אין גילוי נאות מזה: המרואיינת הפעם היא בת זוגי, בת מושב מבקיעים – עדי גולן תירוש. התירוץ שאנחנו מתעדים את השיחה בינינו מחולק לשתי סיבות: הראשונה, משום שהיא תעזוב את עבודתה בארגון "לתת" בחודש הקרוב, לאחר שנתיים וחצי; והשנייה, מכיוון שהיא יזמה והפיקה אירוע מרגש שהתקיים בחדר האוכל שלנו ובחסות הקיבוץ בתחילת חודש שעבר.

עדי (תרשי לי לקרוא לך כך הפעם ולא "בייבי" כמו בימים כתיקונם), מה תפקידך ב"לתת"?

ארגון "לתת" מורכב מכמה מחלקות: מחלקת מתנדבים (המנהלת כ-20,000 מתנדבים); מחלקת סיוע לחיים, הדואגת לניצולי שואה (ארחיב בהמשך); מחלקת עמותות – חלוקת מזון ל-180 עמותות ברחבי הארץ; גיוס משאבים – תרומות ושת"פים עם חברות במשק הישראלי והעולמי ומוקד לתרומות מאנשים פרטיים; שינוי מדיניות – העלאת מודעות לבעיית העוני והובלת שינוי בסדר העדיפויות הלאומי; הצלת מוצרי מזון המיועדים להשמדה וראויים למאכל; והמחלקה הטובה ביותר – נוער לתת. אני מנהלת מפעילים בארגון הנוער – מנהלת את כלל הקורסים, סמינרים, אירועים, מבצעי איסוף מזון, רכש, לוגיסטיקה ותחום הבטיחות. מטה הארגון נמצא ברח' המסגר בתל אביב (וכן… הנסיעה הקשוחה לשם היא הסיבה לעזיבתי).

בואי נדבר על הפיל שבחדר – הרבה לא אוהבים לתרום לארגונים כמו "לתת" כי טוענים שרוב הכסף הולך למשכורות של הבכירים. מה את עונה לאותם מבקרים?

כן, זו טענה שאני שומעת הרבה. גם אני לא הייתי עובדת במקום שמתנהל כך לעולם ובטח לא תורמת לו. אני אסביר למה זה לא מדויק לגבי "לתת". כדי לעשות עבודה מקצועית ואפקטיבית צריכים אנשים מקצועיים, ולאנשים ברמה גבוהה צריך לשלם משכורת מכובדת. עם זאת, המשכורות אצלנו הן הרבה יותר נמוכות ממה שמרוויחים בחברות פרטיות ובעמותות אחרות. בשל השקיפות הארגונית אני יכולה לציין (המידע מופיע באתר הארגון) שמשכורת המנכ"ל למשל היא 29,700 ש"ח ברוטו, ומשכורת סמנכ"לית היא 24,500 ש"ח ברוטו. לי יש שני חברים בסוף שנות העשרים לחייהם שעובדים האחד בהייטק והשני בתחום הספורט, בתפקידים לא בכירים, ומרוויחים 15,000 ברוטו. עוד כמה שנים הם ישוו ואף ירוויחו יותר. מנכ"לים בחברות פרטיות ירוויחו בין 60-70 אלף ₪ ברוטו. נוסיף לזה שההנהלה הבכירה מורכבת מאנשים משכילים, איכותיים, מחויבים, רתומים למשימת צמצום העוני, בעלי ותק של 15 שנה ומעלה בארגון, ושעשייה חברתית ושוויון זורמים להם בעורקים. הוצאות התקורה של הארגון עומדות על 6% בלבד. דהיינו 94% מהכספים מוזרמים לפרויקטים והענקת הסיוע. מכאן שכל אחד ישאל את עצמו – אם יש עמותה אחת בה כולם מתנדבים בלי שכר אבל הם לא משיגים תוצאות ולא אפקטיביים לעומת עמותה אחרת שמשלמת שכר צנוע אך מכבד לעובדים שלה ומשיגים תוצאות משמעותיות – לאיזה עמותה היית מעדיף לתרום? ארגון לתת בנה לעצמו את השם בזכות ובעזרת שקיפות, מקצועיות ואפקטיביות. חבריי לעבודה הם אנשים שערך מוסף חברתי חשוב להם מאוד, כמעט כולנו גם מתנדבים בארגון, מעבר להיותנו עובדים.

