כבר בסוף פברואר הודיעה מור נואמה כי תסיים את תפקידה כרכזת תרבות בסוף יולי, אבל היא משכה ומשכה ומשכה. גם כי לא נמצא מחליף/ה אבל בעיקר כי לא יכולה הייתה לעזוב את התרבות כך סתם וללכת, להשאיר את הכל באוויר. במקביל, היא הדפה בנחישות את כל הנסיונות של מערכת העלון להוציא ממנה ראיון סיכום. כן, […]

מאי ברות (בתם של עירא ורעות): מקווה שבשנה הבאה יהיו לי המון חברות במשגב ובמרכזון ושתהיה שנה טובה. למדינה אני מאחלת שיהיה לכולם מזל טוב ושהחטופים יחזרו מהר למשפחות שלהם. אביב ברנע (בנם של עילי ושירה): מאחל לעצמי שיהיה לי כייף בחג אצל סבא וסבתא שלי. מקווה שיתחילו לחגוג ימי הולדת במרכזון. שנה טובה למדינה […]

כשהתחלתי ליצור לעצמי נרטיב סביבו בניתי את האמנות שלי, בחרתי לנבור בעבר הקיבוצי שלי, בילדות שהחלה והסתיימה בבתי הילדים והלינה המשותפת על השלכותיה. במשך עשרים שנים (שהחלו והמשיכו במשך שמונה שנים בסטודיו הנפלא של ידיד רובין ז״ל) עברתי על כל כך הרבה חוויות משמעותיות, כתבתי וציירתי אותן. מה שהחל בדמעות וביקורת גדולה על השיטה, אורח […]

כמו כל בשורה מרה, בישרתי לו אותה בחיל ורעדה. התגובה הייתה בהתאם. "מה?", התקשה הבן שלי להאמין. "לא יהיו מגלשות מים על הדשא? לא יהיו תחנות ושערות סבתא? אנחנו מחכים לזה כל השנה, אז למה? מה קרה?". בעודנו מדברים, חלפנו על פני מדשאת בית וינה המוריקה, זו שתישאר שוממה בחג המשק השנה. ניסיתי להסביר לו […]

אבא שלי היה מספר סיפורים מופלא. לא היה נושא או עניין שלא היה לו סיפור לספר עליו, מפוליטיקה ומלחמות והיסטוריה, כללית ועולמית או ישראלית ומשפחתית ועד לכל איש.ה בקיבוץ שהית.ה חולפ.ת על פנינו. חלק מהסיפורים היו אמיתיים מאד ונטועים בקרקע העולם וחלקם מומצאים בני מומצאים, אותם סיפר ברצינות כה גדולה, עד כי לחלקם אני עדיין […]

מפגן האש של הנעורים היה מלא אור, אתגר של חודשים שבא לידי ביטוי בערב קהילתי שמח. בנות ובני הנוער הוכיחו שהם מעורים גם במה שקורה בקהילה. לפניכם מבחר הכתובות. לא מבינים אחת מהן? תפסו איזה נער או נערה ושאלו אותם. 70 בלי המאוחד פוסט=טראומה גדהון הלול להכיל בניה שכונת נינים ג מעלה השלושה תנו חיוך […]

האור, בשבילי הוא חלומות מתגשמים, כיוונים ברורים והרבה אופטימיות. החושך הוא חוסר בהירות, הוא מפחיד, הוא מלא אכזבות, שקיעות ופסימיות. אור הוא חוֹם, תקווה, חיוך, ידידות, חברות, הוויה, אהבה,דרך חיים. אור הוא הצלה, לב שמח, הבטחה. אור הוא שפע של הפתעות, צבעים ודוגמאות. הוא גוונים ולא רק שחורים ולבנים. אור הוא חריצות, יוזמה, אכפתיות, התחשבות […]

בגבעת חיים איחוד יש כאלו שזוכרים עדיין את לידתה של מדינת ישראל, ממש לפני 73 שנים. שמענו מהם על הרגעים שלפני ואחרי "הייתי בן שמונה, גרתי בשכונת אליעזר צפונית לכפר סבא ואני זוכר שבערב היום בו הוכרזה תכנית החלוקה באו"ם ואושרה הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, כולם נהרו בחושך אל עבר בית הכנסת שהיה במרכז […]

בפורים 1987 עמדתי בגן דקל, לבושה בשמלה בצבע תכלת ואוחזת שרביט מוזהב (פריטים שהוצאו מהמחסן הקסום של הגננת) יחד עם עוד שמונה או תשע מלכות אסתר מקבילות וממתינה בחרדה שמישהי תתנדב, בטח לא אני, להיות ושתי בהמחזה בפני ההורים. "אם לא תהיה ושתי, לא תהיה המחזה" היא מאיימת ואני בלחץ. בסוף נמצאה אמיצה אחת שהסכימה […]

קיבוץ יקר, הורים, אורחים, חברים, והכי חשוב, נעורים. אחרי חודשיים וחצי של עבודה אנחנו עומדים פה יחד כולנו, (לפי קפסולות כמובן) וחוזים בתוצאה של עבודה קשה, תכנון, אחריות, ויכולת ארגון גבוהה. בחודשיים וחצי האחרונים חברת הנעורים עבדה קשה. הזמנת ציוד, ניהול תקציב, איסוף רעיונות, הכנת כתובות, ישיבות עם נטע ועם לביאה, צוות פרסום, הכנה של […]

לא מזמן שאלה אותי שכנה איך וממתי אני חברה של סמדר (לשם) ארבל. עניתי שמהגן. היא ענתה "אה. דרך הילדים? מהתקופה שלהם בגן?" עניתי: "לא, מגן דקל לפני 30 ומשהו שנים". סמדר היא חברה כזו שגם אם לא נדבר שנה, כשנפגש, נמשיך כאילו הפסקנו אתמול והיות והיא לימדה אותי טריקים מצוינים כבר בגן דקל, כמו […]

לפתע בן לילה צמח ליד מחסן המשק אוטו חציר – סליחה, טרקטור (עירונית שכמוני… פתי תיקנה אותי). פשוט, יפה, נראה למרחוק ומייצג את החג. הרגשתי שיש שם סיפור קטן שצריך לגלות וזה גירד לי בפאתי המוח – המיצג הזה דומה לאוטו משחק וכשנטע אמרה לי שפתי ידיד יזמה את המיצג, הבנתי: זה דומה למשחקים שנחום […]

לאחרונה נערכה בסביום סדנת כתיבה שעסקה בהעלאת וכתיבת זכרון. כמה מהמשתתפים כתבו על התרחשויות ואירועים הקשורים בליל הסדר והתוצאה לפניכם. שיהיה חג אביב שמח, פורח וזהיר   הסדר שלא חגגנו (או: פסח שלא היה בסדר) / גרשון שפע תאריך הזיכרון: פסח 2008 מיקום הזיכרון: איטליה – וולטרה אשתי, תמר, ואנוכי החלטנו לוותר על סדר בקיבוץ […]

הניחוח הרענן של ברכות הילדים זכור לי מהעבר הרחוק. ברכות המצטרפות לברכות המבוגרים ולקלישאות החג, שונות מהכבדות, הרצינות ולעיתים גם המלאכותיות שלנו   תום אריאל (בתם של נטע (מדיני) ואורון ונכדה של רותי ושמאי מדיני) מברכת את עצמי וילדי הגן בשנת כייף ואת המשפחה, שתהיה להם שנה נעימה מאוד. מור דלומי (בתם של עינב ואמיר) […]