חברים ותושבים יקרים,

כמות מים מסוימת (לא רבה מספיק, לצערנו)  זרמה בנחל אלכסנדר מאז יצא הגליון האחרון של עלון "בתוכנו", במאי 2010. קיץ לוהט הספיק לחלוף ולהכות בנו שוב, וסתיו מהוסס בא בעקבותיו.

צוות העלון הקודם החליט להתפרק, מנהל הקהילה "הוציא מכרז" שדשדש לו ימים רבים, אולם לא נמצא קופץ על המציאה. לבסוף, הגענו שנינו, אך לא מזמן התקבלנו לחברות, החלב הקיבוצי הוירטואלי עדיין על שפתינו, אולם מאידך, קשורים לקהילה כבר מספר שנים – החלטנו להיות עורכי העלון המתחדש..

לאחר שמונה חודשים ללא עלון, אי אפשר להימנע מהשאלות: למה בכלל צריך את זה? ולמה לכם ? ומה פתאום ? ואיך בכלל ? ועוד כהנה וכהנה שאלות טובות וחשובות. ננסה לפרוש כמה מהתשובות שבפינו ולאן אנחנו חושבים להוביל את העלון..

יש כיום דרכי תקשורת רבות ויעילות בקיבוץ: לוחות המודעות,"בתוככינו", לוח ה"מודעון", אתר האינטרנט, הודעות SMS קבוצתיות ועוד. אסיפות ומועצות משודרות בטלוויזיה בזמן אמת.

דרכי התקשורת האמורות מטרתן לספק מידע, טכני ברובו, בקצרה וביעילות. לרוב הן חסרות יכולת לעזור בפיתוח של דיון  ציבורי מעמיק ומשמעותי על טיבם של דברים, על כיווני התפתחות, על החלטות גורליות ועוד. כך נוצר המצב שרבים מהחברים והתושבים למעשה מנותקים מזירת המעשה וההחלטה, נתונים למרותם של שרי הרכילות והשמועות, וכל שנותר להם הוא או להתנתק, או להתמרמר ולעורר מדנים.

זהו צומת הדרכים בו העלון יכול וצריך לעזור. מטרתו, בעינינו, היא להעלות על פני השטח את הדיון הציבורי המשמעותי באורחות חיינו. לתת מקום נאות לעמדות ההנהלה והממסד, כמו גם לתגובות מהציבור הרחב. לשאול שאלות, לעיתים לא קלות. לתת אפשרות לאנשים להגיב, להסביר את עמדתם, לבאר את דעתם.

כעורכי העלון, שומה עלינו לדאוג שהעלון יהא נקי מהטיות, שיהיה פתוח לכל וישמש בימה חופשית להעלאת דעות. עם זאת, נקפיד על כללים של הוגנות ודיון ציבורי נאות. חזקה עלינו שנקפיד על דברי אבות כי "המלבין פני חברו ברבים, כאילו שפך דמים"  ונעמוד על כך שהדיונים יהיו לגופם של עניינים ולא לגופם של אנשים.

על מנת שהדיון יקרה בזמן אמת, וללא השעיות מלאכותיות שנובעות מזמני פרסום המהדורה המודפסת (אחת לחודש), גייסנו לעזרתנו את אלת הטכנולוגיה. בצד העלון המודפס, עולה ומטפס לו כגפן משתרגת העלון המקוון בו אתם קוראים ברגע זה, ואותו תוכלו למצוא בקלות באתר הבית של הקיבוץ: www.ghi.or.il. העלון המקוון כולל את כל הכתבות של המהדורה המודפסת, חלקן בגרסה מורחבת וצבעונית, כתבות וידאו שהופקו במיוחד לעלון, ועוד כתבות וטורים שונים שלא נכנסו למהדורה המודפסת. הוא מעודכן על בסיס שוטף עוד לפני צאת המהדורה המודפסת, והוא מאפשר להגיב לדברים שנכתבו באופן מזוהה בצורה קלה ומהירה, וע"י כך לפתח דיון ציבורי. התגובות עוברות תהליך אישור קצר לפני שהן מתפרסמות, ע"מ לוודא שהן מזוהות ועומדות בסטנדרטים מינימליים של תרבות דיון. אנו בתהליך לימוד בנושא זה, ונשמח לשמוע על תקלות או הערות אחרות שיש לכם.

מטרה נוספת של העלון היא מתן האפשרות להעשרה תרבותית, לחיזוק ולפיתוח הזהות המקומית. בשל כך נשאף שרבים ככל האפשר מחברי גבעת חיים יכתבו ויתרמו לעלון. ההיענות שקיבלנו עד עתה עלתה בהרבה על המצופה ורבים רבים נכונו לעזור בהתנדבות ולתרום לנו מפרי עטם וממרצם. אנו נשאף שהעלון יהיה פתוח לכל גווני ופינות הקהילה. גם לקבוצות שעד עתה נמנעו מלהעלות את קולן בפרהסיה בדרך זאת. העלון יהיה במה ליוצרים צעירים וותיקים, ישקף את העשייה החברתית, החינוכית והתרבותית המתרחשת במחוזותינו ויחזק תחושה של גאווה וקשר משמעותי לגבעת חיים. ניתן לשלוח חומר לכתובת: betochenu@gmail.com או ליצור קשר עם אחד מאיתנו.

אנו שמחים להגיש לכם את הגליון הראשון, המהווה גם גליון חגיגי לרגל ההצבעה הצפויה בקרוב על קבלתם לחברות של עוד 17 בתי אב ובני זוג של חברים. בגיליון זה תוכלו למצוא דברים שנכתבו ע"י המועמדים ומשפחותיהם, כמו גם רשימה מחכימה על מושג החברות מאת מוטי זעירא. וברכות מהנהלת הקיבוץ והמוסדות המיישבים.

התחדשות מבורכת זו של הקיבוץ מלווה, לצערנו, גם בפרידה מחברים ותיקים שהלכו לעולמם. במחצית השנייה של 2010, מאז יצא העלון האחרון, נפרדנו מחברים רבים, רבים מדי. דברים לזכרם של הנפטרים מובאים בראשית הגיליון.

ועוד בגליון: כתבת וידאו בנושא שדרוג תשתיות התקשורת, רשימות שונות שעשויות להיות תחילתו של דיון ציבורי. על הדרך הנכונה להתחדש, על יחסי הנהלה – ציבור, על ההרגשה בעקבות תהליכי השינוי בקיבוץ, על תכנית השינויים במתחם החינוך והרווחה, על סביבה ושימור, פינות ועוד.

לבסוף, אנו רוצים להודות למירה'לה וחנוש על עשרות עצות ששוות זהב, לשלומית לוי-ארזי ורן זילבר על העזרה בתכנון מהדורת האינטרנט, לטלי סופר על העזרה בשילוב עם אתר הקיבוץ, לורד נחמני על האיורים המופלאים, ליעל גשן-וינברג על עיצוב הלוגו והשערים, לאסנת רחמני-ישראל – שהסכימה להמשיך בתפקידה – על העבודה הרבה בעימוד ועיצוב המהדורה המודפסת. ואחרונים חביבים: לכל הכותבים על תרומתם לגליון, לוועד ההנהלה על האמון שנתן בנו, ולכל המפרגנים בשבילים (תמשיכו כך!).

קריאה מהנה,

רענן ואמיל

עיצוב: יעל גשן-וינברג