"אחת התכונות שאדם קיבל מאלוהים זה היכולת לשכוח. היכולת לשכוח אולי זה הציל אותי. אלו שלא יכלו לשכוח – מתו. הם לא חיים עוד. רק מי שהיה מסוגל לשכוח – היה לו סיכוי לעבור את זה" (פטר לנג ז"ל). מילותיו של פטר במסגרת עדותו על השואה והישרדותו, הן חלק מהעדויות בפרוייקט של מאיה וגל רווה, […]

לפני כמה חודשים טיילתי עם הכלב, נקלעתי לחצר ביתם של בתיה ואשר ישראל והוקסמתי מהאבנים המאויירות המונחות לאורך שביל הכניסה. צילמתי ושמרתי ליום בו אציע לבתיה לכתוב על זה לעלון הרגע הגיע אבל בתיה הגיבה בהיסוס להצעתי. "אני לא זקוקה לפרסום, זה התפקיד של אשר. את יודעת מה? תשלחי לי שאלות ואחשוב על זה". אז […]

מוקדש באהבה לקבוצת תות, החוגגת בר-מצוה (השכבה של אגם – נכדתי). סוף חודש ינואר, קודר וגשום ואנחנו בסגר מתמשך. אני בבית מהרהרת בציור קיר הנמצא על אחד הבניינים ליד הנגריה, בניין שחלפנו על פניו יום קודם בהליכת הבוקר כשעדיין היה חשוך. הציור: תות שדה ולצדו קיפוד חמוד. שאלות רבות עולות לי: מי הצייר/ת? האם הציור […]

מוקדש לעדי נחמני ז"ל   (פרולוג): אם זה הערב כבר הושמע על-פה או מן הכתב אשיב: בסדר! נו, אז מה? מגיע למוטב!   בכל אירוע תרבותי שחשיבותו בולטת. כך באופן שיטתי כל שעדשת עינו קולטת מתיישב לו במוחו בתבנית עגלגלה. וכטוב עליו רוחו )ונוצתו – תמיד קלה) הוא, ביד – אמן שוזר מחרוזת חיננית, ופנינים […]

דברים שכתבה חנוש על התערוכה של נורית לוי בגלריה בגבעת חיים איחוד: לציורים של נורית לוי אין כותרות, את סגנון הציור אין צורך להגדיר וגם את התואר אמנית, מן הסתם, תנפנף נורית בביטול יד. אלו ציורים רגישים שמציירת נורית בביתה, על שולחן האוכל או לידו, בתנאים ביתיים שגורמים לציורים להיות בגודל סביר, לא גדול מדי […]

שוב שאלה בווטסאפ של העלון: "מי רוצה לראיין את נאוה אסטליין על התערוכה החדשה שלה?" אז ברור שאני, שאוהבת דברים יפים ואין כמו הזמנה פתוחה לתערוכה חדשה. בסטודיו של ורד נחמני וגדי קוזיץ בעין החורש מקבל את פניי רועי (אסטליין) ומציין: "היא מתרגשת. מאוד". בפנים המון אנשים שהגיעו ליהנות ולפרגן ונאוה מציינת: "אני מתרגשת. מאוד". […]

בכל פעם שמזג-האוויר הופך חורפי, כשהשמיים מאפירים וגשם כבד מתחיל, אני מרגישה צורך עז להגיע לגבעת חיים חורף אמיתי מתקיים רק בתוך הקיבוץ ׳שלי׳. ריח האדמה הרטובה, בור התחמיץ, העצים הגבוהים הנעים ברוח השורקת והרעמים הכבדים, כל אלו הם חלק משמעותי מחוויית הילדות שלי. רק בגבעת חיים אני מצליחה להרגיש חיבור של ממש לזכרונות שלי. […]

לאחרונה הצטרף אלינו לצוות הארכיון יריב אמיתי. כבדרך אגב גונבה לאוזנינו (וגם לאוזניו של שלמה כהן שהיה אז עדיין עורך העלון) שמועה שהוא מוכר את ציוריו דרך גלריה אינטרנטית. סיקרן אותי לראות את הציורים וביקשתי שיראה לי ואז נפרשו בפניי ציורים מלאי דימויים וטקסטים פסבדו-היסטוריים ולידם מיתולוגיות אישיות. למי שלא מכיר: יריב אמיתי, בן מחזור […]

לוסי נהנית להרכיב מנדלות ססגניות והיא חולקת איתנו את המלאכה. בכל בית נזרקים הרבה גלילי נייר (אולי פחות אצל מורים לאמנות…) אז הנה לכם פעילות נחמדה לחורף או לסגר. אוספים את הגלילים וגוזרים אותם בצורות שונות. לאחר מכן ניתן לצבוע אותם ולהרכיבם יחדיו בדבק למעין מנדלות גדולות. ניתן גם לשלב אבנים יפות ולתלות על הקיר.