אז לאן באמת הולך הכסף? כיצד הארגון קובע מיהו עני ומי זכאי לתרומות מכם?

לתת הוא ארגון סיוע הומניטארי שמהווה ארגון גג ל-180 עמותות מזון ברחבי הארץ ובכל המגזרים. אנחנו מהווים מעין "בנק מזון" שמגייס ורוכש מזון ממקורות שונים ומחלק לעמותות השותפות באופן שוויוני ואוניברסאלי. העמותות השותפות עובדות עם מחלקות הרווחה המקומיות. הם מחליטים מי עני, ומי זקוק לסיוע ובייעוץ הרווחה.

למחלקת נוער לתת יש תורמים, תקציב ממשרד החינוך, הכנסות מחניכים ותקציב מהארגון. בני הנוער נפגשים פעמיים בשבוע ומחונכים לערכי התנדבות, מעורבות, מנהיגות ויזמות חברתית. הם יוצאים לשכונות שלהם ומתנדבים בקהילה, לומדים איך מפיקים יוזמה חברתית החל מהרעיון, כלה בגיוס משאבים ושיווק ועד רמת הביצוע. מטרת העל שלנו היא להפוך אותם לאזרחים טובים יותר, שאכפת להם מהסביבה ושיהיו מובילי עשייה לשוויון ועזרה הדדית. בני נוער מכל המגזרים (יהודים, מוסלמים, דרוזים, בדואים, נוצרים), מכל הארץ וממסגרות חינוכיות שונות (ממלכתי, בתים חמים, פנימיות, כפרי נוער). מדובר בבני נוער שיוצאים מהבית, מוציאים ראש מהמסכים, ועושים משהו טוב למישהו אחר. זה נדיר ואני מעריצה אותם על זה. באמת.

מחלקת "סיוע לחיים" עובדת עם ניצולי שואה מתחת לקו העוני. המחלקה מסייעת ל-1,000 ניצולי שואה בסיוע קבוע. נערכים ביקורי בית של עו"סים מהרווחה ומתקיים דיון על כל בקשה לסיוע. המחלקה דואגת לחלוקת מזון על בסיס חודשי ותכולת הארגז מותאמת לגיל השלישי ומכילה מזון מזין ועשיר ככל הניתן (בייעוץ תזונאים מתנדבים). את הארגז לוקחים מתנדבים במערך ארצי שיוצרים קשרים עם הניצולים ודואגים לשבת איתם ולהפיג את הבדידות. צריך לזכור שרובם חיים לבד ובקושי יוצאים מהבית. נוסף על כך, יש טיפולים רפואיים עד בית הניצול וניידת שיפוצים המבקרת בבתיהם ומנגישה עבורם את ביתם. פעמיים בשנה, לקראת ראש השנה ופסח, מתוכננות גם מסיבות בערב. לרובם זו הסיבה היחידה להתלבש יפה ולצאת מהבית. דוגמת ניצולות השואה שאתה ואני מלווים כבר שנתיים. את האירועים מארחות ומממנות חברות גדולות במשק. משנה לשנה כמות המוזמנים שלנו לאירועים אלה יורדת משמעותית ואלה נתונים מעציבים מאוד. דור שנעלם. השנה לא נמצא מקום אירוח לפסח באזור חדרה והחלטתי לבדוק איך גבעת חיים איחוד תשתלב. לשמחתי זה עבד, ועבד מעולה 🙂

ספרי על האירוע המדובר, שכבר הרחבת עליו בפייסבוק וזכית לתשבחות רבות בעקבותיו.

קודם כל התשבחות לא לי, הן לכל מי שלקח חלק באירוע שזה בעצם כל הקיבוץ. אני לא אשקר, קראתי את התגובות והתרגשתי נורא. זה ידוע שנתינה והתנדבות תמיד מרגשים ותופסים אותך. אנשים אוהבים לעזור. בקמפיין האחרון של "לתת", מסביר פרופ' דן אריאלי, שמחקרים מוכיחים ש"לתת נותן הרגשה טובה".

