לפני שבוע יצא אלבומו החדש של טל, "בכל זאת אינני נפרד", המורכב משירים שכתב גאבור ארדש, ילד הונגרי שנספה בשואה בגיל 13. גאבור היה בן-דודה של מריאן מילר, אמו של הבדרן אדיר מילר. טל הלחין את כל שירי האלבום. הוא נשוי לטלי סונדק (שניר), ילידת הקיבוץ. תזכורת: השניים הכירו כשטלי הייתה זמרת הליווי של טל בקדם-אירוויזיון בשנת 2001 שבו זכה, ובהמשך ליוותה אותו כשייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון שהתקיימה בדנמרק, עם השיר "אין דבר". לזוג המזמר יש שלוש בנות: רוני (בת 10) לירי (8 וחצי) ושירה (6). טל ערך מופע השקה מושקע לאלבום במועדון הצוותא בתל-אביב ביום שישי האחרון.

טל, למה להוציא דווקא אלבום עם שירים שכתב ילד שנספה בשואה?
הגעתי לרעיון הזה בגלל כאב אישי: אחותי האהובה שרון נפטרה ממחלת הסרטן ביום השואה תשע"ד, לפני שנתיים וחצי. היינו קרובים מאוד, ואחרי שזה קרה, הרגשתי שאני לא יכול לשיר על כל דבר אז חיפשתי דרך להתגבר על הכאב וגם לרפא אותו, במובן מסוים. לכן, החלטתי לחפש את הנחמה שלי במקום שאני הכי שייך אליו, שהוא המוזיקה. התקשרתי ליד-ושם ואמרתי להם שאני מחפש טקסטים שנכתבו בתקופת השואה אשר עוסקים בכאב ובהתחלה. הם נדהמו מהבקשה הזו אבל היא מאוד ריגשה אותם. הם שלחו לי כמה ספרים, ובניהם צד את עיני הספר "בכל זאת אינני נפרד" שכתב גאבור ארדש, וכשעיינתי בשירים קלטתי בתוכם רגישות ואינטליגנציה מדהימה. לאחר שהלחנתי את השירים פניתי בשנית אל המוזיאון במטרה לברר אם יש משפחה שעומדת מאחורי הנער הזה, וכך הגעתי אל מריאן מילר. היא ואדיר התרגשו לפגוש אותי ולשמוע את השירים המולחנים. המשכתי במסע הזה כשהכרתי להם את הלהקה שאני מנהל אמנותית, צעירי דרום השרון, ובהמשך פניתי אל קורין אלאל כדי שתפיק מוזיקלית את האלבום. ידעתי שהיא תעשה את העבודה הזו באופן המיוחד והראוי ביותר.

איך היה לעבוד עם אמנית כה מוכרת ומוערכת כמו קורין?
אני מכיר את קורין מהתקופה שעיבדה את השיר שהקלטתי לזכרה של שרון אחותי, "מאז שארזת את כנפייך" – וכך נוצר הקשר בינינו. התחברנו מאוד והיא גם עברה איתי את התקופה הקשה של המוות הזה. קורין היא "זן נדיר", מאוד רגישה ואנושית. היא לקחה את השירים למקום מאוד מיוחד. הופתעתי ממה שהיא עשתה עם כל השירים מבחינה מוזיקלית. זו הייתה פשוט חוויה ענקית להיות במחיצתה, ולמדתי ממנה המון. אנחנו חברים טובים והיא הייתה אחת מהאורחות שלי על הבמה במופע השקת האלבום.
טל דואג לציין שהאלבום הופק באדיבות קרן "אריסון" שיצרה קשר עם יד-ושם, ומשיתוף הפעולה הזה נולד מארז גדול שכולל את הדיסק, תכנית חינוכית שנכתבה על-ידי בית הספר להוראת השואה ביד-ושם, וכן את ספר השירים של גאבור. "גולת הכותרת היא שהמארז יגיע לכל בתי הספר במדינת ישראל, חטיבות ביניים ותיכוניים – כחלק ממערכי שיעור ללימוד השואה. באמצעותו יילמדו תכנית על שואת יהודי הונגריה, וזה דבר ענק מבחינתי; גם משלחות שייצאו לפולין יקבלו אותו כהכנה למסע".