ירון שולח הודעה עם קישור לכתבה ולה כותרת האומרת: "הבמאי רוני פינקוביץ' בחר לסיים את חייו". אני יושב על הספה וקורא אבל הראש, הוא כבר עף מייד 35 שנים אחורה קיץ 1985. אנחנו כיתת "אלון", בני 18 פלוס-מינוס, סיימנו את הלימודים וכמו כל מי שאי פעם היה בגיל הזה – העולם מונח בכף ידנו. בקיץ […]

במסגרת הפעילויות החשובות של הסביום, בניצוחן של גילת שניר וממי לברון, מוצגות בימים כתיקונם (ולעיתים גם בתקופת הקורונה) תערוכות של יוצרים מקומיים   מעטים מכירים את כל האמנים כאן ויצירותיהם ומכיוון שמדובר במקום השוכן במרכז הקיבוץ, כדאי לחשוב על האפשרות לפתוח אותו לעיתים לציבור הרחב, בשעות בהן אין פעילות לפנסיונרים וכך לחשוף גם את הציבור […]

בימים אלו מלאו 16 שנים לפטירתו של אילן. מצאתי לנכון לפתוח את ביתי בפני אנשים שיבואו לחוות, להכיר ולהיזכר בציוריו הרגישים המצוירים בצבעי שמן, צבעי מים ופסטלים רכים כמו גם בטכניקות מעורבות. מטרתי היא למצוא לציורים "בית חדש" שישמח בתוספת הראויה והמתאימה. שמחתי והתרגשתי לפגוש אנשים רבים שבאו להתרשם ולחוות את התערוכה שחלקם אף רכשו […]

22.8.20 -5.9.20 בימים אלו מלאו 16 שנים לפטירתו של אילן.   מצאתי לנכון לפתוח את ביתי בפני אנשים שיבואו לחוות, להכיר ולהיזכר בציוריו הרגישים המצוירים בצבעי שמן, צבעי מים ופסטלים רכים כמו גם בטכניקות מעורבות. מטרתי היא למצוא לציורים "בית חדש" שישמח בתוספת הראויה והמתאימה. שמחתי והתרגשתי לפגוש אנשים רבים שבאו להתרשם ולחוות את התערוכה, […]

הדס כותבת: אבא חי כאן בעמק, נע בין משולש הקבוצים, עין החורש, גבעת-חיים איחוד וגבעת חיים מאוחד. הוא חי מאד את המקום. כביש 581 הוא "גיבור" המופיע בכמה מסיפוריו. ארועים היסטוריים כמו המצור על גבעת-חיים מקבלים  גם הם את חלקם. הוא סיפר על חזירים, נטיעת אבוקדו, צמחי האיזור ופרחיו בשלל צבעים, הורודים, הכחולים והצהובים, הם […]

לפתע בן לילה צמח ליד מחסן המשק אוטו חציר – סליחה, טרקטור (עירונית שכמוני… פתי תיקנה אותי). פשוט, יפה, נראה למרחוק ומייצג את החג. הרגשתי שיש שם סיפור קטן שצריך לגלות וזה גירד לי בפאתי המוח – המיצג הזה דומה לאוטו משחק וכשנטע אמרה לי שפתי ידיד יזמה את המיצג, הבנתי: זה דומה למשחקים שנחום […]

ליאן פולק עוסקת כבר זמן רב באמנות דיגיטלית, כמעט מאז תחילת צמיחת התחום בארץ, חלק מהזמן במקביל לציור ואיור על נייר ובד. בתחילת השנה היא הציגה את ציוריה בסביום ובפתיחת התערוכה הסבירה לקהל את דרך עבודתה בלוי סרטון ובמענה לשאלות הקהל ראיתי והתרשמתי מהמדיום שהוא חדש עבור חלק גדול מהציבור, כך שהיה מסקרן לשמוע את דבריה […]

