סיפור החיים שלי הוביל אותי מקנדה דרך הודו לגבעת חיים איחוד וזימן לי אפשרות לפתח את החשיבה פיננסית "אום אקונומיקס". באמצעות הבנה של שוק ההון (עם לא מעט ניסוי וטעייה) הצלחתי בחיים האישיים שלי לחבר בין דברים שלא תמיד מסתדרים: חיים של רווחה ובטחון כלכלי לצד אורח חיים של חופש ומשמעות.
מי שלא מכיר, אני דן אורדובר, בן זוג של טלי בירן ואבא למנו ויהלי. אני שמח לגור בקיבוץ ולגדל את הילדים בביטחון ובשמחה. אני חווה תחושה של קהילה, ואיזה חיבור ביני ובין האנשים שאני פוגש ברחוב, בכולבולית, בקפה של עזרי ובחדר אוכל. אני אומר תודה על אורח החיים הזה וכמו רבים מאיתנו, גם אני מקווה שאוכל להעניק גם לילדים שלי אורח חיים דומה אם ירצו בכך.
ביום שני, עשינו מפגש משותף במועדון של הקיבוץ ורציתי להגיד תודה לכל האנשים הרבים שהגיעו, שמחתם אותי! לאחרונה בניתי, בשיתוף פעולה עם שרון ברגרין, מנחת קבוצות, את האתר "אום אקונומיקס" ומערך של קורסים, שדרכם אני רוצה לעזור לאחרים ליהנות מהנסיון שצברתי בתחום ההשקעות ואיך כל זה יכול להשתלב עם חיים של משמעות. להרבה אנשים יש קונוטציות שליליות מהמילה "בורסה", קונוטציות כגון הימורים, סיכונים, כוח או קפיטליזם דורסני, אבל אני רואה את הבורסה כמכשיר שיכול לאפשר צמיחה אישית וחברתית. באתר ובקורסים שלי אני משלב את הבנת חוקי המשחק בשוק ההון הקפיטליסטי אבל מתוך עמדה של אכפתיות לחברה וכדור הארץ.
המשמעות של האחריות היא להשקיע בחברות שתורמות לבנות עולם שהייתי רוצה שהילדים שלי יגדלו בו ולא להשקיע בחברות שהפעילות שלהם מזיקה, אפילו אם הן רווחיות. המשמעות של אחריות היא להשקיע באופן שלא יכניס אותי לסחרור רגשי של עליות ומורדות כך שאוכל להמשיך ולהנות משלווה ושמחה ולהתרכז בעשייה שלי, בתרגול ולימוד יוגה ובעבודת הגינון שנותנת לי קצת פרנסה והרבה אושר.
סיפור החיים שלי
איך אני הגעתי לעסוק בנושאים האלה? נולדתי בקנדה. אבא שלי, רלף, פעיל בקהילה היהודית וציוני, עבד כיועץ משפטי בחברת נדל"ן רביעית בגודלה בקנדה. במהלך העבודה שלו הוא גילה הונאה בתוך החברה שלו. קבוצת סוכני רכישה נשלחה לטקסס כדי לקנות אדמות לפיתוח קניונים, הם קנו מהחקלאים במחיר נמוך ואז התחברו למשפחת מאפיה של צווארון לבן, זייפו את חוזי העיסקה. הם מכרו את הקרקעות למשקיעים שקנו במחיר הגבוה של החוזים, ושמו בכיס את ההפרש. אבא שלי היה אמור להביא את ההונאה הזאת לבית משפט. הנאשמים שהיו אמורים לעמוד לדין, שכרו מתנקשים שחיכו לאבי ליד המכונית בחניון התת קרקעי של בנין משרדו וככה נמנעו מלתת את הדין.
