כנראה שהגיע הזמן לקום וללכת לעבוד. ואז נזכר שבעצם הוא לא עובד בכלל. בכל זאת הוא קם, התמתח, פשט את רגליו הקדמיות והשחיז את הציפורניים במגבת הרכה הפרושה תחתיו.

כשגמר להשחיז אותן, חשב: כעת אני מוכן לקרב, אף אחד לא יעז להתקרב אלי.

סנוקי קפץ מהמיטה, ובדרך לסלון ראה את קערת האוכל וצלוחית המים. חשב סנוקי, מה אני יותר, רעב או צמא? עד שגמר לחשוב מצא את עצמו מכרסם את גרגרי המזון. לפתע נהייה צמא. נעמד מול צלוחית המים וחשב – מאיזה צד אשתה את המים, מלפנים? מהצד? מאחור?

סנוקי החליט לשתות מאחור. למה? ככה! אצל חתולים, ככה, זו תשובה, אפילו תשובה חכמה. הוא צעד בין הקיר הצדדי לצלוחית, משם בין הקיר האחורי לצלוחית, הכניס את רגלו הקדמית לצלוחית המים, למה? כי לא היה מקום ואחרת הוא היה נופל. הוא ליקק מהמים להנאתו.

אחרי זה הוא המשיך את מסעו לסלון, שם נעמד, הסתכל שמאלה וימינה וראה את סבתא יושבת ואוכלת וסבא קורא עיתון על הספה.

"בוקר טוב" חשב סנוקי בליבו, ונעץ מבט עצוב בסבתא. הוא ילל בלי קול תוך כדי שהוא פוער את פיו. "מה אתה רוצה"? שאלה סבתא. "אני רוצה משהו כזה לבן וטעים, את בטח יודעת מה".

סבתא שהכירה אותו היטב, שמה לו כפית עם יוגורט בתוך צלוחית. סנוקי ליקק בשקיקה עד הסוף ואפילו ניקה את הצלוחית.

מה אני עושה כעת, חשב לעצמו. אני רוצה לצאת לטיול בחוץ, אבל הדלת סגורה, מי יפתח לי? הוא הסתכל על סבתא בעיניים עצובות ומבקשות, אבל סבתא הייתה שקועה בתשבץ ולא הבחינה במבטו. הוא הסתכל לעבר סבא שבדיוק הפך דף בעתון ותוך כדי כך מבטם נפגש.

סנוקי ילל בלי קול. "מה אתה רוצה, חתול"? שאל סבא. סנוקי הביט בסבא אחר כך בדלת, שוב פעם בסבא ושוב בדלת.

סבא קם לאיטו מהספה וסנוקי הלך לדלת. "הבנתי אותך" אמר סבא ופתח את הדלת.

סנוקי עמד וחשב לאן ללכת. עד שסיים לחשוב מצא את עצמו מתחת לעץ הברוש, לועס עלה של דשא ירוק. לעס ולעס. לפתע נזכר: "מה, אני בעצם חתול ולא ארנבת. אני צריך לאכול בשר וגרגרי מזון". חשב ולעס חשב ולעס.

פתאם יצא סבא מהבית וקרא: "סנוקי! בוא הביתה, היית כבר המון זמן בחוץ". סבא מחא כפיים ואז הבין סנוקי שצריך לחזור. הוא פתח בריצה לאט לאט והגיע הביתה.

סנוקי שהיה כבר עייף, קפץ ונשכב על העיתון שהיה מונח על הספה במיוחד בשבילו.

הוא חשב לעצמו: היה לי יום גדוש מעשים ואירועים, חבל שהיה מעייף כל כך.תוך כדי כך עצם את עיניו ונרדם. היה זה יומו הארוך והמתיש של חתולנו.