פתאום שקט.

פתאום שגרה.

המלחמה הסתיימה אחרי שנתיים (לפחות בעת כתיבת שורות אלו).

החטופים החיים חזרו (וכולנו מייחלים להחזרתם של החטופים החללים).

ואפילו הילדים מצאו את מקומם בבית-הספר, אחרי חופשת חגים שאתה שוכח מתי התחילה ואף פעם לא רואה מתי תסתיים.

כן, השנה, "אחרי החגים" נטען במשמעות העוצמתית ביותר שלו, שהיא גם הפשוטה והטובה ביותר – חזרה לשגרה.

כך גם בעלון שלנו, מין שגרה שגרתית כזו. חוזרים לעסוק בהתנהלות היומיומית ובפעילויות הרגילות.

אז אם אתם זקוקים לסיוע פיננסי, תקראו על הקרן לעזרה הדדית, אם אתם זקוקים לדירה, תקראו על ענף השכרת הדירות בגח"א, אם אתם זקוקים למילוי מצבורי הלוקאל-פטריוטיזם תקראו על עלילות הפועל גבעת חיים בגולת סרביה ואם יבשו בלוטות הנוסטלגיה שלכם, בואו למלא אותן עם שניים מהמוסדות המפוארים שעמדו כאן – האיזולטור והמועדון.

לא כולם זוכרים זאת במרוצת היומיום ולא כולם מעריכים זאת, אבל אין כמוה, אין מי שישווה לה – לשגרה.

ברוכה הבאה, השתדלי להישאר כאן כמה שיותר.