2014-01-05 13.52.36

אנטון אברמוב, השראה צילום: צילה אגמון שותלת דשא

 א. שטח משוחרר לא יוחזר. אצה רצה דרכי לאסוף את הזאטוט מהגן, אולם לא יכולתי שלא להבחין בשינויים בגדר הקיבוץ, בואכה סככת רכב הביטחון, ומערבה ממנו. לא ברור לי בדיוק מה קרה שם, כנראה עוד נדבך בתאוות העשייה של רכזי הביטחון הנמרצים שלנו, ההופכים כל גדר ישנה לגדר מערכת, וכל שביל צדדי לדרך טשטוש. אולם למרות נטייתי הפוליטית שמאלה וסלידתי מכל אקט סיפוחי, לא יכולתי להימנע משמחה קולוניאליסטית פשוטה על הרחבת גבולנו הדרומי. הנה, גדלנו בעוד כמה מ"ר ממש, עליהם לא נוותר למע"צ לעולם. ואני מציע, על מנת לבסס את שליטתנו בשטח, למהר ולהקים עליו משהו (לא, לא מרכז מסחרי, וגם לא מרפאה אזורית), אבל אפשר להסתפק במחסן צנוע, או אולי להחזיר את בוטק'ה השמירה הישן.

ב. גדר חיצונית וגדר פנימית – הרחבת הגדר החיצונית הביאה אותי למחשבה גם על גדרות פנימיות שאנו שמים לעצמנו, כקהילה. אחת שהתוודעתי אליה ביתר שאת לאחרונה היא זאת שקיימת בין חברים ובין בני הקיבוץ הגרים כאן (לרוב שנים רבות) אולם אינם "בעלי בתים" ובמעמד של חברות. מדוע הוקמה גדר זאת ומה משמעותה? וממתי חברות בקיבוץ היא פונקציה של בעלות קניינית? ואיך הוקם לתחייה המונח הגלותי של "בעל בית"? ברור לי שהתשובות לא פשוטות וברורות, אבל נראה לי שהשינויים בשנים האחרונות לא הביאו רק להרחבת גדר הקיבוץ, אלא גם להנחת גדרות פנימיות בינינו, ויש לשים אליהן לב.

ג. גאולת קרקעות – תודה לאייל שאישר לאריק וצוות הנוי לגאול את חניית האורחים של שכונת הבנים משממונה ולהוסיף לה לווית חן ירוקה. מה שמוכיח שפניות חוזרות ועקשנות מובילות לשינוי. לכל אלו שליד ביתם יש פינה מוזנחת הפוצעת את עינם או מטרידה את שלוותם הגינונית, אל תתייאשו, בסוף עוד תגיע הישועה!

ד. הבחירות שהיו – אתר המועצה האזורית קבע שהבחירות לראשות ה"עמק" עברו "על מי מנוחות וללא אירועים מיוחדים". מעניין מה היה נחשב לדידם של עורכי האתר "בחירות סוערות"? לדעתי, היו אלו הבחירות המעניינות והסוערות ביותר שידע העמק זה שנים (וגם די צמודות בסופו של דבר). מה שמלמד אותי שתם העידן בו "סודרו" העניינים בין היישובים עוד לפני הבחירות. יש אוכלוסיות חדשות (וגם וותיקות) שמחפשות שינוי בהתנהלות ה"מפא"יניקית" של ההנהגה. רבים רוצים דרך התנהלות אחרת, ממלכתית יותר וסדורה מבחינה שלטונית והרבה יותר שקופה לציבור. רני, לעיונך.

ה. אירוניה פואטית – מועדון הברל'ה, עמק חפר. הופעה של נורית גלרון, ערב הקמת תחנות גז בעמק, מילים של נתן זך: "בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לנשום… בואי ואראה לך מקום שבו עוד מאיר אור יום".

ו. כמה מילים על מרכז השירותים – וודאי שמתם לב שלעומת השטף המילולי של השבועות האחרונים, לא אמרתי מילה על מרכז השירותים. רבות כתוב בעלון הזה על מסקנות מהתהליך, ואני מסכים עם הנימה הכללית ואין לי הרבה להוסיף. רבים שאלו אותי (ועוד יותר את אשתי), האם, בעקבות האירועים האחרונים אני "בסדר". אז, כן, בסדר גמור, תודה למתעניינים. ושנית – מותר להפסיד, אין בכך כל רע. שלישית – מחמם לקבל כל כך הרבה דאגה וחום. ורביעית – מבטיח להמשיך להתמקד בנושא במהלך החודשים והשנים הבאות, בהן המתחם יתעצב יתוכנן ויופעל, יש עוד הרבה צמתים משמעותיים בדרך וחשוב שיהיו שם חברים אכפתיים וספקנים שיעלו עוד הרבה שאלות ותהיות.

 

One Response to קצרים / אמיל זיידמן

  1. יורם פארן הגיב:

    קצרצרים – שמחתי לראות את השטח בואכה סככת רכב הביטחון, ומערבה ממנו, שטופל מחדש ובמהירות. לאחר שבסופה של דצמבר נפלו שם שלושה עצים, השטח שהיה קצת מוזנח, נוקה וסודר, הגדר חודשה ולאורכה הוקמה דרך כורכר, שאני מקווה שתוסיף לבטחוננו נוכח גל הפריצות והגנבות שעובר על עמק חפר. ישר כוח לעוסקים במלאכה.

    [WORDPRESS HASHCASH] The poster sent us '0 which is not a hashcash value.

להגיב על יורם פארן לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896