"ערב ראש השנה, ליד הבית הגבוה

נשבע אדם לא לעשות בו עול

ורק לאהוב בו.

חטאים שהיו ירוקים באביב

יבשו בקיץ ועכשיו לוחשים" (יהודה עמיחי)

מה נאחל לעצמנו בשנה החדשה? במציאות הכאוטית בה אנחנו חיים כעת בקיבוץ, בארץ (ובעולם?) קל למצוא איחולים וברכות לשנה טובה יותר, כי כל-כך הרבה דברים טעונים שיפור.

כל אחת ואחד מאיתנו רואה את הדברים האישיים 'מתחננים' לשדרוג – ולכן מוגשות הברכות בהן האיחולים האלה לנו, לבני משפחתינו ולחברינו. שנהיה מכילים, מבינים, חברתיים ואוהבים יותר בתוך המשפחה ובחברה.

גם בקיבוץ שלנו, כפי שכולנו יודעים או כדאי שנדע (בין השאר מעל דפי העלון ואתר הקיבוץ), לא מעטות הנט"שות (נקודות טעונות שיפור) למרות מאמצים והשקעה של הנהלת הקהילה, המנהלים בה וכל העושים במלאכה. אומרים: "מי שלא עושה – לא טועה"; אז בואו נייחל להרבה עשיה חיובית ולכמה שפחות טעויות, כך לכולנו כאן תהיה בריאות טובה וחיים נעימים וידידותיים יותר.

ולבסוף, מה נאחל למשפחות השכולות ומשפחות החטופים ולמדינה העוברת טראומה מתמשכת, לאחר שאנחנו מבכים את האנשים הרבים כל-כך ששכלנו, מתפללים להחלמת אלה שנפצעו ולא נשכח את 48 החטופים שחלקם עדיין מתייסרים במסתורי החמאס מעל ומתחת לפני האדמה? בואו נעשה מה שניתן ונקווה שההד יגיע לפחות למשפחות ואולי גם לממשלה ושכולם ישובו במהרה, החיים למשפחותיהם והמתים לקבורה מכובדת בארץ.

כל זה קורה במקביל להפיכה (רפורמה?) המשפטית והמדינית המובלת ע"י הממשלה זה כשלוש שנים ואולי היא מובילה את כולנו למשטר שונה לחלוטין מהמודגש במגילת העצמאות. נקווה שנצא לדרך חדשה גם בתחום הזה.

עם תום שנה של אתגרים אנו מאחלים לכולכם שנה טובה, בשורות טובות, שגשוג אישי, חברתי, כלכלי, אחווה ורעות, התפתחות וצמיחה עם הגשמת חלומות בכל המישורים.