חודש סוער מאחורינו שקיבל ביטוי מורחב בעלון הקודם: דיונים סוערים במועצה ובאסיפה והחלטה ברוב משמעותי וברור ע"י כלל ציבור החברים. גם מי שתמך בערעור, העלה נימוקים כבדי משקל שלא ניתן לבטלם כלאחר יד ואולי ימים טובים יותר לפנינו. לפעמים קשה שלא להציף אנלוגיות היסטוריות אותן ניתן לקשר לאירועים אקטואליים, כשללא ספק פרשת המעילה היא אחת […]

תודה לאלי שילר שרואה ומקבל אותי כמו שאני. את התפוז אני מקדישה לאסנת ישראל – רחמני. אסנת הייתה מדריכה שלי בבית הילדים ומאז שמור בי זכרון חם ונעים ממנה. גם היום ובכל פעם שאנו נפגשות, נמשיך לפטפט בקלות. אסנת אישה שכולה נתינה, הכלה, הומור וחברתיות שהעבירה בהצלחה רבה לדור הבא.  תודה על האותנטיות, אכפתיות והחום […]

תהיתם פעם מה עושה הוועדה הכלכלית בגח"א? מה תפקידיה ומה אמורים חבריה להשיג? "הוועדה הכלכלית היא גוף מייעץ ולא מחליט, תפקידה לייעץ לוועד ההנהלה", מסביר יונתן מירון, חבר הוועדה. "אנחנו בוחנים פרוייקטים להשקעה בקיבוץ שמביאים מנהלי הקיבוץ וממליצים אם כדאי להתקדם ובאיזה מתווה. לקראת תחילת כל שנה, אנחנו עוברים עם המנהלים על התקציבים של הענפים […]

קבעתי ראיון עם עודד נווה בנושא טייסת הכיבוי ב-12 ביוני, אך הוא נקרא למילואים מסיבות מובנות עליהן סיכמנו שלא אכתוב כאן. התחלנו בהתחלה. לאחר השחרור משירות ממושך בצה"ל חיפש עודד, טייס קרב במילואים, מקום עבודה שיתאים לו מבחינת העניין וכאיש משפחה מעורב ומשקיע. האופציות שהיו לא הבשילו ואז פנה אליו חבר והציע לו את הובלת […]

בעמק חפר, בין פרדסים ושדות, שכנה לה חנות "מולהלול"* מלאה בחפצים ובאגדות (וגם הגדות). מדי שישי ושבת נהרו אנשים מכל הקצוות, חיפשו מציאות ושאלו שאלות: "למה יש שני קיבוצים גח"א וגח"מ?", "מה זה פילוג?", "אתם מופרטים?", "אני מחפש אלבומי נצחון, אלבומי בולים ואלבומי אמנות". "יש לכם חד"א?", "את מהקיבוץ? נולדת בקיבוץ? את חברה בקיבוץ?", "יש […]

כפי שכולכם יודעים יש לנו בקיבוץ עובדים ומנהלים מהמגזר הערבי בתחומים מגוונים, החל מהייתם בנוי, המשך במהאר בפיתוח שכונה ג' ומהאר בבנייה, העובדת סאחר וראלב בענף המזון, עובדות בחינוך הגיל הרך, סגנית מנהלת ביה"ס משגב וכמובן ד"ר ג'מאל והרוקחות המקצועיות והאהודות במרפאת "לב-הפרדס", עובדות "נוה-נועם", האני ועובדי המוסכים ובוודאי אחרות ואחרים שאינני מכיר. בתקופה בה […]

כשהתחלתי ליצור לעצמי נרטיב סביבו בניתי את האמנות שלי, בחרתי לנבור בעבר הקיבוצי שלי, בילדות שהחלה והסתיימה בבתי הילדים והלינה המשותפת על השלכותיה. במשך עשרים שנים (שהחלו והמשיכו במשך שמונה שנים בסטודיו הנפלא של ידיד רובין ז״ל) עברתי על כל כך הרבה חוויות משמעותיות, כתבתי וציירתי אותן. מה שהחל בדמעות וביקורת גדולה על השיטה, אורח […]

בתור מנהלת המידע והארכיון, כנראה שאני אמורה לכתוב על נוסטלגיה או לבחון איך עבדה התקשורת בקיבוץ בזמן המלחמה. אבל היי, אני כותבת על זה כל הזמן (מישהו קורא?) אז הפעם דווקא בא לי לכתוב על ציוץ ציפורים. מין אסקפיזם כזה. כשהייתי ילדה, בביקוריי בקיבוץ בחופש, אצל סבא שמעון וסבתא ליובה, הייתי שומעת את המיית היונים […]

קצת עצוב לכתוב על הומור. ראשית כי זה נושא חמקמק מאין כמוהו, כמעט תמיד כתיבה על הומור תהיה משמימה, עבשה ומשעממת ושנית, במיוחד עכשיו בתקופתנו, כשאנו חסרי אונים מול "סגול השיער" וכנופייתו המשתוללת. צרה נוספת של ההומור הוא משך חייו הקצר מאוד. מה שהתאים פעם לא מתאים עכשיו ומה שמתאים עכשיו לא יתאים אחר כך. […]

כלים: קערה גדולה, קערה קטנה, כוס מדידה, תבנית עגולה ונייר אפייה. מצרכים: שתי חפיסות שוקולד מריר 100 גרם, 200 גרם חמאה, ארבע ביצים, כוס סוכר, כוס קמח וקורט מלח. מחממים את התנור לחום בינוני – 180 מעלות.שוברים את חפיסות השוקולד לקערה הגדולה ומכניסים למיקרו לדקה.מוסיפים את החמאה לקערה עם השוקולד ומכניסים שוב למיקרו לדקה נוספת. […]