פניתי לאלה מירון שאישרה עם חיוך גדול את השתתפות חדר האוכל. אחר כך אייל ניסן, מטעם הקיבוץ, אישר תרומה ובירך על היוזמה (תרומה של 1,500 ₪ – עלות הארוחה). לבסוף הגיעה לביאה ומאחוריה ילדי החינוך הבלתי פורמאלי. מועדון ז-ט, בית הרותם ובית האלון. הגשה, פינוי, הרקדה, קבלת פנים מחממת, עוגות וברכות, חלוקת מתנות ובעיקר חיוך שעשה לניצולים טוב על הלב. ובהפתעה, לצוות הנגנים הצטרף גם נבט בן חיים. היה מרגש ומיוחד.

מטעם "לתת" חולקו מתנות מחברות שותפות, היה צלם מתנדב לתיעוד האירוע, הגיעו נגנים וזמרים שמתנדבים כבר שנים בארגון לעשות שמח והיו גם המון עוגות טובות באהבה משושנה בכפר הרא"ה. התגובות היו מדהימות. הניצולים אמרו שהם כבר מחכים לאירוע הבא וביקשו שיהיה אצלנו "בקיבוץ היפה הזה". תחילתה של מסורת נפלאה וחדשה? אני מאוד מקווה.

מה הארגון יכול להציע למי שמעוניין להתנדב ולאן צריך לפנות?

1. התנדבות עם ניצולי שואה בחדרה והסביבה. פעם בחודש לקחת ארגז מזון, ללכת ולשבת שעה, לדבר, להתעניין, לעזור במה שצריך. לבחון מה מצב תנאי המחייה, לדווח ולדאוג שטוב להם והם חיים בכבוד. התנדבות זו מתאימה לבני 18 ומעלה בלבד.
2. התנדבות במבצעי איסוף המזון בסניפי "שופרסל". עשרה ימים לפני ראש השנה ופסח. נרשמים באתר, מגיעים לסניף למשמרת של שלוש שעות, מבקשים מאנשים להוסיף לסל הקניות שלהם מוצר או שניים וממלאים ארגזים שהולכים ישירות לנזקקים. מותאם לכל גיל. השנה מועדון ז-ט לקח גם כמה משמרות בסניף אזור תעשייה עמק חפר.
3. יש לנו קשרים עם עמותות סיוע בכל הארץ, כך גם בחדרה. כשעבדתי בנעורים, התנדבנו למשל ב"אהבת רחמים". הם צריכים תמיד עזרה לפני החגים ובימי חמישי, לפני שבת. גם אריזות, גם חלוקה לבתים עם רכב. הנעורים מאוד התרגשו כשנסענו לחלק את האריזות ושאלו שאלות קשות על מעורבות המדינה ברווחת האזרחים. לפרטים – לירון 050-7153554.
4. יש אפשרות להתנדב כבעלי מקצוע בתחומים שונים ולהתלוות לפרויקטים קיימים. למשל חגי דור מצלם אצלנו קבוע את אירועי נוער לתת. מחפשים תמיד צלמים, בעלי דוכני יצירה או מזון, חברות שרוצות לתרום מתנות לניצולים, מקומות עבודה שרוצים להגיע למרכז הלוגיסטי ולארוז (מאוד מגבש ונחמד), דיג'יי, הגברה ועוד.
5. תרומות.

מה תעשי בעתיד?

בגלל שאני אוהבת את התפקיד שלי מאוד, אני עוברת לבצע אותו במועצה האזורית עמק חפר: אירועים, קורסים, רכש, לוגיסטיקה. אני מתרגשת מאוד להשפיע באזור שלנו על החינוך ועל הנוער. כמובן שאמשיך להתנדב בלתת ובתקווה – אקח על עצמי את ניהול אירוח מסיבת הפסח של ניצולי השואה של "לתת" בקיבוץ 🙂

ארגון לתת