לד"ר עופרי השלום והברכה,
פותחת את מכתבי בבדיחה, מה הן רגשות מעורבים? "שהחותנת שלך עושה תאונת דרכים באוטו החדש שלך והאוטו "total lost"…
כך אני מרגישה לגבי הפרידה ממך – רגשות מעורבים.
מצד אחד קשה הפרידה ממך אחרי שש שנים שאת אצלנו, ומצד שני יודעת היום שכל מה שקורה לנו זה לטובה… כולנו עוברים הרבה ניסיונות בחיינו ותמיד אפשר לצמוח מהמקומות הכי קשים שלנו.
אני אישית הרגשתי מאד בטוחה איתך – סמכתי עליך, על איבחונייך, והרגשתי את הרצינות הוהאחריות וההקשבה וההבנה.
ידעת לקבל את ה"אני מאמין שלי" שנתן לי הרבה רצון להמשיך.
מאחלת לך שתצליחי בתחום החדש שבחרת ותהני עם משפחתך, ומקווה שתבואי לבקר בקיבוץ.
בהזדמנות זו אני מבקשת שוב לברך את כל צוות המרפאה והרווחה על העזרה והתמיכה שאנחנו מקבלים שבזכותה אנו מרגישים כאילו אנו חיים ב"דיור מוגן".
ולכל הקהילה שפע של בריאות שופעת אהבה ושמחה!
מאסתי בירן
Share this post