מה למדת על גאבור מתוך העבודה על השירים? מה נגע בך בסיפור שלו?
זה סיפור קורע לב: הוא היה במחבוא חודשים ארוכים עם הסבא, הסבתא והאמא שלו. כשהרגיש מחנק ויצא החוצה כדי לשאוף אוויר, אמו דלקה אחריו אבל הנאצים תפסו את שניהם ורצחו אותם על גדת נהר הדנובה. גאבור כתב את השירים במהלך תקופת ההסתתרות על גבי פתקים קטנים והסבים שלו, שהצליחו להינצל, הביאו אותם ארצה וניסו להוציא אותם לאור – אך ללא הצלחה. לבסוף, מריאן הייתה זו שדחפה להביא אותם אל הדפוס בהוצאת יד-ושם. היא לא האמינה שמישהו אי-פעם ילחין את השירים. אני עדין מתקשה להאמין כמה בגרות נפשית התפרצה ממנו בגיל כל-כך צעיר. הנה דוגמא לחלק מהטקסטים המצוינים שכתב: "אם ידפדפו הבאים אחרי בין דפי, מין השורות תפזז נשמתי, חי אני בשירי, ובזה האפר נשמתי לא תנוח לעד, כשצעירים בדפי ספרי יביטו, בכל זאת אינני נפרד" (מתוך "בכל זאת אינני נפרד"). "על מותי אל תחשבו נא, כי נפשי לחיות ממשיכה; שתלו על קברי עץ תפוחים אציל יקר, פרותיו חלקו לעניים, לנזקקים, ותנו ממנו אחדים לרבים אשר בוכים" (מתוך השיר "מצבה עלי קבר"). כלומר, הוא בכלל לא חשב על עצמו! המלים האלה ריתקו אותי וחיברו אותי למקום שאני הייתי רוצה להיות בו, וזה מה שמשך אותי בהן.

בשבוע שעבר התקיים מופע חגיגי מרגש ביותר, שלא השאיר אף עין יבשה, בנוכחות אולם מלא מפה לפה בתיאטרון צוותא שבתל-אביב. טל ביצע את כל שירי האלבום עם תזמורת חיה ואירח על הבמה את קורין אלאל, המפיקה המוזיקלית של האלבום; את המשוררת אגי משעול, שהקריאה בעברית ובהונגרית את שיריו של גאבור; את טלי אשתו ששרה שיר מרגש מאלבומו הקודם ואת רוני בתו; את יאיר קלינגר שניהל את טל בעבר ואת להקת צעירי דרום השרום שטל הוא מנהלה המוזיקלי.

לקליפ

עם רוני בתו

מה אתה עושה בימים אלה מלבד הפרויקט?
אני אופיע עם מריאן בכל מיני אירועים עם המופע. בנוסף, יש לי שמונה מרכזי אומניות במה עם ילדים, יחד עם צוות מדריכים רחב, אשר מלמדים את הילדים את תחומי אומנויות הבמה השונים, ובכך מעצימים את ביטחונם העצמי. אני משתתף בהמון הרכבים ולוקח חלק במופעי מחווה רבים של יוצרים שונים: ערב מחווה לשירי שלמה ארצי שאני עושה יחד עם דני רובס, ערב משירי יהונתן גפן, ועוד. בנוסף, אני מנהל מוזיקלית להקות ילדים ונוער רבות, איתם אני מעלה הפקות מוזיקליות שונות.

את טלי אנו שומעים שרה בקיבוץ כמעט מדי חג. האם נזכה לראות גם אותך מופיע בקיבוץ עם שירי המופע או בערבי שירה אחרים?
אמנם לא יוצא לי להופיע פה הרבה אך לפני שנתיים ילדי המרכזון הבוגרים הגיעו לצפות במחזמר שכתבתי, בשם "תביט במראה". הוא עוסק בנער שהיה דחוי והתבסס על סיפורו הטראגי של דוד-אל מזרחי ז"ל שהתאבד מהצקות ברשת החברתית. לא מזמן השתתפתי בקיבוץ בערב השירה שהצדיע לשיריו של נתן יונתן. זו הייתה חוויה נהדרת לשיר כאן ואני מאמין שזה יקרה גם בהמשך עם המופע החדש ובכלל. חוץ מזה, אנחנו משתדלים לשמור על נציגות מכובדת של המשפחה בהופעות בערבי החג בקיבוץ – טלי עושה את זה מצוין.

*צלם: רפי דלויה