מאותו יום, בגיל חמש, שלעולם לא אשכח, אני חוקר את הנושא שהמציאות הזאת הביאה לפתחי: איך לממן את החיים היקרים האלה בחוכמה, כדי שיהיה לי הרבה זמן עם המשפחה ולעסוק בדברים שאני אוהב. כי כולנו יודעים כמה הם יכולים להיות שברירייים.
אמא שלי היתה אז בת 43, עם משכנתא, חובות וארבעה ילדים בחינוך פרטי יהודי. בשנים הבאות היא לקחה אותנו ממשרד למשרד של עורכי דין, רואי חשבון ומנכ"לים, כדי להתארגן על כספי המשפחה. אמא שלי חזרה לעבודה כאחות, ולתקופה מסוימת התקיימנו מגמילות חסדים של הקהילה, עד שלאט לאט פרמנו את הקשרים, ואיתרנו מקורות מימון למשפחה. המשימה הראשונה הייתה לצאת מהמשכנתא שאבא שלי לקח מחברת הנדל"ן שבה הוא עבד. רצינו שהחברה תוותר לנו על החוב, לאור העובדה שאבי הקריב את חייו למען החברה.
הלכנו כמשפחה לפגישה עם מנכ"לית חברת סטיינברג, מיסי דוברין, בתו של סאם סטיינברג, מייסד האימפריה המשפחתית היהודית של סופרמרקטים במונטריאול, חברת בת של חברת נדל"ן שאבי ניהל. כששטחנו בפניה את בקשתנו לוותר על המשכנתא, היא התחילה לספר סיפורים על הכלכלה במדינת קוויבק ובעולם, ועל הימים הקשים, התקופה המאתגרת שהחברה עוברת וכו'. אני, כמו הילד בסיפור "בגדי המלך החדשים", שאלתי אותה באופן ישיר, "אבל מה את חושבת, מיסי?". באותה פגישה היא חתמה על אישור לשחרר את חוב המשכנתא שלנו.
אמא שלי, במהלך שאני מודה לה עליו עד היום, נתנה בנו אמון, וחילקה לכל אחד מאיתנו את חלקו ממה שהשאיר אחריו אבי, וככה הותירה את האחריות של כל ילד על חייו. זה לא היה סכום ענק אבל זאת היתה התחלה.
הסיטואציה המיוחדת שהחיים הובילו אותי אליה הכריחה אותי להתעסק עם התחום של התנהלות פיננסית. רציתי לעסוק ביוגה ובעבודת אדמה (שבהם אני עוסק עד היום) אבל רציתי לחיות בביטחון ורווחה. היה לי ברור שכדי לחיות באופן שאני רוצה אני חייב לפתח דרך להרוויח כסף שלא כרוכה במכירת הזמן שלי תמורת כסף אלא מבוססת על השקעות פאסיביות. למדתי מבעלי נסיון איך לבנות תיק השקעות ולאט לאט פיתחתי מחשבה שמשלבת את הידע שלי מהיוגה, מעבודת האדמה והבנה פיננסית. יש לי רצון גדול לשתף אנשים מהקהילה (ומחוצה לה) בדרך שלי ולנסות לעזור גם לאחרים ליהנות מהתובנות שלי בתחום ההשקעות.
מי שמעוניין לדעת עוד מוזמן מאד להיכנס לאתר omeconomics.com לקרוא מאמרים וגם להירשם לסנדאות שאני פותח במהלך החודש הקרוב.
