בפרוטוקול האחרון של צוות תכנון (20.2.2014) נכתב הסעיף הבא:

שימור גבעת הבר- גבעת הדורבנים: אורנה ישראלי (יערה מופיעה בשמה) מבקשת לעגן בהחלטה את שימור הגבעה. הצוות תומך ברעיון, מבקש לאשרו גם בהנהלה וכן לתקצב שילוט מתאים בדרך אל הגבעה. בפרוטוקול ההנהלה האחרון היה כתוב שהבקשה מומלצת על ידי צוות תכנון וההנהלה מצטרפת.

אז להלן המידע שלוקט בנושא, שהכינה אורנה ומידע נוסף שהוסיפה ימימה גשן.

דף הכנות לאירוח בר מצווה 1984 דף הכנות לאירוח בר מצווה 1984 _0001

מתוך החוברת של רועי אסטליין, שנת משימות בר מצווה כיתת רקפת

 מבצע שמורה יוצא לדרך

ימימה: "בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת נטעו שטחי פרדס חדשים, ונותרה גבעה של אדמה שאינה מתאימה לגידול פרדסים. הורי וילדי כיתת בר המצווה (קבוצת רקפת) החליטו להפוך את הגבעה לשמורה. העבודה כללה: ניקוי השטח וארגונו, יצירת שבילים והכנת מפה גדולה חרוטה בעץ – מעשי ידיהם של נאווה אסטליין ואילן אסטליין ז"ל. במפה מצוינים סוגי הצמחייה והשבילים דאז. בינתיים הכול התכסה בצמחייה סבוכה. במשך שנים היו הולכים לשם לטיולים, משימות, 'חפש את המטמון', והכנת ביוטופים."

אורנה: "מדובר בגבעת חמרה שלא נגעה בה יד אדם ולכן מהווה את אחד השרידים האחרונים לצמחיית הבר בשרון. הגבעה משתרעת על כשישה קמ"ר ומורכבת משתי גבעות וערוץ קטן בינן. ניתן למצוא בגבעה מגוון רחב של צמחים חד שנתיים כגון ציפורני חתול, סביונים, קחוונים, וכן צמחייה רב שנתית בין השאר: קידה שעירה, לוטם, ואזוביון דגול. לאורך השנה נובטים גם צמחי בצל ופקעת כגון צבעוני ההרים, כדנים, עיריות ועוד. במקום גם נצפתה פעילות יונקים למיניהם: כ-30 מחילות של דורבנים (!) ומכרסמים שונים."

אז אייך מגיעים לשם?

עוברים את השער של האצטדיון הולכים ממבנה הפרדס (כתוב בגדול) והולכים עם השביל לאורכו (הנחל מימיננו) משמאל הפרדס. בגשר האירי הראשון חוצים והולכים דרומה. אי אפשר לפספס כי היא גבוהה וברורה. השלט עדיין שם אבל הוא מכוסה.

 

2 Responses to גבעת הדורבנים/גבעת הבר/ה"שמורה"

  1. אלדד הגיב:

    מקום מקסים שחובה לשמר, מלבד המחילות והצמחייה המגוונת לאורך כל השנה זאת נקודת תצפית נפלאה. הרוגע והשקט ומשב הרוח הקלה אפילו בימי הקיץ הלוהטים מוסיפים להנאה בביקור במקום. אפשר גם "לפקנק" בצל התאנה שליד המגדל של אלעד שנמצא מספר צעדים דרומה משם.

  2. עדנה ארזי הגיב:

    המקום היה מקסים כאשר כיתת רקפת, הכיתה של בני יובל הכשירה דרכי גישה ושילוט על מנת לשמרו. בשבוע שעבר ביקרתי שם וצילמתי את לוטם נכדי עם פרח הלוטם והיה קצת עצוב לראות את העזובה.
    אין ספק שהמקום ראוי לתחייה מחודשת ומשמח לדעת שהוא עלה לכותרות ולמודעות.

להגיב על אלדד לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896