בכל שנה, מפיקות יפעת זילבר ויסמין רז בהתנדבות את האירוע התרבותי הידוע גם כ"ערב מוטי זעירא", אבל כשנפגשתי איתן באותו עניין, הסתבר שההיסטוריה של אותן הפקות התחילה עוד לפניהן   לפני שמוטי הגיע היה ערב שירי סשה ארגוב (כידוע מלחין ולא משורר) בכיכובה של אורה זיטנר שלפי הסיפורים היה מוצלח מאוד והיו גם אחרים, כשהבולט […]

  זִמְזוּם הַדְּבוֹרִים וְצַהֲלַת יְלָדִים מְשַׂמַּחַת, בִּישְׂרוּ לָנוּ שֶׁהַשְׁקֵדִיָּיה כְּבָר פּוֹרַחַת. עֲדִינָה בִּצְבָעֶיהָ אַךְ מְלֵאַת עוֹצְמָהּ וְהַמָרְאֶה קָסוּם וְעוֹצֵר נְשִׁימָה.   הִיא שׁוֹקֶדֶת לִפְרוֹחַ לִפְנֵי הָאָבִיב, כַּאֲשֶׁר כָּל "הַשְּׁכֵנִים" הַגָּרִים מִסָּבִיב, עֲדַיִן בַּשַּׁלֶּכֶת, אוֹ רַק הֵחֵלוּ לְלַבְלֵב וְזֶה מַפְתִּיעַ וּמַמַּשׁ נוֹגֵעַ לַלֵּב, לַחֲזוֹת בִּפְרִיצַת הַפְּרָחִים הַזַּכִּים, הַמּוֹשְׁכִים אֲלֵיהֶם הָמוֹן חֲרָקִים. מִתְהַדֶּרֶת בְּשִׂמְלָה לְבָנָה וְרַדְרַדָה, מַזְמִינָה […]

פורסם ב"בתוכנו" בשנת 2004. מועלה מחדש לפי בקשת גידי שקדי לא ברור לי כרגע למה דווקא בחרוזים כי אולי העניינים זזים גם בלי מלים שמחפשות סדר ווֹקָאלי אבל לא איכפת לי, זה מה שבא לי   אָז אֵיפֹה הָיִינוּ, חֲבֵרוֹת וַחֲבֵרִים, בַּתַּאֲרִיךְ הַקּוֹבֵעַ וּמָה מִזֶּה נוֹבֵעַ לְגַּבֵּי חַיֵּינוּ בַּגִּבְעָה הַהוֹלֶכֶת וְנִמְרֶטֶת לָנוּ כְּמוֹ עוֹף כֹּל […]

נפגשתי עם יניב ומיקה הורוויץ בצהרי יום חם, בבית שהיה ביתה של רות הורוויץ. יניב, בנם של שלי ועקיבא, עובד עם נוער בסיכון כמטפל במוזיקה באולפן מוזיקה טיפולי בגבעת אולגה וגם עם מוזיקאים מבוגרים המתמודדים עם מחלות נפש, ליד רחובות. חוץ מזה, הוא מופיע בכל הארץ באירועי שירה בציבור והפקות מוזיקליות תחת השם "עש לילה", […]

שיחה עם אמן היא בהכרח מפתיעה ויוצאת דופן. כך קרה גם כשאירחתי את אמיר שפט בסלון שלי לכוס תה ושיחה על פועלו, תפיסותיו וגם קצת על מוזיקה וכדורגל, תחומי עניין ששנינו מעריכים וחולקים   אמיר, ספר על עצמך בקצרה "אני בן 41, נולדתי בירושלים. אדם עירוני מאוד במהותי כך שההוויה הקיבוצית הייתה מוזרה לי בהתחלה […]

ענת אופיר מחזירה חפצים לחיים, אבל החיים שהיא מעניקה להם, שונים מחייהם המקוריים. כשאנחנו נכנסים לבית המסודר מאוד שלה ושל אמיל זיידמן, אפשר להבחין כבר במבט ראשון שכאן יש יד מכוונת. "אני לא זוכרת אם התעסקתי בתחום הזה לפני כן", היא פותחת. "אבל הכל התחיל בצורה רצינית לפני כשלוש שנים, כאשר אמיל העניק לי מתנה […]