שגם שם נעשה משהו בהמשך.

ש: שכונת החיילים ודיור לצעירים, מה בעיניך כיווני ההתפתחות ומה החזון לגבי קיומה של שכונת צעירים בעתיד? מה כיווני החשיבה?

ת: בכל קיבוץ יש את נושא ההערכות של הדירות הקטנות, דירות זמניות ורשויות התכנון מכירים בכך. עקרונית מדובר ביחידות של עד 55 מ"ר, ובהיבט התכנוני מאושרות לנו 100 יחידות כאלו. אנחנו מנסים לבנות את התמהיל הנכון של הדירות. ממצב שהיו לנו כ-130 דירות חדר, אנחנו מנסים לצמצם ולחבר אותן יחד וליצור דירות של כ-55 מ"ר, שמתאימות יותר לזוגות צעירים עם ילד או שניים או לזוג יותר מבוגר. עם זאת אנחנו עדיין נותנים לכ-45 חיילים ובנים בשנת שרות תנאים מפנקים… הקיבוץ מאפשר לחייל דירה לבד שהוא משלם רק את ההוצאות כ-180₪ ויחד עם הוצאות נוספות זה מגיע ל כ-250-300₪ בחודש. כל מי שצריך או רוצה יחטוף את זה בשתי ידיים…

ש: האם חשוב שיהיה מתחם כזה – צעיר תוסס, שגרה בו אוכלוסייה צעירה?

ת: וודאי, ואני יכול להגיד לך שאנחנו מתוסכלים כבר זמן מה מזה שאנחנו לא יכולים למצוא לצעירים מקום מפגש. ניסינו עם עפרי למצוא מקום כזה ואני מקווה שנמצא לזה פתרון מאד בקרוב. אנחנו רואים שיותר ויותר צעירים רוצים לחסוך כסף או לעבור לתל אביב מאשר לגור פה, ודירות החדר הקטנות נשארות ריקות, וזה מכביד על הענף. צריך להבין שלהחזיק את הדירות של החיילים והש.ש., המסובסדות, זה עסק יקר מאד, מדובר בויתור על הכנסה של כחצי מיליון שקל בשנה. ולגבי צעירים אחרי צבא, אנשים פשוט עושים כאן תחנה קצרה, אם בכלל, וממשיכים לדרכם. לעומת זאת, הדירות של 55 מ"ר נחטפות בשנייה. אני חושב שאנחנו צריכים להמשיך במגמה הזאת, שתואמת גם את התפיסה התכנונית. נעשה שיפוץ משמעותי במבני המגורים הללו בתשתיות המים, חשמל, ביוב וכן השקעה גדולה מאד בגגות. מבני הקומתיים האלו הם בעייתיים לתחזוק. גם הדיירים עצמם צריכים לשמור על המקום וזה לא פשוט.

פה נאלצנו לקטוע את הראיון בידיעה שיש עוד הרבה נושאים אבל קצרה היריעה… תם ולא נשלם, ונתראה בראיון הבא…