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- 7 באוקטובר (37)
- אמנות ושירה מקומית (186)
- בטחון (26)
- בטיחות (37)
- ביקור בית (10)
- בנות ובני משק שחזרו (13)
- בנות ובני משק שעזבו (19)
- בריאות ורווחה (52)
- גינון (69)
- דבר המערכת (163)
- הנהלה (383)
- הפרטה (196)
- הקיבוץ של פעם (15)
- התנדבות (74)
- וידאו (22)
- ותיקים (193)
- חברות (80)
- חגים (14)
- חדר אוכל (7)
- חו"ל (2)
- חוגים (10)
- חיות (16)
- חיילים (30)
- חינוך (238)
- חירום (23)
- חניה (20)
- חקלאות (59)
- חשמל (27)
- טור דיעה (57)
- טיולים (49)
- יהדות (31)
- ילדים (152)
- כללי (1,020)
- לזכרם (236)
- לילדים (15)
- מועצה (12)
- מועצה אזורית עמק חפר (100)
- מזון (77)
- מחזורים (10)
- מטפלים/ות (13)
- מילה טובה (99)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מקום העבודה שלי (20)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (208)
- מתכונים (101)
- נדל"ן בקיבוץ (21)
- נוסטלגיה (262)
- נעורים (46)
- סביבה (169)
- סיפורים (130)
- ספורט (50)
- ספרים (25)
- סרטים (85)
- עובדים זרים (8)
- עיצוב הבית (7)
- ענפי הקיבוץ (76)
- עסקים (108)
- פוליטיקה (39)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (15)
- צעירים (104)
- קהילה (553)
- קורונה (39)
- קליטה (172)
- שיוך ונושאים קשורים (165)
- שכונת בנים (179)
- שנת שירות (5)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (11)
- תכירו (32)
- תכנון (177)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (72)
- תקשורת (35)
- תרבות (120)
מצא כתבות לפי תאריך פרסום
אוקטובר 2026 א ב ג ד ה ו ש 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31
תגובות אחרונות
- רעיה מירון על כלבולית בתנועה / שלמה כהן
- יגאל מוהר על הנוי שאיבד את פניו / נמרוד ידיד
- יואב על אני אוהב את הנוי בגח"א / ליאור פלג
- נדב דרך על אני בעד / ענת ברנע
- צביקה על על דו"חות ומידע / שמעון הישראלי
- ענת על אני בעד / ענת ברנע
- נויה לס על אני בעד / ענת ברנע
- ארנון שרטר על מן הנעשה בשדותינו / ניצן וייסברג, מנהל ענף הצומח והחקלאות
- רענן רז על אני בעד / ענת ברנע
- ענת על אני בעד / ענת ברנע
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / גילי הדר סגל מעבירה ל…
- דו"ח יעקב / ליאור אסטליין
- מנהל תשתיות יחסוך או יוסיף מיליון ?/ אלכס קראוס
- תמונות מעבר לים / שלמה כהן תופס אמריקה
- מה למדת היום? / שוש צביון
- נעים להכיר / שכונה ג'
- טיפוסים בגבעה / חנוש מורג
- ביום הכיפורים / גידי שקדי
- קציצות עדשים כתומות / בלהה זיו
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / גל רסיס מעביר ל…
- לדבר, לשמוע ולהקשיב / היידי עפרון
- הנה עוד שנה / ליאור אסטליין
- סוף ההמתנה לשכונה / שלמה כהן
- על המפה / ליאור אסטליין
- "הקול השלישי" / שלמה כהן ויאיר גורן
- מה בין ארכיון לבין אמנות? / ברכה (ימיני) הישראלי
- טיפוסים בגבעה / חנוש מורג
- עוגת גבינה עם פירות יער / בלהה זיו
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / נמרוד ידיד מעביר ל…
- "שואלת בשביל חברות" / יהודית פרנק
- מצב המועצה / ליאור אסטליין
- כלבולית בתנועה / שלמה כהן
- גאווה מגבעת חיים: ספורטאינו במכביה 2026 / גילי הדר סגל
- קהילת גבעת חיים איחוד – מחשבות עבר הווה ועתיד / אלדד ורדי
- מצנעא בתימן לקיבוץ בישראל ואל עצמי / ברכה הישראלי
- קווים מקבילים נפגשים על נייר / אלה עוקב פרטל
- טיפוסים בגבעה / חנוש מורג
קטגוריות
7 באוקטובר אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים תכירו תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות


