"לא כדאי לחפש את האושר רחוק – הוא תמיד מתחת לאף".

ככה אמרה אמא שלי ז"ל, וכנראה לא טעתה.

לפיכך, על אף חיבתי העזה לנדודים ומרחקים, אני מנסה למצוא גם עניין ואושר במקומות קרובים.

אחרי שפרסמתי בפייסבוק תמונות, וביקשתי לנחש היכן צולמו, כל המטיילים והמומחים ניחשו, בטעות, שהתמונות צולמו הרחק מכאן, אבל התשובה הנכונה היא – חדרה!

לבקשת עורכי העלון, להלן מספר מקומות נחמדים ששווה לבקר בהם בעיר המחוז שלנו.

נגיד שהצלחתם לצלוח בשלום את כל המחסומים בקיבוץ, ולצאת עם הרכב שלכם מגבעת חיים איחוד, והגעתם לחדרה בדרך הכי קצרה יעילה ונוחה לפי הוייז, ויש לכם במקרה שעה פנויה או יותר, או שאתם עדיין מאלו שממתינים להסעה הביתה שתצא רק בעוד…

מספר אתרים נחמדים ושווים ביקור סמוך לקניון " עופר לב חדרה:

1. גן המייסדים /גן יד לבנים – ממש מול הכניסה המערבית של הקניון. – אפשר לחצות את הכביש אם כי הכניסה הרישמית לגן נמצאת מצד דרום מסימטה קטנה. את הגן עיצב האמן המפורסם דני קרוון, וכשהולכים בשביל מדרום לצפון יש משני צדדיו תזכורת ויזואלית לפרקים משמעותיים מתולדות חדרה. בריכת הנופרים שצילמתי בפריחה, מייצגת את תקופת הביצות, ויש גם באר ומשאבה, פרדסים ותעלות השקייה. בחלק הצפוני של הגן, המסתיים ברחוב הנשיא, יש עמודי זיכרון בהם מופעים שמות כל הנופלים בני ותושבי העיר – גם שמו של דותן כהן שם. ממול, נמצאת הספרייה העירונית, רחבת טקסים ו… הפתעה מאחורי זכוכית…. לכו וראו שווה את הטירחה.

2. כשתחזרו לקניון ותצאו מהצד השני אל רחוב הגיבורים, וההסעה עדיין לא הגיעה ויש לכם עוד שעה… תראו גבעה עם עץ ענק, מספר מדרגות יובילו אותכם למוזאון החאן של חדרה. מוזאון חביב המספר את תולדות ההתישבות בעיר, ודרך התלאות והייסורים של המתיישבים הראשונים שגרו בחאן בשנים הראשונות. כן כן בשנת תרנ"א 1891 כשם הרחוב המקביל. יש שעות קבלה וניתן להזמין הדרכה (פרטים אצל גוגל).

3. עייפים?

פשוט תמשיכו ללכת לכיוון דרום ברחוב הגיבורים. לאורך הרחוב שלטים בצבע כחול המספרים סיפורי מבנים היסטוריים. בפינת אחד העם יש פסל סביבתי גדול לזכר מייסדי העיר, ולקראת סוף הרחוב בפינת הרחובות הגיבורים -זבוטינסקי תגיעו ל"בית פיינברג" – הבית שוחזר במדוייק, כולל תמונות של המשפחה המפורסמת שגרה שם – כן, כן, המשפחה של אבשלום, החתיך על הסוס שאנחנו מכירים מסיפורי זכרון יעקב ואהבותיו המרובות. בתצוגה מוקרן גם סרט קצר. הבית ששוחזר יפיפה ובהחלט מענייין – אפילו קישוטי הקירות נצבעו בצבעים המקוריים.

מאת Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel, CC BY 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=28992608

חלק מהבית המקורי, פונה לחצר משמש כבית קפה שחלקו ממוקם בגינה החיצונית. קפה נעים וידידותי עם תפריט חלבי. אפשר אפילו למצוא שם שעות שקטות, המתאימות לשיחות או פגישות צוותים. יש בחדרה עוד מספר מבנים מעניינים בסגנון אדריכלות הבאוהאוס. צריך לפתוח עיניים. בעיקר סביב הפיאצה רחוב רוטשלד – אחד העם.

כל זה לטיול רגלי בעיר.

מקומות מענינים נוספים בקרבת מקום עדיף עם רכב :

4. בשכונת ברנדיס, ברחוב ההדס 1 הקים אספן נחמד בשם איתן בר און את מוזאון "המלח- פלפל" (ראו בפייסבוק) במוזאון מוצג אוסף ייחודי של  33 אלף! מלחיות ופילפליות מכל העולם.

איתן עצמו מספר את הסיפור של המוצגים המעניניים. צריך לתאם מראש את הביקור עם איתן 0507820046. הביקור ללא תשלום. גילוי נאות על אף שקיבלתי המלצות טרם ביקרתי בעצמי.

5. חוות חפציבה – צפונית לחדרה נסיעה על כביש 4 פנייה שמאלה אחרי צומת אליאנס. החווה היתה בעבר חוות הכשרה חקלאית, וקבוצות הכשרה, ולמדו שם איך להיות חקלאים. החווה שוחזרה ושופצו המבנים על ידי חברת החשמל, שהפכה את המקום למרכז ההכשרה שלה. המבנים המקוריים, הפרדסים, והמבנים, שוחזרו ופתוחים לקהל ללא תשלום. במבנה המרכזי מוקרן סרט המספר את תולדות המקום ויש גם מסלול הליכה נעים וקצר עד לנחל חדרה, למשאבה המקורית (שנגררה על יד גמלים, מהמפעל לזכוכית של רוטשילד בנחשולים, עד לנחל חדרה על גבי רפסודה לאורך החוף). ניתן להתרשם מהפרדסים שחודשו ומהמבנים ששופצו. בית אחד, שהיה ביתו של שומר החווה שוחזר על פי תמונות מהאלבום הפרטי של דן יוסף ממעברות הבן של אותו השומר.

אגב כל עבודת השחזור והשיפוץ נעשתה בידי חיילי צד"ל שחברת חשמל קלטה לעבודה, ובתקופת השיפוץ אף גרו שם. מחוות חפציבה יש מעבר רגלי מתחת כביש 2 לתוך הפארק של רידיניג – עוד מקום נחמד לפיקניק. בנסיעה מגיעים אליו דרך גבעת אולגה.

לסיום, גם מספר המלצות על אוכל בחדרה:

הפאלפל שאני מעדיפה ממוקם בפינת רח' הגיבורים – הרברט סמואל. מנהלים אותו שני צעירים נחמדים ולבביים. יש שם המון לקוחות לכן תמיד טרי וטעים – (חבל אבל, ממש אין לי אחוזים על הרווחים) ממול אפשר לקנות לחם קווקזי מלא מעולה. אריאל, שהוא המומחה שלי אומר שהחומוס של "חמודי" ברחוב אורנשטיין (מקביל לשוק) הוא הכי טוב בעיר. איתו אני לא מתווכחת. ויש מי שמעדיפים לצאת לכיכר המשטרה למסעדות המזרחיות. סמי בכיכר הוותיקה או/ו החדשה.

אם כבר יצאתם ועברתם את הכיכר אז על החוף של גבעת אולגה ממש צמוד לכפר הים, עדיין עומד הבית שבנה יהושוע חנקין לאשתו האהובה אולגה. אוי כמה חבל שכבר אין גברים רומנטיקנים כמוהו. הבית משמש כבית קפה / מסעדה המשקיפה על כל המפרץ והחוף היפה. מקום נפלא לאוהבי ים ולאוהבים בכלל. אגב, אם יש לכם אורחים שצריכים מקום להתארח, על החוף הזה ממש נבנה לאחרונה מלון רמדה. מבחוץ נראה מצויין. והחוף נפלא… יש גם מסעדת דגים בחוף שטרם אכלתי בה – אנא דווחו אם טעים.

טיול יום קצר, 10 ק"מ סך הכל בנסיעה. ממש במרחק נגיעה.

תבלו

ל.א.ה.